ארכיון הקטגוריה: כללי

פחד יצחק

מדוע לא שחט אברהם אבינו את יצחק?

.

מי הם הָעִבְרִים הראשונים?

בספר בראשית בפרק יד נעשה בפעם הראשונה בתולדות האנושות שימוש במילה "עִבְרִי":

 יג וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם.

 מתוך הציטוט ברור שאברהם אבינו הוא העברי הראשון, ומטבע הדברים שרה אימנו היא העברייה הראשונה. הם הגיעו מחרן לכנען בשנת 1839 לפנה"ס בגלל הסיבות המפורטות במאמר "מי אתה, פרעה?".

תמונה 01

 Fear of Isaac 01 He

 .

הרפתקאותיה של שרה

 ב וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה ג וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לו … יד וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם וַיָּשֶׁב לוֹ אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ  טו וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב  טז וּלְשָׂרָה אָמַר הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת …  ב וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים  ג וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק  ד וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים  ה וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ (בראשית, כ – כא)

 מתוך הקטע הנ"ל ניתן להסיק, בין היתר, שתי מסקנות:

  1. שרה בילתה בבית אבימלך לילה אחד לפחות.
  2. שרה הרתה וילדה את יצחק.

מה קרה בין אבימלך לבין שרה באותו הלילה? אם לא קרה כלום, מדוע אבימלך נתן לאברהם "צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת" ו- 1,000 כסף? האם אין זה הרבה מידי בשביל "שום דבר"? ואם כן קרה משהו, נשאלת השאלה: בנו של מי הוא יצחק, של אברהם או של אבימלך?   אך קיים הבדל בין הפגנת הביטחון לבין תחושת הביטחון. ספקות משפילים עינו את אברהם במשך שנים. העינויים הללו גרמו לו לחפש פתרון לבעיה במכת סכין.

.

עקידת יצחק

התורה מבשרת כי יצחק היה בגיל בין שש עד שלוש עשרה שנה בעת עקידתו. סביר להניח שהוא היה רק בן שש, כי אברהם לא היה מצליח לעקוד בכוח ילד גדול יותר:

ט וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים  י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ (בראשית, כב)

מה הרגיש יצחק כשאביו הניח אותו עקוד על העצים והניף מעליו סכין? מה הוא ראה בעיני אביו ברגע זה? מה הוא הרגיש כלפי אביו כשהסיוט הסתיים? קרוב לוודאי שבמשך כל חייו לאחר מכן קיננו בלבו פחד מאי-שפיותו של האב המטורף ואי אמון בו.  

והשאלה הגדולה הנשאלת היא – מדוע אברהם לא שחט לבסוף את יצחק?

.

הולדתה של האנושיות

 אברהם חי בזמנים אכזריים, בהם מוות מרעב ומוות בקרב על מזון התרחשו מדי יום ביומו לעיני כולם – קרא/י על כך במאמר "מי אתה, פרעה?". אכזריות וחוסר רחמים היו דבר יום-יומי עבור כולם. להלן ציטוט מתורה אודות המקרה אשר קרה בסוף מלחמת תשעת המלכים:

יד וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן  טו וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק  טז וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם (בראשית, יד) 

 בקטע זה אברהם מתנהג כראש כנופיה. כנופיה אחרת שבתה את אחיו ובזזה את רכושו, והוא השמיד אותה כפי שחייב לעשות "סנדק" מכובד.

כן ביקש לעשות גם בנוגע לבנו יצחק: סביב נסיבות לידתו של יצחק הסתובבו שמועות ורכילויות משפילות. הבין אברהם שסמכותו כראש שבט בסכנה ושכדי לשמור על כבודו הוא חייב להיפטר ממקור הרכילויות – מיצחק.

מדוע לבסוף הוא לא הרג את יצחק? כי ריחם עליו והחליט לא לפגוע בו, גם אם זה יעלה לו בכבודו המושפל ובאובדן שליטתו בשבט.

סיפור עקידת יצחק הוא המקרה המתועד הראשון בתולדות האנושות שבו האנושיות התגברה על הפרגמטיות.

אברהם הוא האדם המיוחד בתולדות האנושות – הוא האדם הראשון שעבר את מבחן האנושיות.

 .

החשוב ביותר

 הזמן חלף. יצחק גר בבית אביו ואמו. היחסים שלו עם אביו לא היו טובים אך האיזון במשפחה נשמר בזכות שרה.

שרה נפטרה בשנת 1777 לפנה"ס. אברהם קבר אותה במערת המכפלה.

יצחק בן 37 עזב את בית אביו והתיישב ליד בְּאֵר לַחַי רֹאִי – לא רחוק ממדבר פראן בו ישב ישמעאל.

תמונה 02

Fear of Isaac 02 He

תחושת הסולידריות בין הבנים שנדחו, גרמה ליצחק ולישמעאל להתיידד.

אברהם שלח שליח לחרן, ובשנת 1774 לפנה"ס הביא ליצחק את רבקה שהפכה לו לאשתו.

סז וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ (בראשית, כד)

רבקה היא העבריה השנייה.

לאחר מכן לקח אברהם לעצמו אישה חדשה בשם קטורה והיא ילדה לו שישה בנים. לקראת סוף חייו אברהם שואל את עצמו: מי יהיה היורש?

ה וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק  ו וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם (בראשית, כה)

לאברהם היו שמונה בנים. ישמעאל וששת הבנים של קטורה ללא ספק היו בשר מבשרו ואילו ביצחק הוא פיקפק. מדוע הוא בחר דווקא ביצחק כיורש?

אברהם הבין שכל אחד מבניו יכול להיות לא שלו – בטחון מלא אינו קיים. אך קיים בטחון מוחלט בדבר אחר – יצחק הוא היחיד מבין בניו אשר אמו היא עבריה.

האם היה זה הדבר החשוב ביותר?

ללא ספק כן! אחרת מדוע הוא הביא דווקא מחרן אישה ליצחק? ומדוע רבקה שלחה את יעקב דווקא לחרן לחפש לעצמו אישה?

 .

ידידות

 יצחק הפך לעברי השני.

ישמעאל הפך לערבי הראשון.

יצחק וישמעאל נשארו ידידים.

ז וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי-חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר-חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים ח וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו  ט וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל-שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן-צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מַמְרֵא י הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ (בראשית, כה)

אברהם הלך לעולמו בשנת 1739 לפנה"ס. עברו מאז כמעט 3,800 שנים, אך עד עצם היום הזה הערבי והעברי מתפללים במערת המכפלה זה לצד זה.

תמונה 03 – מערת המכפלה

Fear of Isaac 03

ליצחק נולדו שני בנים: עשו ויעקב.

צאצאי עשו הם בני אדום. אודותם קרא/י במאמר "בבשמים רצופה הדרך ל…".

יעקב הביא לעצמו נשים מחרן. בזכותן צאצאי יעקב הם העברים. אודותם קרא/י במאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים".

.


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

מלחמת העולם הראשונה ביותר

אודות אוכלוסיית העולם בתקופת אבותינו

.

פרק י"ד בספר בראשית מספר אודות מלחמת תשעת המלכים:

א וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם  ב עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר  ג כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח  ד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ  ה וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם  ו וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר  ז וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר  ח וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִוא צֹעַר וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים  ט אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר אַרְבָּעָה מְלָכִים אֶת הַחֲמִשָּׁה  י וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ סְדֹם וַעֲמֹרָה וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָּסוּ  יא וַיִּקְחוּ אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה וְאֶת כָּל אָכְלָם וַיֵּלֵכוּ  יב וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם וַיֵּלֵכוּ וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם  יג וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם  יד וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן  טו וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק  טז וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם  יז וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וְאֶת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ  יח וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן  יט וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ  כ וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל  כא וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם  תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ  כב וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם  הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ  כג אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם  כד בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם

פרק זה הוא האוצר האמיתי של השמות הגיאוגרפיים העתיקים: שִׁנְעָר, אֶלָּסָר, עֵילָם, גּוֹיִם, סְדֹם, עֲמֹרָה, אַדְמָה, צְבֹיִים, בֶּלַע הִיא צֹעַר, עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח, עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, הָם, שָׁוֵה קִרְיָתָיִם, הַר שֵׂעִיר, אֵיל פָּארָן, עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ, בְּחַצְצֹן תָּמָר, דָּן, חוֹבָה, דַמָּשֶׂק, עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ, שָׁלֵם – בסך הכול 22 שמות.

בפרק י"א של ספר בראשית מצוי המידע המדויק אודות מיקומה של ארץ שִׁנְעָר, שכן בה נמצאת העיר בָּבֶל: 

א וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים  ב וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם  ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר  ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ  ה וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם  ו וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת  ז הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ  ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר  ט עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ

 מתוך הרשימה שלעיל ישנם שישה מקומות אשר מיקומם בימינו ידוע במדויק: בָּבֶל, יָם הַמֶּלַח, הַר שֵׂעִיר הוא הר אדום, מדבר פָּארָן, דָּן, דַמָּשֶׂק.

The Very First World War 01 Heהמרחק מבבל אל פארן דרך דמשק הוא כ- 1,200 ק"מ. גם בימינו זה נחשב מרחק לא קטן. העימות המזוין שהוזכר בראש הפרק כיסה כמעט את כל שטח הסהר הפורה, כך שניתן לכנות מלחמה זו כ"מלחמת העולם הראשונה ביותר."

מן הציטוט דלעיל ברור כי בעימות לקחו חלק תשעה מלכים – ארבעה מהם נלחמו כנגד חמישה. לקראת סיום העימות התערב בלחימה אברהם אבינו (באותה התקופה שמו היה אברם). אברם לחם עם 318 חניכיו וניצח. מכאן ניתן להניח שמספר הלוחמים שהשתתפו במלחמה הזאת מכל צד היה כ- 300 ושהמספר הכללי של הלוחמים שלקחו חלק בעימות היה כ- 1,000.

לפעולתו של אברם הצטרפו עָנֵר, אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא. כתוב כי הם היו בעלי ברית של אברם, ולכן אין זה מן הנמנע שכוחותיהם היו בגודל דומה לצבאו של אברם. אם נניח שמספר הלוחמים הכולל שעמד לרשות אברם היה קרוב ל- 1,000 איש, הרי שהמספר הכולל של הלוחמים המעורבים בעימות היה קרוב ל- 3,000.

כל כך מעט אנשים היו אז בעולם!

.

אברהם היה בעל הכוח החזק מבין הכוחות שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה ביותר, אך בעת היכרותו עם אבימלך פחד אברהם מאבימלך.

המסקנה: לאבימלך היה כוח צבאי גדול ביותר באותה העת – קרא/י על כך במאמר "מי אתה, פרעה?").

נ.ב. אברהם פחד מאבימלך. הפחד שלו הוא גרם בסופו של דבר לעקידת יצחק – קרא/י על כך במאמר "פחד יצחק".

.


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

מחוללי היסטוריה שאינם קיימים

על פרומתאוס ועל שבט הדורים

.

הדורים לא היו קיימים

המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים" מספר על תפקידם של הדנאים ביציאת בני ישראל ממצרים ועל תוצאת הלוואי של היציאה – היעלמותה של הציוויליזציה המיקנית.

