על מה שהיה
בשנת 928 לפנה"ס המלך רחבעם בשל טיפשותו ויוהרתו שם קץ לממלכה המאוחדת אשר התפצלה ל- 2 ממלכות חדשות:
- ממלכת יהודה אשר איחדה נחלות שבטי יהודה, בניימין ושמעון.
- ממלכת ישראל אשר איחדה נחלות 9 השבטים הנותרים.
בשנות 701 – 731 לפנה"ס מלכי אשור החריבו את ממלכת ישראל. יותר מ- 3 מליון בני ישראל (קרא/י את המאמר "מספרים") התפזרו ברחבי העולם. מספר לא מבוטל מהם, כנראה מעל מיליון, התנחל ביון ובסביבתה (קרא/י את המאמר "המעגל נסגר"). כך הגיעה לסיומה התקופה המכונה בספרות "תקופת החושך ביון". כך נוסדה תרבות יון העתיקה (קרא/י את המאמר "מדוע אירופה כותבת משמאל לימין?").
בשנת 586 לפנה"ס מלך בבל נבוכדנצר ה- 2 החריב את ירושלים והיגלה את הצמרת הרוחנית והתרבותית שלה לבבל במטרה להעלות את רמת אוכלוסיית ארצו. הוא הישיב את האכלוסיה החדשה בערים הגדולות והעניק לה חופש הפולחן והתרבות.
דיכאון פקד את בני ישראל ברחבי העולם: נחרבה מדינת יהודה – המולדת אינה קיימת יותר!
הדיכאון נמשך 48 שנה.
-
תהילים פרק קלז
א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר.
ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.
ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.
-
בשנת 538 לפנה"ס המלך כורש הרשה לבני ישראל לחזור לירושלים ואף מימן את עלייתם. מאז בני ישראל בכל העולם קוראים לעצמם יהודים ולדתם יהדות לאות ההזדהות עם מדינת יהודה אשר קמה לתחיה.
כ- 70% מהיהודים אשר עלו ליהודה מבבל נולדו וגדלו בבבל. שפת דיבור שלהם הייתה ארמית. הם הביאו ליהודה אותיות ארמיות. זה לא היה קשה. האלפבית הארמי הוא אחיו הצעיר של האלפבית העברי – גם בו ישנן 22 אותיות ולאותיות אילו יש אותה המשמעות. האלפבית הארמי היה שונה מהאלפבית העברי בצורת האותיות בלבד.
מאז היהודים השתמשו בשני גופנים: הקדום והמרובע. עם הזמן שימוש בגופן המרובע הפך לנפוץ יותר והשימוש בגופן הקדום הצטמצם. השימוש האחרון בגופן הקדום ע"י היהודים נרשם בשנת 135 לספירה על המטבעות של בר כוכבא.
בשנות 323 – 334 לפנה"ס אלכסנדר הגדול (קרא/י את המאמר "אלכסנדר מוקדון – גם הוא?") הפך את התרבות ההלנסטית לתרבות הדומיננטית באימפריה שלו ואת הניב קוינה של השפה היוונית לשפת התקשורת הבינלאומית.
כל האומות בכל הזמנים נוטות להתאים את הדת למנטליות שלהם. זה מסביר את ההבדלים בין הנצרות האיטלקית, הרוסית והגרמנית. זה מסביר את ההבדלים בין האסלאם הסעודי, האיראני והטורקי. העמים האשוריים של סוף המאה ה- 4 לפנה"ס קלטו את החיצוניות של התרבות ההלניסטית אך לא את מהותה והתאימו את הסממנים החיצוניים שלה למוסר הפרימיטיבי שלהם. ערי יון העתיקה באותה התקופה היו ידועות כמרכז התפתחות המדעים והאמנויות, אך הצמרת ההלניסטית האשורית היתה ידועה בשל התמכרותה להנאות גופניות. בערי יון העתיקה היתה מקובלת חולקת תפקידים בין שני שליטים אשר נבחרו בשיטות שונות ולתקופות מוגבלות, אך באשור עליה על כס המלכות תמיד היתה מלווה במאבק אכזרי ועקוב בדם.
במאות 3 – 2 לפנה"ס התרבות האשורית הפסאודו-הלניסטית, תוקפנית ובלתי מוסרית, היתה ההפך המוחלט מהתרבות ההלנסטית היונית. השליטים האשוריים ניצלו את הדת ההלניסטי ככלי להכרעת העמים הכבושים ועשו הכל למען חיסול הדתות האותנטיות. כל העמים נכנעו אך לא היהודים. החל משנת 300 לפנה"ס לחץ על היהודים גבר וגרם בשנת 165 לפנה"ס להתלקחות המרד בראשות החשמונאים.
ערי יון בתקופה ההיא עמדו בצד היהודים ואף הציעו עזרה. היהודים לא קיבלו את ההצעה מתוך הבנה כי התנגשות בין הכוחות ההלניסטיים לבין הכוחות הפסאודו-הלניסטיים עלולה לגרום למצב רגיש בקנה מידה עולמי.