בספרות נטען פה ושם, כי הציוויליזציה המיקנית נפלה כתוצאה מפלישת שבטי הדורים, שהגיעו לפלופונס ממקום כלשהוא בצפון. טענה זו אינה עומדת במבחן ההוכחה.:

- הציוויליזציה המיקנית חדלה להתקיים באמצע המאה ה- 12 לפנה"ס. בתקופה ההיא הייתה אוכלוסיית אירופה מיוצגת על ידי בני אדם פרימיטיביים, שנדדו לבד או בזוגות ברחבי היבשת תוך חיפוש אחרי מזון. המזון בטבע היה נדיר, והמצב מנע מבני האדם מלהתקבץ בקבוצות (קרא/י את המאמר "מי אתה, פרעה?"). לכן עצם הקיום של השבט הדורי בתקופה ההיא באירופה מוטל בספק רב.

- הציוויליזציה המיקנית הותירה לנו סימנים בלתי מעורערים אודות רמתה הטכנולוגית הגבוהה: גידול בעלי חיים וצמחים לצורכי מזון, טכנולוגיות בנייה מתקדמות, כלי עבודה וכלי נשק מברזל, מרכבות וספינות. ננסה להניח כי שבטי הדורים היו קיימים. כדי להביס את המיקנים, הם היו זקוקים לאמצעי לחימה שאינם נחותים מאלו של המיקנים. לכן במקומות מוצאם הם היו צריכים להשאיר סימנים לקיומה של ציוויליזציה מתקדמת. אך לא נמצאו על ידי ארכיאולוגים שום ממצאים המוכיחים על קיום ציוויליזציה שכזאת.

- בעקבות העלמותה של הציוויליזציה המיקנית הגיעה ליוון "תקופת החושך". ארכיאולוגים טוענים כי לא נמצאו סימני פעילות אנושית במשך 420 שנים בשטח זה. היכן נעלמו הדורים לאחר שהם הביסו את המיקנים? אין תשובה בספרות!

התשובה היא פשוטה: אין שום קשר בין היעלמותה של הציוויליזציה המיקנית לבין שבטי הדורים.

.

הדורים כן היו קיימים

על פי המיתולוגיה היוונית הדורים הם צאצאיו של האיש בשם דורוס (Δῶρος) [dorus], נינו של פרומתאוס (Προμηθεύς), מלך הסקיתים. ידוע שמי שהציל את פרומתאוס שהיה קשור בשרשראות לסלע, הוא הרקולס, שהרג את הנשר שניקר את הכבד של פרומתאוס.

הרקולס חי בסוף המאה ה- 11 לפנה"ס (ראה/י את המאמר "איפה קבור הרקולס?"). לכן דורוס, נינו של פרומתאוס, חי כנראה בסוף המאה ה- 10 לפנה"ס. במשך יותר מ- 200 שנה שבין תקופתו של דורוס לבין תחילת היווצרותה של המיתולוגיה היוונית בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס (קרא/י את המאמר "המעגל נסגר"), כמות צאצאיו של דורוס כנראה הגיעה למספר די גדול כדי להשפיע על התהליכים הפוליטיים ביוון העתיקה. לכן הדורים משחקים תפקיד לא מבוטל במיתולוגיה היוונית. עם זאת, ניתן לומר בביטחון מלא, כי בתקופת היעלמותה של הציוויליזציה המיקנית באמצע המאה ה- 12 לפנה"ס, דורוס והדורים עוד לא היו קיימים.

.

תַּלְמַי ופרומֵתֶאוּס

ידועים לנו 2 שמות יווניים בעלי מבנה דומה:

Πτολεμαῖος [ptolemayos] & Προμηθεύς [promiteus]

שם Πτολεμαῖος נוצר מהשורש העברי ת-ל-מ. להלן דוגמת שימוש מספר במדבר:

יג,כב וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק; וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם.

שם Προμηθεύς נוצר מהשורש העברי ר-מ-ס. להלן דוגמת שימוש מספר דברי הימים:

ב כה,יח וַיִּשְׁלַח יוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, אֶל-אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר, הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר, תְּנָה-אֶת-בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה; וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וַתִּרְמֹס, אֶת-הַחוֹחַ.

משמעות מקורית של המילה Προμηθεύς היא "רומס". במאה ה- 7 לפנה"ס בתהליך התפתחות השפה היוונית מילה זאת קיבלה משמעות חדשה של "נביא", כנראה כתוצאה מיחס אוהד של היוונים לדמותו של פרומתאוס.

.

דורוס

השם היווני Δῶρος [דורוס] נוצר מהשם הארמי "דור".

לפי כתובות המלך פרעה רעמסס השני נוסד הישוב דור על חוף הים התיכון במאה ה- 13 לפנה"ס או אף מוקדם יותר.

בשנת 1154 לפנה"ס הדנאים נחתו על חופי גוש דן וכעבור זמן קצר נדדו צפונה לאיזור הר חרמון (קרא/י את המאמר "המעגל נסגר"). תוך הנדידה קבוצת דנאים התפצלה והתיישבה בישוב דור.

Dor 01 He

בסוף המאה ה- 10 לפנה"ס ישוב דור הפך לעיר נמל חשובה. לא מין הנמנע שקיים קשר בן שם הנין של פרומתאוס לשם העיר דור.

.


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

כרונולוגיית אבותינו

אודות התאריכים המדויקים בתקופה שבין הולדת אברהם אבינו לבין סיום יציאת מצרים.

.

התורה נותנת לנו מידע על פרקי הזמן שחלפו בין האירועים המתוארים בה. כדי לקבוע את התאריכים המדויקים של אירועים אלו, יש לבחור תאריך ביסוס. תאריך זה הוא תאריך סיום יציאת בני ישראל ממצרים, במילים אחרות, תאריך סיום האירועים המתוארים בתורה.

.

חישוב תאריך סיום יציאת מצרים

להלן רשימת תקופות שלטון פרעונים הרלוונטיות לקביעת תאריך זה:

  • רעמסס ה- 2:   1279 – 1212 לפנה"ס (השושלת ה- 19)
  • מרנפתח:         1212 – 1202 לפנה"ס (השושלת ה- 19)
  • אמנ מסס:        1202 – 1198 לפנה"ס (השושלת ה- 19)
  • סתי ה- 2:        1202 – 1194 לפנה"ס (השושלת ה- 19)
  • סי פתח:          1194 – 1188 לפנה"ס (השושלת ה- 19)
  • טאוסרט:         1188 – 1186 לפנה"ס (השושלת ה- 19)
  • סת נ אחת':     1186 – 1184 לפנה"ס (השושלת ה- 20)
  • רעמסס ה- 3:  1184 – 1153 לפנה"ס (השושלת ה- 20)
  • רעמסס ה- 4:  1153 – 1147 לפנה"ס (השושלת ה- 20)

להלן רשימת אירועי מפתח לצורך קביעת תאריך זה:

1.   קרב קדש בשנת 1274 לפנה"ס ← תחילתה של העבדות במצרית (קרא/י מאמר "וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה") ← צו פרעה רעמסס ה- 2 על המתת תינוקות העברים ← משה רבינו נולד לא לפני שנת 1274 לפנה"ס.

2.   בסיום יציאת מצרים משה היה בן 120 שנה, מכאן המסקנה שיציאת מצרים הסתיימה לא לפני שנת 1154 לפנה"ס.

3.   "מלחמת גויי הים" הסתיימה בו-זמנית עם סיום יציאת מצרים (קרא/י הסבר במאמרים "יציאת מצרים: הסיפר שמאחורי הקלעים", "המעגל נסגר").

4.   פפירוס האריס א' מעיד כי "מלחמת גויי הים" הסתיימה בתקופת שלטונו של פרעה רעמסס ה- 3 בתקופה 1184 – 1153 לפנה"ס. בשנת חייו האחרונה פרעה רעמסס ה- 3 היה חולה. זה עולה בקנה אחד עם ההנחה שהמלחמה הסתיימה לא אחרי שנת 1154 לפנה"ס.

תמונה 01: קטע מפפירוס האריס א'

Chronology 01 2017-09-24

5.   לו משה היה נולד אחרי שנת 1274 לפנה"ס, אז "מלחמת גויי הים" הייתה מסתיימת אחרי שנת 1154 לפנה"ס – הדבר סותר את הכתוב בפפירוס האריס א'.

6.   לו "המלחמת גויי הים" הייתה מסתיימת לפני 1154 לפנה"ס, אז משה היה נולד לפני השנה 1274 לפנה"ס, כלומר לפני הקרב קדש, כלומר לפני תחילת תקופת העבדות במצרית – הדבר סותר את הכתוב בתורה.

המסקנות:

–  משה רבינו נולד בשנת 1274 לפנה"ס.

–  יציאת מצרים הסתיימה בשנת 1154 לפנה"ס.

–  יציאת מצרים נמשכה 40 שנה, לכן היא החלה בשנת 1194 לפנה"ס.

.

טבלת תאריכי חיי אבותינו

הטבלה כוללת הפניות לפסקי התורה, בהם קיים מידע מדויק אודות אורך פרקי הזמן בין האירועים המהווים שרשרת רציפה.

טבלה 02

Chronology 02 He 2018-02-24

.


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

המעגל נסגר

לאן נעלמו עשרת השבטים ואיך נוסדה התרבות היוונית העתיקה?

.

בקצרה על מה שקרה קודם

במאות ה- 15 – 14 לפנה"ס היגרה חלק מאוכלוסיית בני ישראל ממצרים אל חופי הים התיכון ואל אייו (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים"). במאה ה- 13 לפנה"ס, בתקופת שלטון המלך פרעה רעמסס השני המזוהה עם תקופת העבדות במצרים, הגיעה ההגירה למימדים גדולים – עשרות ואולי מאות אלפים מבני ישראל עזבו את מצרים. יש לציין כי המהגרים היו האנשים הבולטים באוכלוסיה בנטייתם לעצמאות וליוזמה. חלק גדול מהם התיישב בים האגאי. בספרות הם נקראים הדנאים והאכאים:

-   הדנאים היו יוצאי שבט דן, אשר הקימו את העיר מיקנה (Mycenae ,Μυκῆναι). בכתובות מצריות הם נזכרים בשם "דננ".

-   האכאים היו תערובת של מהגרים בני שבטים שונים. הם התיישבו בים האגאי, וכן גם באזורים אחרים של הים התיכון. השם "האכאים" הוא תוצאה של עיוות המילה "האחים" בשפות לועזיות. קבוצות האכאים שהתיישבו במקומות שונים, קראו לעצמם בשמות שונים, לדוגמה: שרדנים, לכים, סקלים וכד' – למילים אלו יש משמעות רק בשפות העברית והארמית. בסך הכול נזכרים 11 שמות של קבוצות האכאים במסמכים שונים מאותה העת.

להלן מפת כיווני התפשטותה של ההתיישבות האכאית והדנאית:

תמונה 01 

Na-krugi-svoja 01 Danaans & Achaeans En

ההתיישבות הדנאית התפתחה מזרחה לכיוון אסיה הקטנה. הדנאים כרתו ברית עם החיתים ובתחילת המאה ה- 13 לפנה"ס נלחמו נגד פרעה רעמסס השני במערכה הידועה בשם "קרב קדש".

תמונה 02

Na-krugi-svoja 02 Kadesh battle En

להלן תוצאות הקרב:

-   המלך פרעה רעמסס השני חזר מצרימה ונקם בבני ישראל על תבוסתו בקרב קדש. כך התחילה העבדות במצרים (קרא/י את המאמר "וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה,…").

-   הדנאים התקדמו דרום-מזרחה וייסדו את ממלכת ארם שבירתה בדמשק.

תמונה 03

Na-krugi-svoja 03 Aram En

בשנת 1194 לפנה"ס התחיל עם ישראל ביציאה ממצרים (קרא/י את המאמר "כרונולוגיית אבותינו").

תמונה 04

Na-krugi-svoja 04 Exodus En

במשך ארבעים שנות שהותם בסיני למדו בני ישראל את יסודות המוסר הגלומים בעשרת הדיברות (קרא/י את המאמר "אודות חוקי הטבע ואודות טבע החוקים"), ואת אמצעי הפצת המידע המתקדם ביותר – האלפבית הפונטי (phonetic alphabet), המבוסס על 22 אותיות (קרא/י את המאמר "מדוע אירופה כותבת משמאל לימין?")

במשך ארבעים השנים שחלפו מאז היציאה ממצרים, לא רדפו הפרעונים אחרי עבדיהם ששהו בסיני במרחק של הישג יד.

מדוע?

התשובה: הדנאים והאכאים תקפו את חופי מצרים כדי להעסיק את הכוחות המצריים ולמנוע את רדיפת בני ישראל ששהו בסיני. בכתובות מצריות עתיקות ובספרות המודרנית נקרא מבצע זה בשם "מלחמת גויי הים".

תמונה 05

Na-krugi-svoja 05 Sea people En

המלחמה נגמרה עם סיום שהותם של בני ישראל במדבר סיני ולאחר פלישתם לכנען. הדנאים והאכאים לא חזרו אז לים האגאי, אלא פנו מזרחה כדי להתאחד עם בני עמם.

תמונה 06

Na-krugi-svoja 06 Exodus En

אגן הים האגאי התרוקן מאוכלוסייה. רק בחוף הצפוני התמקד קומץ של בני ישראל, לכן איזור זה קיבל את השם "מוקדון", שהוא בזמננו חבל מקדוניה היוונית.

במשך תקופה של כ- 420 שנה, המכונה בספרות המודרנית "תקופת החושך ביוון", באגן הים האגאי (למעט מוקדון) לא נמצאו על ידי ארכיאולוגים סימני נוכחות של בני אדם. שכבות התרבות מתקופה זו פשוט אינן קיימות. רק בשנת 730 לפנה"ס חזרו לים האגאי צאצאי הדנאים, שהוגלו מאיזור לבנון של ימינו על ידי תגלת פלאסר השלישי מלך אשור, וגרמו ל"פיצוץ" תרבותי וטכנולוגי אשר הוליד את יוון העתיקה.

מאמר זה מתאר את השתלשלות האירועים אשר הובילה להולדתה של התרבות היוונית העתיקה ואת הקשר שלה לעשרת השבטים האבודים.

.

התאחדות

לקראת פלישת שבטי ישראל, הייתה ארץ כנען מוקפת בעמים שהיו להם קשרים משפחתיים ידידותיים עם בני ישראל:

- מצפון: ממלכת ארם, אשר נוסדה על ידי בני ישראל שהיגרו ממצרים (קרא/י את המאמר "וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה").

- ממזרח: בני עמון – צאצאי בן עמי, בנו של לוט, אחיינו של אברהם אבינו.

- מדרום-מזרח: בני מואב – צאצאי מואב, בנו של לוט, אחיינו של אברהם אבינו.

- מדרום: האדומים – צאצאי עשיו, אחיו של יעקב אבינו.

- מדרום-מערב: הפלשתים, אשר מלכם אבימלך כרת ברית עם אברהם אבינו כ- 650 שנה טרם האירועים המתוארים במאמר זה (קרא/י את המאמר "מי אתה, פרעה?").

תמונה 07

Na-krugi-svoja 07 Canaan around En

באמצע המאה ה- 12 לפנה"ס התיישבו שבטי ישראל בארץ כנען תחת הנהגתו של יהושע בן נון. גויי הים (הדנאים והאכאים) הצטרפו אליהם:

-   הדנאים נחתו על חוף הים התיכון באיזור גוש דן כדי להתאחד עם שבטם המקורי – שבט דן.

-   האכאים התפזרו לאורך חופי הים התיכון דרומית לגוש דן והתערבבו עם הפלישתים.

תמונה 08

Na-krugi-svoja 08 Danaans & Achaeans He

.

מי הם הפלישתים?

הפלשתים ישבו בדרום כנען לפני הגעתו של אברהם אבינו לשם (קרא/י את המאמר "מי אתה, פרעה?"). יחסי ידידות בין אברהם וצאצאיו לבין הפלישתים נמשכו כ- 650 שנה עד לפלישת בני ישראל לארץ כנען בשנת 1154 לפנה"ס. להלן קטע מספר יהושע ובו רשימת הערים הפלישתיות בעת הפלישה:

מִן-הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב; חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים: הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים. (יהושע יג, ג)

כל אחד מוזמן לבקר בחורבות תל מיקנה (עקרון) ותל צופית (גת) (קרא/י את המאמר "איפה קבור הרקולס?"). הערים עזה, אשקלון ואשדוד קיימות גם בימינו.

נזכר בפסוק הנ"ל המקום בשם שיחור. כנראה מדובר בישוב פלישתי בשם שרוחן אודותיו קרא/י במאמר "מי אתה, פרעה?".

להלן המפה המודרנית עם מיקום הערים האלה ועם גבולות התיישבות הפלישתים לאחר פלישת בני ישראל לכנען:

תמונה 09

Na-krugi-svoja 09 Plishtim-He

.

הפלישתים החדשים

האכאים הגיעו לחופי כנען כדי להצטרף לעם ישראל, אך המטרה לא הושגה בשל הסיבות הבאות:

- במשך ארבעים שנות שהותם  בסיני, הפכו בני ישראל לעם אשר אחדותו התבססה על אמונה באל אחד, על עשרת הדיברות ועל השלטון המרכזי הפירמידלי.

- האכאים היו עובדי אלילים. הם לא היו מסוגלים לתפקד בתנאים מגבלים של חוק ומוסר.

ניסיונם של האכאים להתאחד עם בני ישראל כשל, אך במהרה הם מצאו שפה משותפת עם עובדי אלילים כמוהם – עם הפלישתים. כתוצאה ממיזוגם נוצרה תערובת של האכאים והפלישתים שנזכרת בתנ"ך בשם "פלישתים". הפלישתים "החדשים" התקיימו כעם במשך כ- 550 שנה. בשנת 604 לפנה"ס כבש נבוכדנצר ה- 2 מלך בבל את הערים הפלשתיות וגירש את אוכלוסייתן אשר לעולם לא חזרה אליהן.

כעבור 739 שנים נוספות נוצרה מהמילה "פלשת" מילה אחרת – "פלסטין". הרומאים נתנו שם זה לארץ יהודה לאחר כישלונו של מרד בר כוכבא בשנת 135 כדי למחוק את השם "יהודה" מזכרון העמים. מגמה זו נתמכת גם בימינו על ידי חוגים מסוימים. להלן המפה שפורסמה באינטרנט על ידי אחד מהארגונים באירופה.

תמונה 10

Na-krugi-svoja 10 Palestine

.

נדידת הדנאים צפונה

האכאים לא נקלטו בעם ישראל (ראה/י לעיל). איחוד הדנאים עם שבט דן לא הצליח בשל אותן המחלוקות. לשם מניעת העמקתן של המחלוקות קיבלו מנהיגי שבט דן החלטה ליישב את הדנאים באזור אחר.

איפה?

ננסה להיזכר מאין הם באו. מקורם היה בעיר מיקנה. לפני כ- 120 שנה קרובי משפחותיהם לקחו חלק בקרב קדש ויסדו את ממלכת ארם עם בירה בדמשק (קרא/י את המאמר "וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה,…").

הדנאים נדדו צפונה. הם התיישבו לאורך הגבולות הדרום-מערביים של ממלכת ארם: ברמת הגולן, בסביבת הר החרמון ובחופי מדינת לבנון של ימינו. עד היום קיימים למרגלות הר החרמון ישוב דן ונחל דן, אשר קיבלו את שמם באותה התקופה לכבוד הדנאים.

תמונה 11

Na-krugi-svoja 11 Danaens & Aram

בחוף לבנון איכלסו הדנאים את הערים צור וצידון והפכו לחלק מאכלוסיית ארם, אך צור וצידון נשארו ערים חופשיות ובלתי תלויות בשלטון המרכזי של ממלכת ארם.

למרות ההיפרדות משבט דן תמיד זכרו הדנאים את שורשיהם ושמרו על קשרי ידידות עם השבט. להלן ציטוט ממכתבו של חורם מלך צור לשלמה המלך, אשר נכתב כ- 200 שנה לאחר ההיפרדות באמצע המאה ה- 10 לפנה"ס. במכתב מדגיש חורם את קשרי המשפחה עם שבט דן:

וַיֹּאמֶר חוּרָם: בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ:  אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִיד הַמֶּלֶךְ בֵּן חָכָם, יוֹדֵעַ שֵׂכֶל וּבִינָה, אֲשֶׁר יִבְנֶה-בַּיִת לַיהוָה וּבַיִת לְמַלְכוּתוֹוְעַתָּה שָׁלַחְתִּי אִישׁ-חָכָם יוֹדֵעַ בִּינָה לְחוּרָם אָבִי.  בֶּן-אִשָּׁה מִן-בְּנוֹת דָּן, וְאָבִיו אִישׁ-צֹרִי יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב-וּבַכֶּסֶף, בַּנְּחֹשֶׁת, בַּבַּרְזֶל, בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים, בָּאַרְגָּמָן, בַּתְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְמִיל, וּלְפַתֵּחַ כָּל-פִּתּוּחַ וְלַחְשֹׁב כָּל-מַחֲשָׁבֶת אֲשֶׁר יִנָּתֶן-לוֹ עִם-חֲכָמֶיךָ וְחַכְמֵי אֲדֹנִי דָּוִיד אָבִיךָ. (דברי הימים ב, ב, יא – יג)

.

התפתחות תרבותית ועסקית

הדנאים היו בקיאים במסחר בינלאומי. הם התיישבו במקום בו דרך הסחר החשובה ביותר בין מסופוטמיה לבין מצרים נשקה בחופי הים התיכון.

תמונה 12

Na-krugi-svoja 12 Mesopotamia-Dan-Egypt

הם הביאו לצור ולצידון את הידע ואת הניסיון בספנות ובניווט בים התיכון.

במאות ה- 10 – 9 לפנה"ס הקימו סוחרי צור וצידון מושבות רבות על חופי הים התיכון, ובינהן העיר "קרת חדשה", שהפכה למאחז חשוב בפיתוח המסחר בים התיכון המערבי.

קרת חדשה ← (יוונית) [ Καρθαγένη [ karthageon ← (לטינית) Carthage [ kartage ] ← קרתגו

תמונה 13 Na-krugi-svoja 13 map of colonies

באותה תקופה שלטו צור, צידון וקרתגו כמעט בכל המסחר העולמי. להלן רשימה חלקית של המושבות אשר הוקמו על ידי סוחריהן:

תמונה 14

 Na-krugi-svoja 14 list of colonies He

.