-
ההתכתבות בין הספרטנים לבין היהודים
במאמר זה נציג קטעי ההתכתבות בין מלכי אשפרתא (ספרטה) לבין ההנהגה הרוחנית היהודית. ההתכתבות (החלק הידוע בימינו) כוללת 3 מכתבים.
קיימים שני מקורות ידיעתנו אודות התכתבות זאת:
- קדמוניות היהודים – ספר שנכתב ע"י יוסף בן מתתיהו ברומא בסוף המאה ה- 1 לספירה בשפת קוינה. בספר זה צוטטו שני מכתבים: פנית הספרטנים אל היהודים ותגובת היהודים.
- ספר חשמנאים א' – אחד הספרים החיצוניים של התנ"ך. הספר מכיל 3 מכתבים: שני המכתבים שצוטטו ע"י יוסף בן מתתיהו ומכתב נוסף של הספרטנים אל היהודים.
יש לציין כי יוסף בן מתתיהו הוא בן משפחת הכהנים המקורבת לכהן הגדול וניתוח הפרטים בתרגומו של המכתבים מאפשר להבין כי כנראה הוא בעצמו קרא את המכתבים המקוריים אשר לאחר מכן אבדו. לכן, ניתן להניח שהתרגום שלו הוא הציטוט הקרוב ביותר למקור. רצ"ב צילום התרגום של יוסף בן מתתיהו לשפת קוינה וגם תרגום מקוינה לעברית המודרנית).
-
מכתב #1 – פנית הספרטנים אל היהודים בשנת כ- 300 לפנה"ס:
יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר י "ב, 226 – 227
מלך הלקדיימונים אריוס לחוניה שלום. נתקלנו בכתב אחד ומצאנו כי היהודים והלקדיימונים מגזע אחד הם ושניהם צאצאי אברהם. לכן כי אחים אנו יהיה נכון שתשלחו אלינו שליחים לכל משאלותיכם. גם אנחנו נעשה כך ונראה שלכם כשלנו ובשלנו גם נשתף אתכם. דימוטלס נושא המכתבים מביא אליכם מכתב זה. הגופן הוא מרובע, החותם הוא נשר אוחז דרקון.
נסה/י לנחש באיזו שפה נכתב המכתב המקורי? התשובה תמצא/י בסוף המאמר.
-
מכתב #2 – תשובת היהודים לספרטנים בשנת כ- 165 לפנה"ס:
יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר י "ג, 166 – 170
והינה העתק הכתב: "יונתן הכהן הגדול של עם היהודים ומועצת הזקנים וחבר הכהנים אל אחיהם האפורים הלקדיימוניים ומועצת הזקנים והעם שלום. אם אצלכם שלום ועסקי הכלל והפרט מתנהלים לפי רוחכם, הרי הכל כרצוננו. אצלנו שלום. בזמנים קודמים הובאה ע "י דימוטלס האיגרת, אשר העתקה מצ "ב, מאת אריוס מלככם אל חוניה שהיה כהן גדול אצלנו, אודות קירבת הדם בינכם לביננו. קיבלנו ברצון את האיגרת ונהגנו חיבה כלפי דימוטלס ואריוס אך לא היה לנו צורך בהוכחה שכזאת מכיוון שהדבר ברור מתוך כתבי קודש שלנו. אף לא ראינו לנכון למהר באישור הקירבה שלא נראה כבהולים ליטול את התהילה שניתנה לנו מידכם. ואף על פי שעברו ימים רבים מאז חזרנו והפכנו בקירבה הנושנה שביננו, הרינו מתפללים לאלוהים לשלומכם ולנצחונכם בשעה שאנו מקריבים לו בימי קודש ומועד. ואף על פי שניהלנו מלחמות רבות בשל תאוות החמס של שכנינו, בחרנו שלא להיות למשא לא עליכם ולא על אנשים אחרים הקרובים לנו. ואולם לאחר שהתגברנו על אויבינו שלחנו את נומניון בן אנטיוכון ואת אנטיפטרון בן יאסונוס ממועצת הזכנים המכובדים אצלנו עם מכתבים אל הרומאים וגם אליכם כדי לחדש את קירבתנו. יפה תעשו אם גם אתם תכתבו אלינו ותודיענו על מה שיש לכם צורך בו כי נהיה מוכנים לכל דבר כדי למלא את רצונכם ." הלקדיימונים קיבלו את השליחים בסבר פנים יפות ולאחר שהחליטו על ברית ידידות עם היהודים שלחום לדרכם.
-
אותה ההתכתבות אך עם תוספת של המכתב השלישי הוצגה בספר החשמונאים א'. על פי מחסור בפרטים בהשוואה לספר של יוסף בן מתתיהו, ניתן להניח כי בספר החשמונאים א' תוארה מהות ההתכתבות אך לא ציטוט מדויק.