הדת

שלמה המלך הלך לעולמו. בנו רחבעם התיישב על כס המלכות. התנהגותו גרמה לפירוק הממלכה המאוחדת ולהקמת שתי ממלכות נפרדות: ממלכת ישראל, אשר איחדה את עשרת השבטים, וממלכת יהודה, אשר איחדה שני שבטים: יהודה ושמעון. ממלכת ארם, צור וצידון קיבלו עצמאות. המנהיגות הדתית עמדה לצידו של רחבעם והתרכזה בממלכת יהודה.

תמונה 15

 Na-krugi-svoja 15

כתוצאה מכך התחלק השטח המאוכלס על ידי בני ישראל לשלושה אזורים:

1.  צפון: ארם, צור, צידון – ארמים ודנאים – עובדי אלילים.

2.  דרום: ממלכת יהודה – שבטי יהודה ושמעון – חסידי ה'.

3.  מרכז: ממלכת ישראל – עשרת השבטים אשר הושפעו מבחינה דתית ותרבותית מצפון ומדרום.

מצב זה נשמר במשך כ- 200 שנה (עד סוף המאה ה- 8 לפנה"ס). בתקופה זו הושפעו האלים הפגאניים של צור וצידון מן הדת של עם ישראל והפכו במידה מסוימת לנושאי המוסר הישראלי. עם זאת, כל עם בוחר לעצמו את המוסר אשר משתלב בנוחות עם המנטליות שלו. מנטליות הדנאים לא חדלה להיות פגאנית.

היחסים בין הדנאים לבין ממלכת ישראל היו טובים. טובים עד כדי כך, שמלך ישראל אחאב (871 – 852 לפנה"ס) נשא לאישה את איזבל, בת מלך צידון. בספר מלכים א' תוארה נחישותה בהפצת עבודת האלילים בקרב תושבי ממלכת ישראל. היא הצליחה בכך במידה רבה. אובדן הקשר של התושבים עם אלוהי ישראל גרם לאובדן קשרים בין אנשים, בין משפחות ובין השבטים. כתוצאה מכך הובסה ממלכת ישראל במלחמה נגד אשור בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס –  לעניין זה נחזור בהמשך.

.

אוריינות

בני הפזורה הים-תיכונית לא ידעו קרוא וכתוב. במאות ה- 16- 14 התפתחו אצלם מספר סוגים של האלפבית העתיק (בימינו הוא נקרא "הכתב הקווי" או "הכתב הליניארי"), אך הוא כלל עד 80 אותיות, והיה קושי רב ללמדו. לכן במאה ה- 13 לפנה"ס הוא נעלם.

בני הפזורה הים-תיכונית דיברו בניב עתיק של השפה העברית. בתחילת המאה ה- 13 לפנה"ס הם הקימו את ממלכת ארם. החל מאותה תקופה ניב זה כונה "השפה הארמית".

באותה תקופה בני ישראל שישבו במצרים המשיכו לפתח את השפה העברית ולשפר את האלפבית שלה. לקראת תחילת היציאה ממצרים השפה העברית כבר היתה קרובה לזאת של ימינו, וגם האלפבית העברי העתיק כבר היה מורכב מאותן 22 האותיות כמו באלפבית המודרני המרובע, אך צורת האותיות היתה שונה (קרא/י מאמר "מדוע אירופה כותבת משמאל לימין?").

עשרת הדברות היו כתובים בשנת 1194 לפנה"ס על גבי לוחות הברית בעזרת אותיות האלפבית העברי העתיק (ראה/י כאן).

הארמים למדו מהישראלים את האותיות העבריות. הם השתמשו בהן לצורך תיעוד עסקיהם בארצות השונות, מכיוון שהאלפבית העברי הפונטי איפשר אז וגם מאפשר כיום לתעד את הנאמר בשפה כלשהי.

במאות ה- 11 – 8 לפנה"ס הפכה ממלכת ארם למרכז המסחר העולמי. סוחרים ארמיים הפכו את השפה הארמית (ויחד איתה את האלפבית העברי) לשפת המסחר הבינלאומית, והיא נשארה כזאת עד לכיבוש המזרח על ידי אלכסנדר הגדול בסוף המאה ה- 4 לפנה"ס.

האלפבית העברי העתיק מכונה לעיתים גם "האלפבית הפיניקי". זוהי טעות. המושג "פיניקיה" נולד כ- 700 שנה לאחר שהתגבש האלפבית העברי העתיק – נחזור לכך בהמשך המאמר.

לקראת המאה ה- 6 לפנה"ס התפתח במסופוטמיה כתב חדש, שקיבל את השם "הכתב המרובע". בני ישראל שחזרו מגלות בבל בשנת 538 לפנה"ס, הביאו איתם את הכתב המרובע, אשר עם הזמן החליף את הכתב העתיק המקורי בקרב עם ישראל ונמצא בשימוש גם בהווה. השימוש האחרון בכתב העברי העתיק נרשם על גבי מטבעות בר כוכבא בשנת 135 לספירה.

לצורך השוואה, להלן דוגמאות של הכתב העתיק (העליון) והכתב המרובע (התחתון) :

תמונה 16 Na-krugi-svoja 16 alef-bet

.

מבנה מדיני

כאמור לעיל, ישבו הדנאים באצבע הגליל ובלבנון של ימינו כ- 420 שנים (מ- 1153 ועד 732 לפנה"ס לערך). בכתובות מהתקופה ההיא הוזכרו מלכי צור וצידון, אך אין ולו עדות אחת לקיומה של מדינה בעלת שלטון מרכזי בשטח זה. במקורות שונים איזור התיישבות הדנאים נקרא בשם פיניקיה או פיניציה, אך מעולם לא הייתה באיזור זה מדינה בשם שכזה. לנסיבות היווצרות המילה "פיניציה" נחזור בהמשך המאמר.

.

הדנאים סופגים את המכה הראשונה

בשנות 740 – 735 לפנה"ס פתח תגלת פלאסר ה- 3 מלך אשור במלחמה נגד רצין מלך ארם ובעלי בריתו. אחד מהם היה פקח מלך ישראל. בשנת 732 לפנה"ס התקרב הצבא האשורי מצפון והחל בכיבוש נחלות שבטי ישראל. המלחמה נמשכה 31 שנה.

תמונה 17 Na-krugi-svoja 17 Ashur

הדנאים ספגו את המכה הראשונה, כי נחלתם היתה הצפונית ביותר.

לאחר נצחונו הגלה תגלת פלאסר ה- 3 את הדנאים ובכך "הרג שני ציפורים במכה אחת":

-   הוא הגלה עשרות אלפי אנשים עם ניסיון עשיר של חיים בעיר לשטחים ריקים דרומית לרכס קווקז (כורדיסטן וארמניה הטורקית בימינו), ובכך הוא גרם לפיתוח איזורים שוממים במדינתו.

תמונה 18 Na-krugi-svoja 18 transfer

-   את השטח הפורה והמפותח שהתפנה בעקבות הגירוש, הוא איכלס בחייליו ובתושבים מאיזורים אחרים. בכך הוא סיפח למדינתו את השטח הכבוש וחסם בפני המגורשים את התקווה לחזור לביתם.

קרבתו של ההר הקדוש אררט לא עשתה רושם על מגורשי צור וצידון, כי הם לא הרבו בקריאה בתורה. לכן הם לא התיישבו באיזור לזמן רב והמשיכו לנדוד צפונה. לאחר שחצו את רכס קווקז, הם הגיעו לאיזורים המיושבים על ידי הסקיתים. קשרי המסחר בין הדנאים לבין הסקיתים החלו כ- 600 שנים לפני האירועים המתוארים במאמר זה (קראה/י את האגדה אודות גיזת הזהב).

חלק מהדנאים התיישב בארץ הסקיתים צפונית וצפון-מזרחית מהים השחור, אחרים המשיכו לנדוד דרום-מערבה לחופי הים האגאי.

בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס, הדנאים התאחדו עם קרוביהם אשר התגוררו במוקדון עוד מתקופת "מלחמת גויי הים". להלן תאור תמציתי של נדודי הדנאים:

תמונה 19

Na-krugi-svoja 19 circle He

.

סוף תקופת החושך ביוון

בזמן שהדנאים נדדו סביב הים השחור, המשיך תגלת פלאסר ה- 3 בפלישתו לממלכת ישראל. הייתה זו מלחמה מוזרה! המרחק בין צידון לבין ירושלים הוא 200 ק"מ בלבד. מדוע תגלת פלאסר ה- 3 לא השלים את הפלישה תוך חודש או שלושה? מדוע נמשכה המלחמה 31 שנה?

תגלת פלאסר ה- 3 הבין במהלך הלחימה כי שבטי ישראלי אינם עוזרים זה לזה. הוא החליט לכבוש את ממלכת ישראל ללא אבידות. יורשיו השלימו את המשימה לקראת שנת 701 לפנה"ס.

אוכלוסיית ממלכת ישראל, שמנתה ככל הנראה מספר מיליוני תושבים (קרא/י את המאמר "מספרים"), לא הצליחה להתאחד. להלן התוצאות:

- כ- 50 אלף או יותר מתושבי ממלכת ישראל הוגלו לאיזורים שונים באשור.

- כשליש נמלט דרומה. חלק התיישב בשטח שבט יהודה (כ- 100 אלף התיישבו סביב ירושלים). האחרים המשיכו מצרימה. חלק התערבב עם צאצאי בני ישראל שישבו באיזור פאיום (ארץ גושן) מתקופת העבדות במצרים (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים"), האחרים נדדו דרומה נגד זרם הנילוס והתיישבו באי אלפנטינה (קרא/י את המאמר "יב וקייב – ההיסטוריה חוזרת").

-  רוב הישראלים העדיפו לעבור למושבות הפזורות ברחבי הים התיכון. חלק גדול מהם התיישב בים האגאי בשל קרבתו לארץ כנען.

- השאר התערבבו עם האשורים מהעיר כותה ומאיזורים אחרים. כך נוצרה קבוצה אתנית חדשה – השומרונים.

מהנאמר לעיל ברור, כי בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס הגיעו ליוון שתי קבוצות תושבים חדשים: קודם קבוצה קטנה יחסית של הדנאים, אשר הקיפו את הים השחור מצפון וחצו את ארץ הסקיתים, ולאחר מכן המוני ישראלים אשר נמלטו דרך הים ובדרכים אחרות מפני פלישת צבא אשור.

תמונה 20 Na-krugi-svoja 20 migration 2 to Greece

"שטף" התושבים החדשים מילא את אגן הים האגאי. הם הביאו עימם את טכנולוגיית עיבוד הרקמות, את טכנולוגיית ייצור הצבעים, והחשוב מכל – את הטכנולוגיה האוניברסאלית של העברת ושמירת המידע – האלפבית הפונטי (the phonetic alphabet) – קרא/י את המאמר "מדוע אירופה כותבת משמאל לימין". האיזור, אשר התרוקן מתושביו לפני כ- 420 שנים, התמלא שוב בחיים. תקופת החושך ביוון הסתיימה.

מיזוג הקבוצות של בני ישראל (המוקדונים, הדנאים והישראלים) בא לידי ביטוי בהתפרצויות רגשיות חסרות תקדים. התעררו שכבות של זיכרונות, אגדות ומשלים. דווקא בתקופה זו כתב המשורר הומרוס את שירי העלילה "האודיסאה" ו-"האיליאדה", אשר עד ימינו מהווים את מקורות המידע היחידים אודות האירועים שהתרחשו ביוון במאות ה- 13 – 12 לפנה"ס, כלומר כ- 600 שנים לפני הולדתו של הומרוס עצמו.

מדוע במשך 600 שנה לא חשב אדם אחר לתאר את האירועים הללו? כיוון שתושבי מוקדון אשר שמרו את המידע בזכרונם הקולקטיבי, לא ידעו לכתוב. חיבור השירים "האודיסיאה" ו-"האיליאדה" הוא תוצאה ישירה של יבוא האלפבית מישראל למוקדון.

אם כבר נזכרנו בהומרוס: אביו היה מוקדוני מצאצאי האכאים, אמו – מהדנאים אשר הגיעו למוקדון דרך ארץ הסקיתים. שמו האמתי הוא גומר והוא קיבל את שמו מהתורה על שם נכדו של יפת, בנו של נח:

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי-נֹחַ, שֵׁם חָם וָיָפֶת; וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִיםאַחַר הַמַּבּוּל.  בְּנֵי יֶפֶת – גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס.  וּבְנֵי גֹּמֶר – אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת וְתֹגַרְמָה. וּבְנֵי יָוָן – אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ, כִּתִּים וְדֹדָנִים. (בראשית י, א – ד)

גומר נולד בעיר תרמה.

.

תרצה – בירת ממלכת ישראל

נחזור 150 שנה אחורה, למאה ה- 9 לפנה"ס.

העיר תרצה הוקמה על גבעה שנמצאת כ- 11 ק"מ מצפון-מזרח לעיר שכם והיו לה שלוש תכונות מיוחדות:

- במשך כחמישים שנה הייתה זו בירת ממלכת ישראל.

- זאת היתה העיר הראשונה עם שם נשי.

- זאת היתה העיר הראשונה בעולם אשר תוכננה מראש ונבנתה לפי התכנית.

המקום נקרא בימינו مخيم الفارعة [מחיים אל-פארעה] = מחנה הפרעה (נזכר בשם זה בסוף המאמר).

תמונה 21

 Na-krugi-svoja 21 Tirtsa-He

העיר תרצה השתרעה על שטח של כ- 200,000 מ"ר. היא עמדה על גבעה המוקפת נחלים משלושה צדדים. כל בתיה היו בצורה מלבנית והרחובות נבנו כרשת. כל הרחובות ירדו אל הנחלים, ובציר כל רחוב נבנתה תעלת ניקוז. זאת העיר הראשונה בעולם שהייתה מרושתת במערכת שפכים עירונית.

ניתן להניח כי העיר הרשימה עד מאוד את דוד המלך שהחמיא לאשתו בשיר השירים:

יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה

בני ישראל אשר ברחו למצרים מפני פלישת תגלת פלאסר ה- 3 בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס, הביאו עמם, בין היתר, את השם תרצה. בסמוך לעיר פאיום, כ- 10 ק"מ צפונית ממנה, קיים עד היום יישוב בשם ترسه = תרצה.

תמונה 22 Na-krugi-svoja 22 Tirtsa Egypt

.

תרמה – מקום הולדתה של התרבות היוונית העתיקה

היישוב תרמה [ Θέρμα, therma ] נוסד על ידי תושבי מוקדון במאות ה- 13 – 8 לפנה"ס בחוף מפרץ הים האגאי.

תמונה 23

 Na-krugi-svoja 23 Therma

עם הגעת הדנאים בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס, הפך הישוב לעיר גדולה, אשר במשך מאות ואלפי שנים לאחר מכן שיחקה תפקיד מרכזי בתרבות היוונית.

העיר נבנתה בדומה לעיר תרצה מבתים מלבניים, עם רשת הרחובות, עם תעלות הניקוז העירוני. בהיקף נבנתה חומה לצורכי הגנה. העיר הפכה מודל להקמת מאות ערים דומות באירופה.

העיר תרמה עמדה על חוף מפרץ ימי. כל תושב ביציאתו מהבית העיף מבט דרום-מערבה לכיוון הים. ומה הוא ראה שם? הוא ראה את הר האולימפוס. היכן גרים האלים אם לא שם?

תמונה 24 Na-krugi-svoja 24 Therma-Olimpus En

העיר תרמה היא המקום בו נוסדה המיתולוגיה היוונית העתיקה בתחילת המאה ה- 7 לפנה"ס. מי לא מכיר את האגדות אודות הרקולס? על מקורן קרא/י את המאמר "איפה קבור הרקולס?"

בשנת 316 לפנה"ס העניק קסנדרוס, מלך מוקדון, לעיר תרמה שם חדש – Θεσσαλονίκη [תסלוניקי] לכבוד אשתו, אשר הייתה אחותו של אלכסנדר הגדול (קרא/י את המאמר "אלכסנדר הגדול – גם הוא?"). בימינו רבים משתמשים בשם המקוצר של העיר – סלוניקי.

שם המפרץ Θερμαϊκός [תרמאיקוס], על חופיו עומדת העיר סלוניקי, המזכירה את השם העתיק של העיר – תרמה.

בשנת 480 לפנה"ס נערך ביוון הקרב המפורסם בין 7,000 חיילים בפיקודו של ליאונידס, מלך אשפרתא, (קרא/י את המאמר "אחים בדם") נגד צבא של כ- 300,000 חיילים בפיקודו של חְשְיָארְשָׁ ה- 1, מלך פרס, המוכר בשם אחשוורוש וגם בשמו היווני Ξέρξης, Xerxes [קסרקסס]. מקום הקרב קיבל את השם ] Θερμοφιλες [ termofiles = "חובבי תרמה" לכבוד העיר תרמה.

במשך מאות שנים הייתה העיר בירת מוקדון ומרכז התרבות הנוצרית. השליח פאולוס הטיף שם כבר בשנות ה- 50 לספירה, כלומר כ- 40 שנה טרם הפצת הבשורה הקדושה על ידי מתי השליח. בברית החדשה קיימת התכתבות בין השליח פאולוס לבין תושבי העיר סלוניקי.

קירילוס ומתודיוס נולדו וגרו בעיר סלוניקי.

תמיד הייתה נוכחות משמעותית של בני ישראל בעיר סלוניקי, לדוגמה:

תמונה 25

 Na-krugi-svoja 25 Saloniki He

בזמן מלחמת העולם השנייה הושמדה האוכלוסייה היהודית בעיר לחלוטין.

גם כיום בעיר סלוניקי נמצאת האוניברסיטה הגדולה בבלקן.

.

פלוסיום – קן הציונות

כאשר הדנאים התיישבו בתרמה, הם המשיכו לעסוק בסחר ימי ובהקמת התנחלויות חדשות. בין היתר הם הקימו מושבה בחוף המצרי בנקודה המזרחית של דלתת הנילוס. הקירבה למקומות שבהם התרחשו מאורעות יציאת מצרים, מצאה ביטוי בשם המושבה: חובבי ציון = (יוונית) Φιλούσιον [פילוסיון] ← (לטינית) Pelusium.

תמונה 26 

Na-krugi-svoja 26 Therma-Philosion En

המושבה הפכה לנמל גדול ולמבצר ששמר על הגבולות המזרחיים של מצרים. היא מילאה תפקיד חשוב בהיסטוריה ונהרסה על ידי הצלבנים בשנת 1117 על פי פקודת בלדווין ה- 1, מלך ירושלים (שנפטר בה זמן קצר לאחר מכן).

לזכר תושבי תרמה אשר הקימו את המושבה, ממשיכים המקומיים גם בימינו לקרוא למקום הזה تل الفرما [תל אל-פרמא]. הקופטים קוראים למקום הזה בשם Paramount. כנראה מכאן נולד שם אולפן הסרטים המפורסם בארה"ב.

.

אודות האטרוסקים

מספר קבוצות של בני ישראל, אשר נמלטו מפני פלישת האשורים בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס, הגיעו באוניות אל החופים המערביים של חצי האי האפניני. חלקם הקימו התנחלויות על החוף. אחרים עלו בנהר הטיבר והתיישבו על גדותיו. כך הוקמו הערים האטרוסקיות. כך נוסדה העיר רומא (קרא/י את המאמר "משולש הזהב").

שבעת השליטים הראשונים של העיר רומא היו אטרוסקים.

איזור ההתיישבות האטרוסקית נקרא כיום בשם טוסקנה.

המילה "אטרוסק" נוצרה ברומא במאה ה- 5 לפנה"ס או אף מאוחר יותר. האטרוסקים קראו לעצמם במילה הארמית "ראשנא", אשר משמעותה בשפה העברית היא "הראשון".

להלן תצלום של כלי החרס האטרוסקי מהמאה ה- 5 לפנה"ס, שנמצא במוזיאון הרומי לאמנות האטרוסקית עם הכיתוב באותיות האלפבית העברי העתיק.

תמונה 27 Na-krugi-svoja 27 Etrusc

האטרוסקים תמכו בחניבעל במלחמה הפונית ה- 2 נגד הרומאים בשנות 217 – 203 לפנה"ס. זאת הסיבה לכך שחניבעל תקף את רומא מהצפון. מדוע האטרוסקים תמכו בחניבעל? – התשובה נמצאת במאמר "משולש הזהב".

.

כיצד נוצרה המילה "פיניציה?"

כנען – השם המקראי של ארץ ישראל. שם התואר – כנעני.

כנע – צבע בגוון אדום עמוק (בימינו – פרגמון). שם התואר – כנעני.

מכאן שלשם התואר "כנעני" יש משמעות כפולה בהתאם להקשר המשפט – תושב כנען או אדום.

תרגום המילה "כנעני" במובן של "אדום" לשפה היוונית העתיקה הוא Φοινίκη [פויניקי]. בזכות בני ישראל תושבי יוון, משחק המילים עבר לשפה היוונית. כך קיבלה ארץ כנען את הכינויים פיניקיה / פיניציה / פוניקיה / פוניציה. תושבי ארץ כנען קיבלו את הכינוי "פונים". למשל, ניתן לראות בכתובות מהזמנים ההם את הכינוי "פונים" שמתייחס לתושבי ירושלים.

מדינה בשם פיניציה מעולם לא הייתה קיימת.

במאה ה- 6 לפנה"ס הופיע הכינוי "פיניציה" לארץ כנען. אין זה המקרה היחיד בהיסטוריה. לדוגמה, המושג "האימפריה הביזנטית" נוצר באמצע המאה ה- 19, כלומר, כ- 400 שנה לאחר נפילתה. תושבי האימפריה הביזנטית מעולם לא שמעו את הביטוי "האימפריה הביזנטית".

מהמאה ה- 6 לפנה"ס במשך כ- 100 שנה הייתה המילה פיניציה מילה נרדפת לכנען. מאמצע המאה ה- 5 לפנה"ס הופיע השם פיניציה בדו"חות הסוחרים המתארים את גבולותיה באופן שונה.

בשנת 135, לאחר תבוסת מרד בר כוכבא, על פי החלטת הסנט הרומי, נוסדו שלוש פרובינציות רומיות חדשות: פלסטין, פיניציה, סוריה. מטרת ההחלטה – מחיקת השמות יהודה, ישראל, ארם מזכרון העמים.

להלן מפת המזרח התיכון לפי השקפת הרומאים:

תמונה 28 Na-krugi-svoja 28 Phoenicia

.

המלחמות הפוניות

כאמור לעיל, ממלכת ישראל חדלה מלהתקיים בשנות 732 – 701 לפנה"ס. חלק מתושביה נמלט למושבות ברחבי הים התיכון. העיר קרת החדשה (קרתגו) גדלה והתחזקה בזכות הפליטים מכנען אשר כונו "פונים". לכן הרומאים כינו את מלחמותיהם נגד קרתגו בכינוי "מלחמות פוניות".