-
מכתב #1 - פנית הספרטנים אל היהודים בשנת כ- 300 לפנה"ס:
ספר חשמונאים א', פרק י "ב
(כא) אריוס מלך אשפרתא לחוניה הכהן הגדול שלום.
(כב) מצאנו כתוב בדברי הימים כי יושבי אשפרתא והיהודים אנשים אחים המה ואברהם אב לשניהם. (כג) ועתה כי ידענו זאת, הואילו נא וכתבו לנו השלום לכם, וגם אנחנו נכתוב לכם. (כד) גורל אחד יהיה לכולנו, מקנינו וקניינינו יהיו לכם, ומקניכם וקנייניכם יהיו לנו, אנוכי שפטתי אל נכון להודיעכם את כל אלה.
-
מכתב #2 – תשובת היהודים לספרטנים בשנת כ- 165 לפנה"ס:
ספר חשמונאים א', פרק י "ב
(ז) יונתן כהן הגדול וזקני העם והכוהנים וכל עם היהודים לאחיהם אנשי אשפרתא שלום.
(ח) הנה זה ימים רבים ואריוס מלככם שלח ספרים אל חוניה כהן הגדול לאמור כי אנשים אחים אנחנו, ככתוב במשנה הספר אשר מתחת. (ט) וחוניה שמח לקראת הציר אשר שולח, ויקח את ספר הברית והאהבה מידו. (י) ועתה אם אמנם לא חסרנו דבר ותורת ה' אשר בידינו לתנחומים לנו. (יא) לא חדלנו משלוח לכם את מלאכינו אלה לחדש ולחזק את ברית האהבה והאחווה עמכם, פן נחשב כזרים בעיניכם כי ארכו הימים אשר שלחתם אלינו. (יב) לכן דעו נא כי כל שבת ומועד אשר נקריב בהם קרבן לאלוהים, ונזכרתם גם אתם על עולותינו ובתפילתנו, כאשר יאות להעתיר אל ה' בעד שלום האחים. (יג) כי בשלומם ובכבודם יגל וישמח לבנו. (יד) ואף כי צרות רבות ורעות עברו על נפשנו, כי נלחמנו עם כל המלכים מסביב אשר קמו עלינו להשחיתנו. (טו) לא עלה על לבנו להוגיע אתכם או את בעלי בריתנו לבקש עזרה מידם במלחמות האלה. (טז) כי ה' אלוהים היה בעזרנו, והצילנו מכף צרינו ויכניעם לפנינו. (יז) אולם בשלחנו כעת את מלאכינו את נומיניוס בן אנטיוכוס ואת אנטיפטר בן ישוע לאחינו בני רומא לחדש את ברית האהבה הנושנת עימהם. (יח) הפקדנו אותם ללכת גם אליכם לשאול בשלומכם, ולתת את הספר הזה בידכם, ולחדש את בריתנו אתכם. (יט) ואם ייטב בעיניכם תשיבו אותנו דבר.
-
מכתב #3 – תשובת הספרטנים ליהודים בשנת כ- 165 לפנה"ס או מאוחר יותר:
ספר חשמונאים א', פרק י "ד
(כ) ראשי בני אשפרתא והעיר, לשמעון הכהן הגדול ולזקנים ולכוהנים ולכל עם יהודה אחינו שלום.
(כא) המלאכים אשר שלחתם אלינו ספרו לנו את כבודכם ואת גדולתכם בארץ, ושמחנו מאוד לקראתם. (כב) את אשר בקשו ממנו כתבנו על ספר דברי הימים אשר לקרייתנו לאמור. (כג) נומיניוס בן אנטיוכוס ואנטיפטר בן ישוע שלוחי היהודים באו אלינו לחדש את ברית האהבה אשר כרתנו עימהם.
-
המסקנות:
המסקנה מס' 1: מתוך ההתכתבות המוצגת לעיל ברור שהספרטנים הם במקורם בני ישראל. זה לא פלא – את ההסבר תמצא/י במאמר "המעגל נסגר".
המסקנה מס' 2: במשפט האחרון שבמכתב הראשון כתוב "הגופן הוא מרובע,…" מכך ברור שמקור המכתב נכתב בשפה העברית.
-
זה מעניין:
אטימולוגית מילת ספרטה:
המילה היוונית Σπάρτη [Sparta] נוסדה ממילה עברית/ארמית אשפרתא אשר פירושה – היפה ביותר.
אטימולוגית מילת לקדיימון:
השורש לקד + המילה המון = λακεδαιμον [lakedaimon] = ההמון המלוקד.
באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן
(palimpsests). In the XIII-XV centuries in
bride, Julie d'Angenne.
Century to a kind of destruction:
"Julia's Garland" (fr. Guirlande de Julie)
from lat. manus – "hand" and scribo – "I write") ]
among them acquired "Moral
Century to a kind of destruction:
(palimpsests). In the XIII-XV centuries in
bride, Julie d'Angenne.
from lat. manus – "hand" and scribo – "I write") ]