.

העלייה השניה

נחזור למזרח התיכון.

הדנאים אשר התיישבו בשנות 732 – 731 לפנה"ס בארץ הסקיתים, חלמו לחזור הביתה. באמצע המאה ה- 7 לפנה"ס עזבה קבוצת הדנאים את ארץ הסקיתים ונדדה דרומה. הם לא יכלו לחזור לארצם (שטחה של לבנון המודרנית ורמת הגולן), כיוון שאֵסַרְחַדּוֹן, מלך אשור, (בשפה האשורית: אשור-אחחה-א-דין) החריב את צידון בשנת 677 לפנה"ס ושלט ביד קשה בכל האיזור. הדנאים המשיכו עוד כ- 120 ק"מ דרומה והתיישבו בעיר בית שאן. לכן החל ממאה ה- 6 לפנה"ס נקראה העיר בית שאן על ידי האוכלוסיה דוברת היוונית בשם Σκυθόπολις [סקיתופוליס], כלומר עיר הסקיתים. זו היתה העלייה השנייה לאחר יציאת מצרים.

תמונה 29 

Na-krugi-svoja 29 scytians repatriation

.

מדוע הים הוא אגאי?

הישראלים שנמלטו מפלישת תגלת פלאסר ה- 3 הגיעו לים ונדהמו משפע האיים, המצרים והצוקים.

תמונה 30 

Na-krugi-svoja 30 The Aegean Sea

אין זה פלא שהים קיבל את השם "ים הגיאים":

הגיאים ← (יוונית) αιγαίο [ aegayo ] ← אגאי

.

לא כל כופר הוא פגאני

במשך ארבעים שנות יציאת מצרים, למדו בני ישראל בבית ספרו של משה רבינו, לכן אמונת הרוב באל אחד הייתה מובנת מאליה. אלו שלא האמינו, הכופרים, הקימו ישובים קטנים מבודדים. כך נוצרה המילה "כְּפַר" – ישוב בו גרים הכופרים.

להלן השימוש הראשון של המילה כפר בתנ"ך:

וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ. וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם וּבֵית-אֵל. וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה וְעָפְרָה. וּכְפַר העמני (הָעַמֹּנָה) וְהָעָפְנִי וָגָבַע: עָרִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן. גִּבְעוֹן וְהָרָ מָה וּבְאֵרוֹת. וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה וְהַמֹּצָה. וְרֶקֶם וְיִרְפְּאֵל וְתַרְאֲלָה. וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם, גִּבְעַת קִרְיַת עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן: זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי-בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם.  (יהושוע יח, כא – כח)

עם הזמן, התערבבה אוכלוסיית הכפרים עם שאר האוכלוסיה, והמילה "כפר" קיבלה שתי משמעויות: גם מקום מגורי הכופרים וגם מושבה קטנה בחיק הטבע.

כעבור כ- 600 שנה, דואליות המילה "כפר" נדדה לשפה הלטינית: המילה pagani [פגאני] שמשמעותה המקורית היא "חקלאי", קיבלה בזכות האטרוסקים את המשמעות השניה – "כופר" .

כעבור זמן נדדה המילה "פגאני" משפה הלטינית לשפה העברית, ובימינו היא משמשת כמילה נרדפת לביטוי "אלילי". כיום למילה "כפר" אין קשר למילה "כופר".

במאה ה- 5 לפנה"ס נוצרה מהמילה העברית "הארץ" המילה הלטינית haereticus , אשר משמעותה היתה "מהארץ" ← בעיני הרומאים "מארץ אחרת". מאוחר יותר השתמשו בה במובן של "מדת אחרת", ועוד יותר מאוחר משמעותה הייתה "מדת שאיננה נוצרית".

.


לצורך השתתפות בדיון בפייסבוק כנס לכאן

באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

מי אתה, פרעה?

מדוע הגיע אברהם אבינו דווקא לכנען?

מהו מוצאו של המלך פרעה שקיבל את פניו של יוסף?

.

המהפכה הראשונה

לפני אלפי שנים היה כל אדם בכל דקה עסוק בעניין אחד בלבד – בחיפוש מזון. מי שלא מצא מזון – מת ברעב. בני האדם שוטטו על פני כדור הארץ וחיפשו אחר האוכל שייצר הטבע עבורם.

אך הטבע לא היה נדיב. היו קשיים רבים במציאת מזון. ואם נמצא מזון במקום מסוים, הוא הספיק בדרך כלל לאדם אחד בלבד. מיעוט המזון והתחרות על השגתו, מנעו מבני האדם להתאחד בקבוצות. לכן האנשים חיו כבודדים ולא למדו לפעול כקבוצה.

באלף השלישי לפנה"ס התרחשה המהפכה הגדולה ביותר בתולדות האנושות – המהפכה החקלאית. המוכשרים מבין האנשים למדו לגדל את מזונם בעצמם. לקראת המאה ה- 20 לפנה"ס טכנולוגיות יצור המזון התפשטו בשטח הסהר הפורה. זאת הסיבה לכך שאיזור זה קיבל את השם "הפורה".

תמונה 01

Who are you, Pharaoh 01 He

אוכלוסיית הסהר הפורה התפצלה לשתי קבוצות בהתאם לשיטת השגת המזון:

-   מפיקי המזון.

-   גזלני המזון, אשר עסקו בגזילת המזון מהטבע וממפיקי המזון.

.

המהפכה השניה

המהפכה החקלאית גרמה למפיקי המזון לגור במקום קבוע, ודבר זה עודד את הצורך בהקמת בתי מגורים מסיביים. בהתחלה בנו המפיקים מבנים מהאבנים שמצאו בסביבה.

תמונה 02

Who are you, Pharaoh 02

החרוצים שביניהם עיבדו את האבנים כדי לשפר את יציבות הקירות.

תמונה 03

Who are you, Pharaoh 03

במאה ה- 20 לפנה"ס התרחש מהפך בתחום הבנייה. המפיקים למדו לייצר לבנים מלאכותיות בצורה מלבנית ובמידות אחידות. הלבנים איפשרו להקים קירות יחסית גבוהים ויציבים.

     "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ: הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה. וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם,  פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם.  וַיֹּאמֶר יְהוָה: הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם–אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.  עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ." (בראשית יא, ג – ט)

הקטע הנ"ל מתאר את נסיון הקמתו של מבנה גבוה מלבנים – כנראה הנסיון הראשון מסוגו בתולדות האנושות. הנסיון לא צלח מכיוון שהאנשים עוד לא למדו לפעול כקבוצה. הם לא מצאו שפה משותפת ולכן התפזרו לבסוף.

.

המהפכה השלישית

הגזלנים המשיכו לשוטט ברחבי הסהר הפורה תוך חיפוש אחר המזון, ומתוך ידיעה כי אם לא ימצאו את המזון בטבע, יוכלו לגנוב אותו מהמפיקים.

הצורך בהגנה משותפת על מזונם גרם למפיקים לצור שיתוף פעולה בינהם ולהתיישב בקבוצות. הגיע השלב החשוב ביותר בהתפתחות המנטלית של בני האדם – פיתוח יכולת לפעילות קבוצתית.

כתגובה לכך, התחילו הגזלנים להתארגן בכנופיות לצורך תקיפת המפיקים.

המוכשרים שבין הגזלנים הציעו למפיקים "גג" לצורך הגנה מפני גזלנים אחרים. מובן שאת דמי החסות הם ניצלו לצורך חיזוק כנופיותהם ולצורך הרחבת גבולות השפעתם. כך נוצרו שליטים, מיסים וצבאות. בשלב זה בני אדם רכשו את אחת מתכונותיהם המכריעות – את היכולת ללוגיסטיקה קבוצתית.

כאן יש לציין שמעבר לגבולות הסהר הפורה, אנשים המשיכו לשוטט בבדידות ולגזול מזון מהטבע.

.

הדשא של השכן ירוק יותר

בשלב זה התחלק הסהר הפורה לאזורים קטנים רבים, שכל אחד מהם נשלט על ידי שליט מקומי. בין השליטים התנהל מאבק ללא פשרות ורחמים על הרחבת תחומי ההשפעה. זאת היתה תקופה מלאה צרות עבור המפיקים.

באותה התקופה תרח אביו של אברהם אבינו, גר באור כשדים שבדרום מסופוטמיה. תוך רצון לברוח ממלחמות בלתי פוסקות לקח תרח את משפחתו, עזב את אור כשדים ועבר לצפון מסופוטמיה לחרן:

     "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. "  (בראשית יא, לא)

 תמונה 04

Who are you, Pharaoh 04 He

בשנת 1839 לפנה"ס (קרא/י את המאמר "כרונולוגיית אבותינו") החליט אברם אבינו להפרד מתרח ולעבור לכנען:

     "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן. " (בראשית יב, ה)

 תמונה 05

Who are you, Pharaoh 05 He

החלטתו התקבלה משיקולים פרגמטיים לגמרי:

-   גל המלחמות הגיע לחרן והחיים שם הפכו לבלתי נסבלים באותה המידה כמו קודם לכן, באור כשדים.

-   הגיעו שמועות שכנען היא מקום שקט ללא מלחמות.

.

כולם נגד כולם

כשאברם הגיע לכנען, הוא מצא שם אותה אווירת עוינות כמו בשאר איזורי הסהר הפורה. בפרק י"ד בספר בראשית מתואר סיפור הקרב שבו לקחו חלק תשעה מלכים מקומיים: חמישה נגד ארבעה. הצבא שניצח בקרב זה, הובס בסופו של דבר ע"י אברם עם 318 מעבדיו. ככל הנראה, מספר הלוחמים שהשתתפו בסכסוך מזוין זה לא עלה על אלף איש. הדבר מעיד על אוכלוסיית כנען שהייתה די דלילה בתקופה ההיא.

לאחר הקרב התקדם אברם דרומה והגיע למטרת מסעיו – לארץ פלשת.

תמונה 06

Who are you, Pharaoh 06 He

.

אבימלך ופיכל

בארץ פלשת שלט אבימלך, אשר נזכר בספר התורה בשלושת המקרים הבאים:

מקרה א': טרם כניסת שרה אמנו להריון אבימלך חושק בה, אך לאחר מכן מתחרט ומחזיר אותה לאברהם.

מקרה ב': מספר שנים לאחר לידתו של יצחק אבימלך כורת ברית עם אברהם:

     "עַל-כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא–בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע. וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא-שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם. וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים. " (בראשית כא, לא – לד)

 מקרה ג': אבימלך כורת ברית עם יצחק:

      "וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם. וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי-הָיָה יְהוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ; וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ. אִם-תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה, כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק-טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם; אַתָּה עַתָּה, בְּרוּךְ יְהוָה." (בראשית כו, כו – כט)

 במקרה ג' אבימלך ופיכל התנהגו כאילו לא הכירו את יצחק ואף לא שמעו עליו מעולם, זאת למרות הארועים הבלתי נשכחים המתוארים במקרים א', ב' שהתחילו יותר מ- 100 שנים קודם לכן!

הנה ההסבר לתעלומה:

-   אבימלך ופיכל במקרה ב' ואבימלך ופיכל במקרה ג' הם אנשים שונים.

-   המילים "אבימלך" ו"פיכל" אינן מתייחסות לשמות אנשים, אלא הן צורות פנייה של כבוד, כמו פנייה אל מלך בכינוי  "הוד מלכותו". במילים אחרות, המשפט "וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" היה נכתב כך בימינו: " הוד מלכותו והוד מעלתו שר צבאו, קמו ושבו לארץ פלישתים".

מה עשה אבימלך כדי לזכות בתואר כבוד "אבימלך"? מדוע הוא היה "אבימלך" ולא סתם איזה מלך מן השורה?

בזמנים הקשים ההם, כשכולם נלחמו נגד כולם, הצליח האיש הזה לרסן את כוחם של המלכים הסובבים, להרחיב את השפעתו על שטח עצום וליצור בקרב האוכלוסייה המקומית תחושה של שלום ואחדות. כמחווה של הכרת תודה הוא קיבל מהאוכלוסייה את תואר הכבוד: "אב המלכים" = "אבימלך".

.

הפלישתים

כאמור, פלש אבימלך לשטח גדול, לכן השטח הזה קיבל את הכינוי "פלשת". אוכלוסיית ארץ פלשת קיבלה את הכינוי "פלישתים".

     "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא-שָׁם–בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם. וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים. " (בראשית כא, לג – לד)

פסוקים אילו מספרים לנו על כך שאברהם הגיע ליעד של מסעו מחרן והתיישב במקום.

תמונה 07

Who are you, Pharaoh 07 He

.

תחילת עידן הברזל

בארץ פלשת פסקו המלחמות. קבוצות אוכלוסייה שונות התחילו להתגבש ולהתנהג כעם אחד. התושבים עסקו בפיתוח טכנולוגיות בתחומים כמו חקלאות, מערכות השקיה ובנייה. כאן, בפעם הראשונה בתולדות האנושות, התחילו לייצר כלי עבודה מעפרת הברזל. את העפרה חפרו לא רחוק – בהרי אדום. גוון הרי אדום היה ועודו אדמדם בשל עפרת ברזל הנמצאת בו בריכוז גבוה, לכן המקום קיבל את השם אדום.

עידן הברזל של האנושות התחיל בהרי אדום במאה ה- 19 לפנה"ס.

תמונה 08

Who are you, Pharaoh 08

.

היקסוס

להלן העובדות הידועות לנו אודות ההיקסוס:

-   השם "היקסוס" הוא מילה יוונית עתיקה אשר מוכרת לנו מכתובות מהמאה ה- 6 או ה- 5 לפנה"ס. איך ההיקסוס קראו לעצמם? הארכיאולוגים לא מצאו עד כה תשובה לשאלה זאת.

-   ההיקסוס הגיעו למצרים בשנת 1750 לפנה"ס בערך.

-   ההיקסוס הגיעו למצרים במרכבות דו-גלגליות, חמושים בכלי נשק מברזל – חרבות, פגיונות, מגני ראש, מגני גוף.

-   ההיקסוס הביאו למצרים טכנולוגיות ייצור כלים מעפרת ברזל.

-   התורה מתארת באופן די מפורט את האירועים שהתרחשו בכנען באמצע המאה ה- 18 לפנה"ס, אבל אין בה רמז לתנועה של כוחות מזוינים כלשהם דרך כנען לעבר מצרים.

-   בכתובות המלך פרעה יעחמס הראשון רשום כי ההיקסוס שגורשו ממצרים בשנת 1550 לפנה"ס ברחו לישוב שרוחן. הישוב נמצא במרחק כ- 20 ק"מ דרומית לעיר עזה. מדוע הם ברחו דווקא לשם? מסיבה פשוטה: הם ברחו הביתה.

המסקנות:

-   ההיקסוס הם פלישתים, לכן הם היו חמושים בנשקי הברזל.

-   ההיקסוס הם פלישתים משרוחן, לכן הם הגיעו למצרים ללא צורך בחציית כנען – ראה/י את המפה הרצ"ב.

תמונה 09

Who are you, Pharaoh 09 He

גם בימינו קיימת עדות לעובדה שאנשי שרוחן היו פרעוני מצרים. התושבים הערביים המקומיים קוראים למקום בו היה ישוב שרוחן בשם  تل الفارعة  [תל אל-פארעה] = תל הפרעה. הרי לתושבים אלו אף אחד לא סיפר אודות ההיקסוס!

.

יוסף במצרים

עדות חשובה נוספת לכך שההיקסוס הם פלשתים היא סיפור היחסים בין יוסף לבין פרעה.

מאז ההכרות בין אברהם אבינו לבין אבימלך בשנת 1815 לפנה"ס (קרא/י את המאמר "כרונולוגיית אבותינו") ועד לפגישת יוסף עם פרעה בשנת 1631 לפנה"ס עברו כמעט 200 שנות דו-קיום מוצלח של משפחת אברהם וצאצאיו עם הפלישתים. דבר זה מסביר את היחס החם של פרעה שהיה ממוצא פלישתי כלפי יוסף ומשפחתו:

     "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא. בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אַחֶיךָ, יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן… " (בראשית מז, ה - ו)

.

הפלישתים בין גויי הים

כעבור 430 שנה לאחר הארועים המתוארים לעיל, עזב עם ישראל את מצרים. גויי הים העניקו לו סיוע צבאי בפעולה זו (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים"). בכתובות המלך פרעה רעמסס הרביעי (ראה/י הפפירוס הגדול של האריס) מוזכרים חמישה שמות של גויי הים וביניהם השם פלשת, כלומר הפלישתים.

.

הפלישתים ובני ישראל

יחסי הידידות שבין הפלישתים לבין בני ישראל נמשכו מעל 660 שנה, ממועד ההכרות בין אברהם אבינו לבין אבימלך בשנת 1815 לפנה"ס לערך ועד לפלישת בני ישראל לארץ כנען בשנת 1154 לפנה"ס (קרא/י את המאמר "כרונולוגית אבותינו").

לאחר פלישת בני ישראל לארץ כנען, התפתחו היחסים הללו בדרכים שונות. היו גם תקופות ידידות וגם מחלוקות. הסיבה למחלוקות היא כי במשך 40 שנה במדבר סיני בני ישראל הפכו למונותאיסטים, אך הפלשתים שהתערבבו עם האכאים נותרו עובדי אלילים (קרא/י את המאמר "איפה קבור הרקולס?" ואת המאמר "המעגל סגור").

 


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

איפה קבור הרקולס?

שמשון הגיבור

במאה ה- 11 לפנה"ס בני ישראל והפלשתים הפכו להיות שכנים (קרא/י את המאמרים "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים", "המעגל נסגר"). נוטלים הפלשתים בקרב נגד הישראלים את ארון הקודש, אך כעבור זמן קצר מחזירים אותו (נביאים, שמואל א' ה,א). היחסים בין הישראלים לבין הפלשתים מלאים מתח, אך אין בהם שנאה בלתי מתפשרת כמו ביחסים בין ישראל לבין עמלק.

העמימות ביחסים אלו נראת בבירור באגדה אודות שמשון הגיבור. נביאים, ספר השופטים, פרקים יג, יד, טו, טז – כאן תוך 5 – 10 דקות כל אחד יכול להכיר את סיפור חייו.

שמשון חי במחצית השנייה של המאה ה- 11 לפנה"ס, כלומר כמה שנים לפני הופעתו של דוד המלך בזירה ההיסטורית.

מתוך הסיפור נלמד כי שמשון נולד בצרעה (ליד בית שמש), הוא נמשך לנשים פלשתיות, ניהל יחסי ידידות עם גברים פלשתיים והתמצא היטב בערי הפלשתים. בסיפור נזכרים ישובים פלשתיים כמו תמנה, עזה, אשקלון, וגם ישובים ישראליים כמו חברון, צרעה, אשתאול.

תמנע ישבה על שפת נחל שורק. שם גרה האהבה הראשונה של שמשון. בימינו כאן נמצא אתר ארכיאולוגי בשם תל בטש.

Samson 00 He

עזה, אשקלון, חברון, צרעה ואשתאול לא שינו את מקומן עד היום. ממקורות אחרים אנו יודעים אודות ערי הפלשתים כמו אשדוד, עקרון, גת.

הגבול בין אזורי ההתיישבויות הישראלית והפלשתית הוא די ברור – ראי/ה את המפה הרצ"ב. עבור שמשון גבול זה היה חסר משמעות – הוא נע בחופשיות בכל השטח.

samson-01-he

כפי שידוע, דלילה בגדה בשמשון ומסרה אותו לידי סַרְנֵי הפְלִשְׁתִּים משולל כוחו. את שמשון העוור הורידו לעזה – עמוק לתוך השטח הפלשתי והרחק ממקומות מהם קרוביו יכלו לרדת כדי לשחררו. מכאן ניתן להניח כי טרגדיית הבגידה התרחשה באחת הערים הפלשתיות הקרובות לשטח התישבות בני ישראל, כגון בעיר גת או בסביבה.

בהמשך נסביר מדוע זה חשוב.

-

אודות העיר רכל

בין הערים של הזמנים ההם היתה העיר רכל:

נביאים, ספר שמואל

וַיָּבֹא דָוִד אֶל-צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר:  הִנֵּה לָכֶם  {ר} בְּרָכָה, מִשְּׁלַל אֹיְבֵי יְהוָה. {ס}  לַאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בְּרָמוֹת-נֶגֶב,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר בְּיַתִּר.  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בַּעֲרֹעֵר  {ס}  וְלַאֲשֶׁר בְּשִׂפְמוֹת,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בְּאֶשְׁתְּמֹעַ.  {ס}  וְלַאֲשֶׁר בְּרָכָל,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בְּעָרֵי הַיְּרַחְמְאֵלִי,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר, בְּעָרֵי הַקֵּינִי.  {ס}   וְלַאֲשֶׁר  {ר} בְּחָרְמָה  {ס}  וְלַאֲשֶׁר בְּבוֹר-עָשָׁן,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בַּעֲתָךְ.  {ס}  וְלַאֲשֶׁר, בְּחֶבְרוֹן; וּלְכָל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר-  {ר} הִתְהַלֶּךְ-שָׁם דָּוִד, הוּא וַאֲנָשָׁיו.  {פ} (שמואל א ל,כו – א ל,לא)

העיר הזאת אינה מוזכרת בכתבי הקודש בשום מקום אחר. אך תוך עיון בתרגום השבעים החכמים Septuaginta Seniorum ניתן לגלות כי עיר רכל נקראת שם בשם אחר:

samson-02-gr-he

מכך ניתן להשיג שהשם גת והשם רכל הם שני שמות של אותה העיר.

כך או אחרת, לזכר מקום הבגידה המתולוגית ואולי גם מסיבות אחרות, בני ישראל נתנו לשמשון את הכינוי "הרכלי". הסיפור אודות שמשון הרכלי עבר מדור לדור, ובסוף המאה ה- 8 לפנה"ס, ישראלים אשר נמלטו מפני פלישת תגלת פלסר ה- 3 מלך אשור (קראי/ה את המאמר "המעגל נסגר") הביאו אותו ליוון העתיקה. שם לאגדה הוספו פרטים חדשים ולכינוי נוספה סיומת "-אס" אשר אופיינית עבור שמות התואר היווניים:

הרכלי ←   (eng) Hercules  ←  (lat) Herculēs  ←  (greek) Ἡρακλῆς [heraclis]

חוקרי הספרות העתיקה מציינים כי מעללי הרקולס במקרים רבים חוזרים על עלילות שמשון הגיבור. מה הפלא? אילו הסיפורים אודות אותו האדם.

אירועי העיר רכל השאירו עקבות בזיכרון העם היהודי. בשפה העברית המודרנית משמעותו של השורש רכל היא רכילות, לשון הרע, הוצאת דיבה וכד'

גם שפות אחרות זוכרות את המילה:

– (אנג) racaille  = אֲסַפסוּף, נך, רשע

– (רוס) ракалья = אֲסַפסוּף, נך, רשע

 

הסיפור המקראי אודות שמשון מסתיים כך:

וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן, תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם-פְּלִשְׁתִּים, וַיֵּט בְּכֹחַ, וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל-הַסְּרָנִים וְעַל-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-בּוֹ; וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים, אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ, רַבִּים, מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו.  וַיֵּרְדוּ אֶחָיו וְכָל-בֵּית אָבִיהוּ, וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ, וַיַּעֲלוּ וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל, בְּקֶבֶר מָנוֹחַ אָבִיו; וְהוּא שָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים שָׁנָה.  {פ} (שופטים טז,ל – טז,לא)

הקבר של שמשון ושל אביו מנוח נמצא במקומו – בין צרעה ואשתאול. כל אחד יכול לבקר בו.

 samson-03-he

בדרך גוליית

פעילות שמשון גרמה למתיחות בין הישראלים לבין הפלשתים, אשר לאחר זמן הובילה לקרב המפורסם בין דוד לגוליית.

גוליית היה תושב העיר גת – רצ"ב 2 ציטוטים מספר שמואל:

וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת:  גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. (שמואל א יז,ד)

וְהוּא מְדַבֵּר עִמָּם, וְהִנֵּה אִישׁ הַבֵּנַיִם עוֹלֶה גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי שְׁמוֹ מִגַּת ממערות (מִמַּעַרְכוֹת) פְּלִשְׁתִּים, וַיְדַבֵּר, כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁמַע, דָּוִד. (שמואל א יז,כג)

העיר גת עמדה במרחק כמה מאות מטרים מנחל האלה. ביומיינו המקום נקרא תל צופית. מי שלא עצלן ילך מן חורבת העיר מזרחה, יעלה בערוץ הנחל כ- 10 ק"מ ויגיע לאתר הקרב המתולוגי בין דוד לגליית – עמק האלה. לא מין הנמנע שהוא ילך בעקבותיו של גוליית בדרך למפגשו עם מותו.

samson-04-he

 


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

אודות חוקי הטבע ואודות טבע החוקים

מספר מילים על מה שהיה קודם

תחילת האלף ה- 2 לפנה"ס. אמצעי מניעת הריון עוד לא קיימים. נשים יולדות לעתים קרובות, כנראה 5 – 15 פעמים לאורך חייהן, אבל אוכלוסיית העולם אינה גדלה. מדוע?

מכיוון שרק 10% מהילדים מגיעים לגיל בגרות.

כל אדם בכל יומו עוסק בדבר אחד בלבד – להשיג אוכל כדי לשרוד. רצח וגניבה לשם השרדות – התנהגות לגיטימית. מוות מרעב ומוות בקרב על מזון מתרחשים מול עיני כולם בכל יום. רצח הוא תופעה יום-יומית רגילה.

.

המהפכה המנטלית

אמצע המאה ה- 17 לפנה"ס. הרעב בכנען גורם למשפחת יעקב אבינו לרדת למצרים. שם היא מיישבת את ארץ גושן הפורייה.

בניהולו של יוסף בן יעקב בני ישראל בונים את התעלה שחיברה את נהר הנילוס לאגם קארון. תעלה זו עדיין קיימת והיא נקראת (ערבית) بحر يوسف [בחר יוסוף] = (עברית) ים יוסף (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים").

lawsofnature01

תעלת יוסף היא מערכת השקיה מסועפת. היא איפשרה (ומאפשרת) לחדש את מלאי המים באגם קארון מנהר הנילוס, מה שגרם להתפתחות חקלאות יציבה סביב האגם. איום המוות מרעב בקרב בני ישראל במצרים הוסר. כתוצאה מכך, שיעור תמותת הילדים ירד משמעותית -שינוי שגרם לריבוי אכלוסין חסר תקדים – לקראת יציאת מצרים כמות בני ישריאל הגיעה כמעט ל- 4 מיליון (קרא/י את המאמר "מספרים").

430 שנים היו בני ישראל במצרים. במהלך תקופה זו התחלפו 15 – 20 דורות אשר שכחו את סכנת המוות מרעב. מנטליות בני ישראל השתנתה – בקרבם רצח וגניבה חדלו להיות אמצעי הישרדות.

רק האדם שאינו פוחד ממוות מרעב, מסוגל להבין "כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם". רק אדם שבע יכול להקדיש חלק מזמנו להתפתחות רוחנית ואינטלקטואלית. לכן דווקא בתקופה זו ודווקא אצל בני ישראל התפתח אלפבית פונטי, אשר איפשר לרשום את דיבור האנשים המדברים בשפות שונות (קרא/י את המאמר "מדוע אירופה כותבת משמאל לימין?"). אלפבית זה היה בנוי מ- 22 אותיות. בגלל פשטותו הוא היה נגיש לכל אדם, ובכך הוא היה שונה באופן מהותי משאר סוגי הכתיב אשר באותה התקופה היו זכות הנבחרים.

.

הדברות

כעבור 7 שבועות לאחר תחילת יציאת מצרים לעולם הוענקו עשרת הדברות.

הן נכתבו על גבי לוחות האבן באותיות של האלפבית הפונטי העברי. מאז הגופן השתנה (קרא/י את המאמר "מדוע אירופה כותב משמאל לימין?"). להלן עשרת הדיברות הכתובות בעזרת הגופן המרובע המודרני:

 אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. (דברים ה,ו)

לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, כָּל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת–וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם:  כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא–פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים–לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְו‍ֹתָי). (דברים ה,ז – ה,ט)

לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא:  כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. (דברים ה,י)

שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ–לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. (דברים ה,יא – ה,יד)

כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ–לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. (דברים ה,טו)

לֹא תִרְצָח,

וְלֹא תִנְאָף;

וְלֹא תִגְנֹב,

וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא. (דברים ה,טז)

וְלֹא תַחְמֹד, אֵשֶׁת רֵעֶךָ;  וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. (דברים ה,יז)

ננסה לפשט את טקסט עשרת הדיברות ולחלק אותן לקבוצות כדלקמן:

קבוצה א': הדיברות 1, 2, 3, 4 אודות יחסים בין האדם לבין אלוהים:

1. אנכי אלוהיך היחיד לעד.

2. לא תהיה עבד לחפצים.

3. זכותך לבקש את עזרתי אך ורק בעניין החשוב ביותר בחייך. טעותך תפסול את זכותך לעד.

4. לא תחשוב על חומר בשבת.

קבוצה ב': הדיבר 5 – הנוסחה האוניברסלית של קיום עם כלשהו. תשומת לב לפועל "נֹתֵן" בנוסח המקורי. הפועל נמצא בצורת זמן הווה – זה הופך את הדיבר לאקטואלית תמיד.

5. העם קיים על אדמתו כל עוד הוא זוכר ומכבד את אבותיו.

קבוצה ג': הדיברות 6, 7, 8 מייחדות את האדם מן החיה:

6. לא תרצח

7. לא תזדווג ללא אהבה (קרא/י מאמר "אודות האהבה")

8. לא תגנוב

קבוצה ד': הדיברות 9, 10 מייחדות אדם טוב מאדם רע:

9. לא תשקר.

10. לא תקנא.

הדיברות 6 – 10 הן לא רק ההגדרה המקיפה של המוסר המודרני, אלא הן גם קובעות את סדר ההעלאה המוסרית של האדם – מהדיבר ה- 6 אל הדיבר ה- 10.

.

אודות טבע החוקים

אדם רגיל רוצה לחצות את הכביש במקום שנוח לו ובזמן שנוח לו. אולם החוק מחייב אותו לחצות את הכביש רק בצומת ורק באור ירוק. זה נוגד את רצונו אם כי הסיבות הן מובנות מאליהן.

כל החוקים ללא יוצא מן הכלל אוסרים על אדם לעשות את מה שהוא רוצה, או להיפך, מחייבים אותו לעשות את מה שהוא לא רוצה. חוק כלשהו נוגד לטבע האדם!

לפני כ- 3200 שנה ביום ה- 50 מתחילת יציאת מצרים בני ישראל הביאו לעולם את החוקים האוסרים על בני האדם להתנהג בטבעיות – לרצוח, להזדווג באקראי, לגנוב, לשקר ולקנא. לאנושות קשה מאוד לחיות על פי חוקים אלה. לכן יום קבלת עשרת הדיברות, חג השבועות, הוא יום הולדת האנטישמיות.

.

מדוע דווקא בני ישראל

משתי סיבות:

- בסוף המאה ה- 13 לפנה"ס עם ישראל היה הקבוצה היחידה שבתוכה רצח חדל מלהיות התנהגות נורמלית. לכן, באותה התקופה בני ישראל בלבד היו מסוגלים להבין ולקיים את החוק "לא תרצח".

- בסוף המאה ה- 13 לפנה"ס עם ישראל היוה הקבוצה היחידה בעלת האלפבית הפונטי האוניברסלי. לכן משימת הפצת המוסר הטמון בעשרת הדיברות, נפלה דווקא עליו.

.

קשה להבין את זה בימינו

עד אמצע המאה ה- 20 לספירה תהליך התפשטות המוסר היה איטי מאוד – האנושות היתה עסוקה במאבק נגד המוות מרעב.

בשנים 1932 – 1933 בברית המועצות מתו מרעב כ- 5 מיליון אנשים. ידועים המקרים בהם האם כדי לשרוד אכלה את בשר ילדיה שמתו מרעב.

בשנות ה- 1930 בגרמניה כמעט כל המזון חולק על פי תלושי מזון.

בשנת 1954 באנגליה בוטלו תלושי מזון.

אדם מודרני שמתגורר במדינה מתוקנת יתקשה להאמין שממש לא מזמן, לפני פחות מ- 100 שנה המוות מרעב היווה איום יום-יומי כמעט לכל אדם על פני כדור הארץ.

במחצית השניה של המאה ה- 20 חל מהפך:

- הטכנולוגיות ניצחו את הרעב באירופה ובאמריקה.

- עמי אירופה ואמריקה רכשו אוריינות טוטאלית.

קצב התפשטות המוסר המבוסס על עשרת הדיברות גדל באופן מהותי.

נא לא לחשוב שאנשים הפסיקו לרצוח – לא! אך בימינו, בניגוד למאות השנים הקודמות, במדינות מפותחות רצח הפסיק להוות התנהגות נורמלית. בימינו רצח – הוא מעשה רע. חלק גדול מאוכלוסייה כבר לא מסוגל לרצוח בשל סיבות רגשיות. ועל אף שבענייני מין מזדמן, גנבה, שקר וקנאה האנושות עוד לא הגיעה לרמות רצויות, אך פה ושם התנהגות שכזו כבר נחשבת כמגונה.

קורא נכבד, קבל ברכות! אנו עדים להתפתחות התהליך הגורלי בתולדות האנושות – תהליך ההתקרבות הין האנושות לבין האנושיות.


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן