ארכיון הקטגוריה: כללי

מי אתה, פרעה?

מדוע הגיע אברהם אבינו דווקא לכנען?

מהו מוצאו של המלך פרעה שקיבל את פניו של יוסף?

.

המהפכה הראשונה

לפני אלפי שנים היה כל אדם בכל דקה עסוק בעניין אחד בלבד – בחיפוש מזון. מי שלא מצא מזון – מת ברעב. בני האדם שוטטו על פני כדור הארץ וחיפשו אחר האוכל שייצר הטבע עבורם.

אך הטבע לא היה נדיב. היו קשיים רבים במציאת מזון. ואם נמצא מזון במקום מסוים, הוא הספיק בדרך כלל לאדם אחד בלבד. מיעוט המזון והתחרות על השגתו, מנעו מבני האדם להתאחד בקבוצות. לכן האנשים חיו כבודדים ולא למדו לפעול כקבוצה.

באלף השלישי לפנה"ס התרחשה המהפכה הגדולה ביותר בתולדות האנושות – המהפכה החקלאית. המוכשרים מבין האנשים למדו לגדל את מזונם בעצמם. לקראת המאה ה- 20 לפנה"ס טכנולוגיות יצור המזון התפשטו בשטח הסהר הפורה. זאת הסיבה לכך שאיזור זה קיבל את השם "הפורה".

תמונה 01

Who are you, Pharaoh 01 He

אוכלוסיית הסהר הפורה התפצלה לשתי קבוצות בהתאם לשיטת השגת המזון:

-   מפיקי המזון.

-   גזלני המזון, אשר עסקו בגזילת המזון מהטבע וממפיקי המזון.

.

המהפכה השניה

המהפכה החקלאית גרמה למפיקי המזון לגור במקום קבוע, ודבר זה עודד את הצורך בהקמת בתי מגורים מסיביים. בהתחלה בנו המפיקים מבנים מהאבנים שמצאו בסביבה.

תמונה 02

Who are you, Pharaoh 02

החרוצים שביניהם עיבדו את האבנים כדי לשפר את יציבות הקירות.

תמונה 03

Who are you, Pharaoh 03

במאה ה- 20 לפנה"ס התרחש מהפך בתחום הבנייה. המפיקים למדו לייצר לבנים מלאכותיות בצורה מלבנית ובמידות אחידות. הלבנים איפשרו להקים קירות יחסית גבוהים ויציבים.

     "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ: הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה. וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם,  פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם.  וַיֹּאמֶר יְהוָה: הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם–אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.  עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ." (בראשית יא, ג – ט)

הקטע הנ"ל מתאר את נסיון הקמתו של מבנה גבוה מלבנים – כנראה הנסיון הראשון מסוגו בתולדות האנושות. הנסיון לא צלח מכיוון שהאנשים עוד לא למדו לפעול כקבוצה. הם לא מצאו שפה משותפת ולכן התפזרו לבסוף.

.

המהפכה השלישית

הגזלנים המשיכו לשוטט ברחבי הסהר הפורה תוך חיפוש אחר המזון, ומתוך ידיעה כי אם לא ימצאו את המזון בטבע, יוכלו לגנוב אותו מהמפיקים.

הצורך בהגנה משותפת על מזונם גרם למפיקים לצור שיתוף פעולה בינהם ולהתיישב בקבוצות. הגיע השלב החשוב ביותר בהתפתחות המנטלית של בני האדם – פיתוח יכולת לפעילות קבוצתית.

כתגובה לכך, התחילו הגזלנים להתארגן בכנופיות לצורך תקיפת המפיקים.

המוכשרים שבין הגזלנים הציעו למפיקים "גג" לצורך הגנה מפני גזלנים אחרים. מובן שאת דמי החסות הם ניצלו לצורך חיזוק כנופיותהם ולצורך הרחבת גבולות השפעתם. כך נוצרו שליטים, מיסים וצבאות. בשלב זה בני אדם רכשו את אחת מתכונותיהם המכריעות – את היכולת ללוגיסטיקה קבוצתית.

כאן יש לציין שמעבר לגבולות הסהר הפורה, אנשים המשיכו לשוטט בבדידות ולגזול מזון מהטבע.

.

הדשא של השכן ירוק יותר

בשלב זה התחלק הסהר הפורה לאזורים קטנים רבים, שכל אחד מהם נשלט על ידי שליט מקומי. בין השליטים התנהל מאבק ללא פשרות ורחמים על הרחבת תחומי ההשפעה. זאת היתה תקופה מלאה צרות עבור המפיקים.

באותה התקופה תרח אביו של אברהם אבינו, גר באור כשדים שבדרום מסופוטמיה. תוך רצון לברוח ממלחמות בלתי פוסקות לקח תרח את משפחתו, עזב את אור כשדים ועבר לצפון מסופוטמיה לחרן:

     "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. "  (בראשית יא, לא)

 תמונה 04

Who are you, Pharaoh 04 He

בשנת 1839 לפנה"ס (קרא/י את המאמר "כרונולוגיית אבותינו") החליט אברם אבינו להפרד מתרח ולעבור לכנען:

     "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן. " (בראשית יב, ה)

 תמונה 05

Who are you, Pharaoh 05 He

החלטתו התקבלה משיקולים פרגמטיים לגמרי:

-   גל המלחמות הגיע לחרן והחיים שם הפכו לבלתי נסבלים באותה המידה כמו קודם לכן, באור כשדים.

-   הגיעו שמועות שכנען היא מקום שקט ללא מלחמות.

.

כולם נגד כולם

כשאברם הגיע לכנען, הוא מצא שם אותה אווירת עוינות כמו בשאר איזורי הסהר הפורה. בפרק י"ד בספר בראשית מתואר סיפור הקרב שבו לקחו חלק תשעה מלכים מקומיים: חמישה נגד ארבעה. הצבא שניצח בקרב זה, הובס בסופו של דבר ע"י אברם עם 318 מעבדיו. ככל הנראה, מספר הלוחמים שהשתתפו בסכסוך מזוין זה לא עלה על אלף איש. הדבר מעיד על אוכלוסיית כנען שהייתה די דלילה בתקופה ההיא.

לאחר הקרב התקדם אברם דרומה והגיע למטרת מסעיו – לארץ פלשת.

תמונה 06

Who are you, Pharaoh 06 He

.

אבימלך ופיכל

בארץ פלשת שלט אבימלך, אשר נזכר בספר התורה בשלושת המקרים הבאים:

מקרה א': טרם כניסת שרה אמנו להריון אבימלך חושק בה, אך לאחר מכן מתחרט ומחזיר אותה לאברהם.

מקרה ב': מספר שנים לאחר לידתו של יצחק אבימלך כורת ברית עם אברהם:

     "עַל-כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא–בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע. וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא-שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם. וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים. " (בראשית כא, לא – לד)

 מקרה ג': אבימלך כורת ברית עם יצחק:

      "וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם. וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי-הָיָה יְהוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ; וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ. אִם-תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה, כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק-טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם; אַתָּה עַתָּה, בְּרוּךְ יְהוָה." (בראשית כו, כו – כט)

 במקרה ג' אבימלך ופיכל התנהגו כאילו לא הכירו את יצחק ואף לא שמעו עליו מעולם, זאת למרות הארועים הבלתי נשכחים המתוארים במקרים א', ב' שהתחילו יותר מ- 100 שנים קודם לכן!

הנה ההסבר לתעלומה:

-   אבימלך ופיכל במקרה ב' ואבימלך ופיכל במקרה ג' הם אנשים שונים.

-   המילים "אבימלך" ו"פיכל" אינן מתייחסות לשמות אנשים, אלא הן צורות פנייה של כבוד, כמו פנייה אל מלך בכינוי  "הוד מלכותו". במילים אחרות, המשפט "וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" היה נכתב כך בימינו: " הוד מלכותו והוד מעלתו שר צבאו, קמו ושבו לארץ פלישתים".

מה עשה אבימלך כדי לזכות בתואר כבוד "אבימלך"? מדוע הוא היה "אבימלך" ולא סתם איזה מלך מן השורה?

בזמנים הקשים ההם, כשכולם נלחמו נגד כולם, הצליח האיש הזה לרסן את כוחם של המלכים הסובבים, להרחיב את השפעתו על שטח עצום וליצור בקרב האוכלוסייה המקומית תחושה של שלום ואחדות. כמחווה של הכרת תודה הוא קיבל מהאוכלוסייה את תואר הכבוד: "אב המלכים" = "אבימלך".

.

הפלישתים

כאמור, פלש אבימלך לשטח גדול, לכן השטח הזה קיבל את הכינוי "פלשת". אוכלוסיית ארץ פלשת קיבלה את הכינוי "פלישתים".

     "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא-שָׁם–בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם. וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים. " (בראשית כא, לג – לד)

פסוקים אילו מספרים לנו על כך שאברהם הגיע ליעד של מסעו מחרן והתיישב במקום.

תמונה 07

Who are you, Pharaoh 07 He

.

תחילת עידן הברזל

בארץ פלשת פסקו המלחמות. קבוצות אוכלוסייה שונות התחילו להתגבש ולהתנהג כעם אחד. התושבים עסקו בפיתוח טכנולוגיות בתחומים כמו חקלאות, מערכות השקיה ובנייה. כאן, בפעם הראשונה בתולדות האנושות, התחילו לייצר כלי עבודה מעפרת הברזל. את העפרה חפרו לא רחוק – בהרי אדום. גוון הרי אדום היה ועודו אדמדם בשל עפרת ברזל הנמצאת בו בריכוז גבוה, לכן המקום קיבל את השם אדום.

עידן הברזל של האנושות התחיל בהרי אדום במאה ה- 19 לפנה"ס.

תמונה 08

Who are you, Pharaoh 08

.

היקסוס

להלן העובדות הידועות לנו אודות ההיקסוס:

-   השם "היקסוס" הוא מילה יוונית עתיקה אשר מוכרת לנו מכתובות מהמאה ה- 6 או ה- 5 לפנה"ס. איך ההיקסוס קראו לעצמם? הארכיאולוגים לא מצאו עד כה תשובה לשאלה זאת.

-   ההיקסוס הגיעו למצרים בשנת 1750 לפנה"ס בערך.

-   ההיקסוס הגיעו למצרים במרכבות דו-גלגליות, חמושים בכלי נשק מברזל – חרבות, פגיונות, מגני ראש, מגני גוף.

-   ההיקסוס הביאו למצרים טכנולוגיות ייצור כלים מעפרת ברזל.

-   התורה מתארת באופן די מפורט את האירועים שהתרחשו בכנען באמצע המאה ה- 18 לפנה"ס, אבל אין בה רמז לתנועה של כוחות מזוינים כלשהם דרך כנען לעבר מצרים.

-   בכתובות המלך פרעה יעחמס הראשון רשום כי ההיקסוס שגורשו ממצרים בשנת 1550 לפנה"ס ברחו לישוב שרוחן. הישוב נמצא במרחק כ- 20 ק"מ דרומית לעיר עזה. מדוע הם ברחו דווקא לשם? מסיבה פשוטה: הם ברחו הביתה.

המסקנות:

-   ההיקסוס הם פלישתים, לכן הם היו חמושים בנשקי הברזל.

-   ההיקסוס הם פלישתים משרוחן, לכן הם הגיעו למצרים ללא צורך בחציית כנען – ראה/י את המפה הרצ"ב.

תמונה 09

Who are you, Pharaoh 09 He

גם בימינו קיימת עדות לעובדה שאנשי שרוחן היו פרעוני מצרים. התושבים הערביים המקומיים קוראים למקום בו היה ישוב שרוחן בשם  تل الفارعة  [תל אל-פארעה] = תל הפרעה. הרי לתושבים אלו אף אחד לא סיפר אודות ההיקסוס!

.

יוסף במצרים

עדות חשובה נוספת לכך שההיקסוס הם פלשתים היא סיפור היחסים בין יוסף לבין פרעה.

מאז ההכרות בין אברהם אבינו לבין אבימלך בשנת 1815 לפנה"ס (קרא/י את המאמר "כרונולוגיית אבותינו") ועד לפגישת יוסף עם פרעה בשנת 1631 לפנה"ס עברו כמעט 200 שנות דו-קיום מוצלח של משפחת אברהם וצאצאיו עם הפלישתים. דבר זה מסביר את היחס החם של פרעה שהיה ממוצא פלישתי כלפי יוסף ומשפחתו:

     "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא. בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אַחֶיךָ, יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן… " (בראשית מז, ה - ו)

.

הפלישתים בין גויי הים

כעבור 430 שנה לאחר הארועים המתוארים לעיל, עזב עם ישראל את מצרים. גויי הים העניקו לו סיוע צבאי בפעולה זו (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים"). בכתובות המלך פרעה רעמסס הרביעי (ראה/י הפפירוס הגדול של האריס) מוזכרים חמישה שמות של גויי הים וביניהם השם פלשת, כלומר הפלישתים.

.

הפלישתים ובני ישראל

יחסי הידידות שבין הפלישתים לבין בני ישראל נמשכו מעל 660 שנה, ממועד ההכרות בין אברהם אבינו לבין אבימלך בשנת 1815 לפנה"ס לערך ועד לפלישת בני ישראל לארץ כנען בשנת 1154 לפנה"ס (קרא/י את המאמר "כרונולוגית אבותינו").

לאחר פלישת בני ישראל לארץ כנען, התפתחו היחסים הללו בדרכים שונות. היו גם תקופות ידידות וגם מחלוקות. הסיבה למחלוקות היא כי במשך 40 שנה במדבר סיני בני ישראל הפכו למונותאיסטים, אך הפלשתים שהתערבבו עם האכאים נותרו עובדי אלילים (קרא/י את המאמר "איפה קבור הרקולס?" ואת המאמר "המעגל סגור").

 


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

איפה קבור הרקולס?

שמשון הגיבור

במאה ה- 11 לפנה"ס בני ישראל והפלשתים הפכו להיות שכנים (קרא/י את המאמרים "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים", "המעגל נסגר"). נוטלים הפלשתים בקרב נגד הישראלים את ארון הקודש, אך כעבור זמן קצר מחזירים אותו (נביאים, שמואל א' ה,א). היחסים בין הישראלים לבין הפלשתים מלאים מתח, אך אין בהם שנאה בלתי מתפשרת כמו ביחסים בין ישראל לבין עמלק.

העמימות ביחסים אלו נראת בבירור באגדה אודות שמשון הגיבור. נביאים, ספר השופטים, פרקים יג, יד, טו, טז – כאן תוך 5 – 10 דקות כל אחד יכול להכיר את סיפור חייו.

שמשון חי במחצית השנייה של המאה ה- 11 לפנה"ס, כלומר כמה שנים לפני הופעתו של דוד המלך בזירה ההיסטורית.

מתוך הסיפור נלמד כי שמשון נולד בצרעה (ליד בית שמש), הוא נמשך לנשים פלשתיות, ניהל יחסי ידידות עם גברים פלשתיים והתמצא היטב בערי הפלשתים. בסיפור נזכרים ישובים פלשתיים כמו תמנה, עזה, אשקלון, וגם ישובים ישראליים כמו חברון, צרעה, אשתאול.

תמנע ישבה על שפת נחל שורק. שם גרה האהבה הראשונה של שמשון. בימינו כאן נמצא אתר ארכיאולוגי בשם תל בטש.

Samson 00 He

עזה, אשקלון, חברון, צרעה ואשתאול לא שינו את מקומן עד היום. ממקורות אחרים אנו יודעים אודות ערי הפלשתים כמו אשדוד, עקרון, גת.

הגבול בין אזורי ההתיישבויות הישראלית והפלשתית הוא די ברור – ראי/ה את המפה הרצ"ב. עבור שמשון גבול זה היה חסר משמעות – הוא נע בחופשיות בכל השטח.

samson-01-he

כפי שידוע, דלילה בגדה בשמשון ומסרה אותו לידי סַרְנֵי הפְלִשְׁתִּים משולל כוחו. את שמשון העוור הורידו לעזה – עמוק לתוך השטח הפלשתי והרחק ממקומות מהם קרוביו יכלו לרדת כדי לשחררו. מכאן ניתן להניח כי טרגדיית הבגידה התרחשה באחת הערים הפלשתיות הקרובות לשטח התישבות בני ישראל, כגון בעיר גת או בסביבה.

בהמשך נסביר מדוע זה חשוב.

-

אודות העיר רכל

בין הערים של הזמנים ההם היתה העיר רכל:

נביאים, ספר שמואל

וַיָּבֹא דָוִד אֶל-צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר:  הִנֵּה לָכֶם  {ר} בְּרָכָה, מִשְּׁלַל אֹיְבֵי יְהוָה. {ס}  לַאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בְּרָמוֹת-נֶגֶב,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר בְּיַתִּר.  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בַּעֲרֹעֵר  {ס}  וְלַאֲשֶׁר בְּשִׂפְמוֹת,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בְּאֶשְׁתְּמֹעַ.  {ס}  וְלַאֲשֶׁר בְּרָכָל,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בְּעָרֵי הַיְּרַחְמְאֵלִי,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר, בְּעָרֵי הַקֵּינִי.  {ס}   וְלַאֲשֶׁר  {ר} בְּחָרְמָה  {ס}  וְלַאֲשֶׁר בְּבוֹר-עָשָׁן,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בַּעֲתָךְ.  {ס}  וְלַאֲשֶׁר, בְּחֶבְרוֹן; וּלְכָל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר-  {ר} הִתְהַלֶּךְ-שָׁם דָּוִד, הוּא וַאֲנָשָׁיו.  {פ} (שמואל א ל,כו – א ל,לא)

העיר הזאת אינה מוזכרת בכתבי הקודש בשום מקום אחר. אך תוך עיון בתרגום השבעים החכמים Septuaginta Seniorum ניתן לגלות כי עיר רכל נקראת שם בשם אחר:

samson-02-gr-he

מכך ניתן להשיג שהשם גת והשם רכל הם שני שמות של אותה העיר.

כך או אחרת, לזכר מקום הבגידה המתולוגית ואולי גם מסיבות אחרות, בני ישראל נתנו לשמשון את הכינוי "הרכלי". הסיפור אודות שמשון הרכלי עבר מדור לדור, ובסוף המאה ה- 8 לפנה"ס, ישראלים אשר נמלטו מפני פלישת תגלת פלסר ה- 3 מלך אשור (קראי/ה את המאמר "המעגל נסגר") הביאו אותו ליוון העתיקה. שם לאגדה הוספו פרטים חדשים ולכינוי נוספה סיומת "-אס" אשר אופיינית עבור שמות התואר היווניים:

הרכלי ←   (eng) Hercules  ←  (lat) Herculēs  ←  (greek) Ἡρακλῆς [heraclis]

חוקרי הספרות העתיקה מציינים כי מעללי הרקולס במקרים רבים חוזרים על עלילות שמשון הגיבור. מה הפלא? אילו הסיפורים אודות אותו האדם.

אירועי העיר רכל השאירו עקבות בזיכרון העם היהודי. בשפה העברית המודרנית משמעותו של השורש רכל היא רכילות, לשון הרע, הוצאת דיבה וכד'

גם שפות אחרות זוכרות את המילה:

– (אנג) racaille  = אֲסַפסוּף, נך, רשע

– (רוס) ракалья = אֲסַפסוּף, נך, רשע

 

הסיפור המקראי אודות שמשון מסתיים כך:

וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן, תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם-פְּלִשְׁתִּים, וַיֵּט בְּכֹחַ, וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל-הַסְּרָנִים וְעַל-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-בּוֹ; וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים, אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ, רַבִּים, מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו.  וַיֵּרְדוּ אֶחָיו וְכָל-בֵּית אָבִיהוּ, וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ, וַיַּעֲלוּ וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל, בְּקֶבֶר מָנוֹחַ אָבִיו; וְהוּא שָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים שָׁנָה.  {פ} (שופטים טז,ל – טז,לא)

הקבר של שמשון ושל אביו מנוח נמצא במקומו – בין צרעה ואשתאול. כל אחד יכול לבקר בו.

 samson-03-he

בדרך גוליית

פעילות שמשון גרמה למתיחות בין הישראלים לבין הפלשתים, אשר לאחר זמן הובילה לקרב המפורסם בין דוד לגוליית.

גוליית היה תושב העיר גת – רצ"ב 2 ציטוטים מספר שמואל:

וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת:  גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. (שמואל א יז,ד)

וְהוּא מְדַבֵּר עִמָּם, וְהִנֵּה אִישׁ הַבֵּנַיִם עוֹלֶה גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי שְׁמוֹ מִגַּת ממערות (מִמַּעַרְכוֹת) פְּלִשְׁתִּים, וַיְדַבֵּר, כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁמַע, דָּוִד. (שמואל א יז,כג)

העיר גת עמדה במרחק כמה מאות מטרים מנחל האלה. ביומיינו המקום נקרא תל צופית. מי שלא עצלן ילך מן חורבת העיר מזרחה, יעלה בערוץ הנחל כ- 10 ק"מ ויגיע לאתר הקרב המתולוגי בין דוד לגליית – עמק האלה. לא מין הנמנע שהוא ילך בעקבותיו של גוליית בדרך למפגשו עם מותו.

samson-04-he

 


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

אודות חוקי הטבע ואודות טבע החוקים

מספר מילים על מה שהיה קודם

תחילת האלף ה- 2 לפנה"ס. אמצעי מניעת הריון עוד לא קיימים. נשים יולדות לעתים קרובות, כנראה 5 – 15 פעמים לאורך חייהן, אבל אוכלוסיית העולם אינה גדלה. מדוע?

מכיוון שרק 10% מהילדים מגיעים לגיל בגרות.

כל אדם בכל יומו עוסק בדבר אחד בלבד – להשיג אוכל כדי לשרוד. רצח וגניבה לשם השרדות – התנהגות לגיטימית. מוות מרעב ומוות בקרב על מזון מתרחשים מול עיני כולם בכל יום. רצח הוא תופעה יום-יומית רגילה.

.

המהפכה המנטלית

אמצע המאה ה- 17 לפנה"ס. הרעב בכנען גורם למשפחת יעקב אבינו לרדת למצרים. שם היא מיישבת את ארץ גושן הפורייה.

בניהולו של יוסף בן יעקב בני ישראל בונים את התעלה שחיברה את נהר הנילוס לאגם קארון. תעלה זו עדיין קיימת והיא נקראת (ערבית) بحر يوسف [בחר יוסוף] = (עברית) ים יוסף (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים").

lawsofnature01

תעלת יוסף היא מערכת השקיה מסועפת. היא איפשרה (ומאפשרת) לחדש את מלאי המים באגם קארון מנהר הנילוס, מה שגרם להתפתחות חקלאות יציבה סביב האגם. איום המוות מרעב בקרב בני ישראל במצרים הוסר. כתוצאה מכך, שיעור תמותת הילדים ירד משמעותית -שינוי שגרם לריבוי אכלוסין חסר תקדים – לקראת יציאת מצרים כמות בני ישריאל הגיעה כמעט ל- 4 מיליון (קרא/י את המאמר "מספרים").

430 שנים היו בני ישראל במצרים. במהלך תקופה זו התחלפו 15 – 20 דורות אשר שכחו את סכנת המוות מרעב. מנטליות בני ישראל השתנתה – בקרבם רצח וגניבה חדלו להיות אמצעי הישרדות.

רק האדם שאינו פוחד ממוות מרעב, מסוגל להבין "כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם". רק אדם שבע יכול להקדיש חלק מזמנו להתפתחות רוחנית ואינטלקטואלית. לכן דווקא בתקופה זו ודווקא אצל בני ישראל התפתח אלפבית פונטי, אשר איפשר לרשום את דיבור האנשים המדברים בשפות שונות (קרא/י את המאמר "מדוע אירופה כותבת משמאל לימין?"). אלפבית זה היה בנוי מ- 22 אותיות. בגלל פשטותו הוא היה נגיש לכל אדם, ובכך הוא היה שונה באופן מהותי משאר סוגי הכתיב אשר באותה התקופה היו זכות הנבחרים.

.

הדברות

כעבור 7 שבועות לאחר תחילת יציאת מצרים לעולם הוענקו עשרת הדברות.

הן נכתבו על גבי לוחות האבן באותיות של האלפבית הפונטי העברי. מאז הגופן השתנה (קרא/י את המאמר "מדוע אירופה כותב משמאל לימין?"). להלן עשרת הדיברות הכתובות בעזרת הגופן המרובע המודרני:

 אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. (דברים ה,ו)

לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, כָּל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת–וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם:  כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא–פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים–לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְו‍ֹתָי). (דברים ה,ז – ה,ט)

לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא:  כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. (דברים ה,י)

שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ–לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. (דברים ה,יא – ה,יד)

כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ–לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. (דברים ה,טו)

לֹא תִרְצָח,

וְלֹא תִנְאָף;

וְלֹא תִגְנֹב,

וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא. (דברים ה,טז)

וְלֹא תַחְמֹד, אֵשֶׁת רֵעֶךָ;  וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. (דברים ה,יז)

ננסה לפשט את טקסט עשרת הדיברות ולחלק אותן לקבוצות כדלקמן:

קבוצה א': הדיברות 1, 2, 3, 4 אודות יחסים בין האדם לבין אלוהים:

1. אנכי אלוהיך היחיד לעד.

2. לא תהיה עבד לחפצים.

3. זכותך לבקש את עזרתי אך ורק בעניין החשוב ביותר בחייך. טעותך תפסול את זכותך לעד.

4. לא תחשוב על חומר בשבת.

קבוצה ב': הדיבר 5 – הנוסחה האוניברסלית של קיום עם כלשהו. תשומת לב לפועל "נֹתֵן" בנוסח המקורי. הפועל נמצא בצורת זמן הווה – זה הופך את הדיבר לאקטואלית תמיד.

5. העם קיים על אדמתו כל עוד הוא זוכר ומכבד את אבותיו.

קבוצה ג': הדיברות 6, 7, 8 מייחדות את האדם מן החיה:

6. לא תרצח

7. לא תזדווג ללא אהבה (קרא/י מאמר "אודות האהבה")

8. לא תגנוב

קבוצה ד': הדיברות 9, 10 מייחדות אדם טוב מאדם רע:

9. לא תשקר.

10. לא תקנא.

הדיברות 6 – 10 הן לא רק ההגדרה המקיפה של המוסר המודרני, אלא הן גם קובעות את סדר ההעלאה המוסרית של האדם – מהדיבר ה- 6 אל הדיבר ה- 10.

.

אודות טבע החוקים

אדם רגיל רוצה לחצות את הכביש במקום שנוח לו ובזמן שנוח לו. אולם החוק מחייב אותו לחצות את הכביש רק בצומת ורק באור ירוק. זה נוגד את רצונו אם כי הסיבות הן מובנות מאליהן.

כל החוקים ללא יוצא מן הכלל אוסרים על אדם לעשות את מה שהוא רוצה, או להיפך, מחייבים אותו לעשות את מה שהוא לא רוצה. חוק כלשהו נוגד לטבע האדם!

לפני כ- 3200 שנה ביום ה- 50 מתחילת יציאת מצרים בני ישראל הביאו לעולם את החוקים האוסרים על בני האדם להתנהג בטבעיות – לרצוח, להזדווג באקראי, לגנוב, לשקר ולקנא. לאנושות קשה מאוד לחיות על פי חוקים אלה. לכן יום קבלת עשרת הדיברות, חג השבועות, הוא יום הולדת האנטישמיות.

.

מדוע דווקא בני ישראל

משתי סיבות:

- בסוף המאה ה- 13 לפנה"ס עם ישראל היה הקבוצה היחידה שבתוכה רצח חדל מלהיות התנהגות נורמלית. לכן, באותה התקופה בני ישראל בלבד היו מסוגלים להבין ולקיים את החוק "לא תרצח".

- בסוף המאה ה- 13 לפנה"ס עם ישראל היוה הקבוצה היחידה בעלת האלפבית הפונטי האוניברסלי. לכן משימת הפצת המוסר הטמון בעשרת הדיברות, נפלה דווקא עליו.

.

קשה להבין את זה בימינו

עד אמצע המאה ה- 20 לספירה תהליך התפשטות המוסר היה איטי מאוד – האנושות היתה עסוקה במאבק נגד המוות מרעב.

בשנים 1932 – 1933 בברית המועצות מתו מרעב כ- 5 מיליון אנשים. ידועים המקרים בהם האם כדי לשרוד אכלה את בשר ילדיה שמתו מרעב.

בשנות ה- 1930 בגרמניה כמעט כל המזון חולק על פי תלושי מזון.

בשנת 1954 באנגליה בוטלו תלושי מזון.

אדם מודרני שמתגורר במדינה מתוקנת יתקשה להאמין שממש לא מזמן, לפני פחות מ- 100 שנה המוות מרעב היווה איום יום-יומי כמעט לכל אדם על פני כדור הארץ.

במחצית השניה של המאה ה- 20 חל מהפך:

- הטכנולוגיות ניצחו את הרעב באירופה ובאמריקה.

- עמי אירופה ואמריקה רכשו אוריינות טוטאלית.

קצב התפשטות המוסר המבוסס על עשרת הדיברות גדל באופן מהותי.

נא לא לחשוב שאנשים הפסיקו לרצוח – לא! אך בימינו, בניגוד למאות השנים הקודמות, במדינות מפותחות רצח הפסיק להוות התנהגות נורמלית. בימינו רצח – הוא מעשה רע. חלק גדול מאוכלוסייה כבר לא מסוגל לרצוח בשל סיבות רגשיות. ועל אף שבענייני מין מזדמן, גנבה, שקר וקנאה האנושות עוד לא הגיעה לרמות רצויות, אך פה ושם התנהגות שכזו כבר נחשבת כמגונה.

קורא נכבד, קבל ברכות! אנו עדים להתפתחות התהליך הגורלי בתולדות האנושות – תהליך ההתקרבות הין האנושות לבין האנושיות.


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

 

אודות האהבה (המשך)

לבן שלי ביום ההולדת ה- 19.5

אודות סוג האהבה אשר חסר לעתים קרובות מידי

אצלנו בבניין בקומה ב' גר זוג קשישים. הם קנו שתי דירות אחת מול השניה. את הדירה השניה הם קנו עבור בתם.

הבת גרה בצרפת. במהלך 5 השנים האחרונות טרם מות הקשיש היא לא ביקרה אצלהם לו פעם אחת.

כשהקשיש הלך לעולמו, גיליתי שהוא היה סופר ידוע. ספריו קראתי ואהבתי. אדם מוכשר, צנוע, רחב לב, הוא נפטר בידיעה ברורה שהבת שלו לא אוהבת אותו.

מדוע?

טבע האהבה – לתת. ככל שאדם משקיע בשני – תחושת האהבה היא חזקה ועמוקה יותר. (ההסבר כאן)

אהבתך לאשתך לעתיד תתחיל מהמשיכה הראשונה.

אהבתך לילדיך תתחיל ברגע הולדתם.

אהבתך להוריך – ממה היא תתחיל? הוריך בכל מקרה יתנו לך את הכל מבלי לדרוש דבר בתמורה. הטבע אינו מחייב אותך לתת להורים, ולכן אהבתך להוריך היא לא דבר טבעי ומובן מאליו.

זאת הסיבה מדוע כתוב: כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, …

כבוד להורים עשוי לגרום לך לדחף לתת להם, וכתוצאה מכך, לפתח את אהבתך כלפיהם, אשר לעתים קרובות כל כך חסרה לילדים (לא להורים). מדוע דוקא לילדים? כיוון שרק האהבה גורמת לאדם תחושת האושר. כיוון שהאהבה גורמת תחושת האושר רק לאדם אוהב.

תהיה מאושר!


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

אודות האהבה

לבן שלי ביום ההולדת ה- 18

 אודות האהבה: מה זה והיכן לחפש?

 ישנם סוגים שונים של אהבה: אהבת אם לילד, אהבת אב לילד, אהבה בין בעל לבין אישה, אהבה בין מאהבים, בין חברים, אל האנושות, אל העם, אל המולדת, למקצוע, למקום עבודה, לעורך חיים… קיימת הסכמה כללית שהאהבה השכיחה ביותר והחזקה ביותר זאת אהבת אם לילד.

אך מה יקרה אם להפריד בין האם לבין הילד בעת הולדתו ולאפשר להם להיפגש בעוד 40 שנה?

ברוב המקרים רגשות האם יהיו רחוקים מרגשות האהבה הרגילה של אם לילד. מדוע? מכיוון שהאם לא הורשתה לתת את אהבתה לילד.

טבע האהבה – לתת. ככל שאדם משקיע בשני – תחושת האהבה היא חזקה ועמוקה יותר. אם תרצה להרגיש מה זה האהבה האמיתית – תהיה מוכן לתת את הכל!

קיים סוג האהבה שמביס את כל הסוגים האחרים – זאת האהבה של אדם לעצמו.

זהו רגש חזק מאוד! האיש שאוהב את עצמו לא מסוגל לתת, ולכן לא מסוגל לאהוב את האחר, את העם, את המולדת.

מה זה – אהבה? אהבה – זה כשרון.

לדעת לצייר – זה כשרון. אם אין לאדם כשרון זה, האדם יכול ללמוד לצייר, אבל אומן הוא לא יהיה.

לאהוב – זה כשרון. כדי למצוא אדם בעל כשרון זה, חפש אותו בין אלה שהוכיחו שיש להם את הכשרון.

איך למצוא אותו?

אל תחפש אותו בין בני זוג – שם אין מקום בשבילך.

אל תחפש אותו בין מאהבים – שם קל לטעות.

אל תחפש אותו בין אלה שאוהבים את המקצוע או מקום העבודה – זה לא אמין.

אל תחפש אותו בין אלה שאוהבים את עצמם – זה חסר תקוה.

אהבת העם, אהבת ארץ המולדת – אהבה נקיה שלא דורשת דבר בתמורה. בין אלה שאוהבים את עמם חפש את המוכשרים באהבה.

האנשים אשר שונאים את העמים האחרים, מציגים את שנאתם כאהבה לעמם – הם בעלי כשרון לשנוא. היזהר!


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

 

יב וקייב – ההיסטוריה חוזרת

.

על בית המקדש החלופי ועל ייסוד העיר קייב (בירת אוקראינה).

.

 אי על הנילוס

במורד הנהר נילוס כ- 800 קילומטרים מקהיר מול העיר אסואן ישנו אי. המקומיים קוראים לו אי הפילים. עבור התיירים הוא Island Elephantine. היוונים הקדמונים קראו לו ελεφάντινη [elefantini].

אך אין שם פילים ולא היו מעולם.

איור 01

Ev 01 place of Ev

התושבים הראשונים אשר התיישבו באי במאה ה- 16 לפנה"ס שמו לב לסלעים החלקים והמעוגלים אשר הזכירו להם את צורתו של גב הפיל – כך המקום קיבל את השם "אי היב". משמעות המילה "יב" בעברית העתיקה היא "פיל". צירוף המילים "שן היב" יצר המילה המודרנית "שנהב".

.

גלות אשור

בשנת 740 – 735 לפנה"ס תגלת פילסר השלישי מלך אשור ניהל מלחמה נגד רצין מלך ארם-דמשק ונגד בני בריתו שבקרבם היה פקח מלך ישראל. בשנת 732 לפנה"ס הצבא האשורי פלש לממלכת ישראל מהצפון והחל בכיבוש אדמותיה. המלחמה נמשכה 31 שנה. תושבי ממלכת ישראל נמלטו דרומה לממלכת יהודה. רבים מהם המשיכו מצרימה ונקלטו ע"י האכלוסייה הידידותית אשר ישבה באיזור פאיום מתקופת העבדות במצרים (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים").
האשורים התקרבו לגבול מצרים. הזהירים ביותר שבין הפליטים עלו במורד הנהר נילוס והתישבו במקום מרוחק ומוגן – באי היב.

איור 02

Ev 02 route to Ev

אוכלוסיית האי עם הזמן גדלה. כעבור כ- 100 שנה על האי נבנה בית התפילה. הוא החל לתפקד בשנת 610 לפנה"ס.
בשנת 586 לפנה"ס נבוכדנצר השני מלך בבל החריב את בית המקדש בירושלים ובכך ממלכת יהודה חדלה מלהתקיים. אבד המרכז הרוחני והדתי של בני ישראל.
בעקבות ארועים אילו תושבי האי יב החליטו להפוך את בית התפילה שלהם לבית המקדש החלופי בו הם ערכו את אותם טקסי הפולחן אשר התקיימו עד כה רק בבית המקדש בירושלים. בית המקדש באי הפך למרכז העולמי הדתי של בני ישראל לתקופה של 70 שנה.
כעבור 48 שנים, בשנת 538 לפנה"ס המלך כורש פקד על בני ישראל לחזור מבבל לירושלים ולבנות מחדש את בית המקדש. בשנת 516 לפנה"ס בית המקדש השני החל לתפקד. החל ממועד זה פולחן המקדש נערך במקביל בשני המקומות: בירושלים ובאי יב.
במהלך חפירות באי יב במאה ה- 19 לספירה מדענים מצאו מסמכים כתובים רבים אשר מתארים חיי משק, חברה ודת של תושבי האי. כ- 350 מסמכים קיימים עד עצם היום הזה. מהמסמכים ברור כי התקיים ויכוח סוער בין מנהיגי הדת של האי יב לבין מנהיגי הדת מירושלים. הוויכוח עסק בעניין חוקיות קיום שני בתי מקדש בו-זמנית. הדיון נמשך 106 שנה. בשנת 410 לפנה"ס הסתיים הוויכוח משום שבית המקדש באי יב נחרב במהלך פוגרום שאורגן על ידי שלטונות מצריים.

.

ההיסטוריה חוזרת

בשנת 571 נולד הנביא מוחמד.
הוא היה בן 40 כשהתחיל בפעילות דתית, כאשר העולם הים-תיכוני היה שקוע בתהליך התנצרות. בשנות ה- 20 של המאה ה -7 מוחמד ייסד מדינה חדשה – הח'ליפות המוסלמית. כעבור 50 שנה שטחה של הח'ליפות היה גדול פי שלוש משטח האימפריה הביזנטית.

איור 03

Ev 03 map of Islamic Khalifut

תוך מאבק על שליטה באכלוסיות האימפריה הביזנטית והח'ליפות נקטו במדיניות ניצור ואיסלום בכפיה. אי הסכמת היהודים לעבור לדת אחרת גרמה לרדיפתם. היהודים נאלצו לעזוב את בתיהם ולברוח.
לאן?
במאות ה- 7 וה- 8 היהודים שחיו בחלקה המערבי של האימפריה הרומית (10% – 20% מכלל היהודים) עברו לחצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל של ימינו). רוב יהודי ביזנטיה והח'ליפות כולל יהודי ירושלים נדדו לשטח ממלכת הכוזרים בין הים השחור לבין הים הכספי. שטח זה במפה הרצ"ב מוקף באליפסה. נשתמש באליפסה הזאת בהמשך המאמר.

איור 04

Ev 04 jews to Khazaria

המאה ה- 8. הכוחות המוסלמיים תוקפים את הגבולות הדרומיים של ממלכת הכוזרים.
כאן ההיסטוריה חוזרת! כפי שזה קרה במאה ה- 8 לפנה"ס בנהר נילוס (ראה/י לעיל), קבוצת הפליטים היהודיים עלתה בנהר דנפר [dnepr, днепр] והתיישבה במקום מרוחק ומוגן – באי.

איור 05

Ev 05 birth of Kiev

ירושלים נכבשה על ידי המוסלמים ולא היתה תקווה שחיי הדת היהודיים יתחדשו שם בעתיד הקרוב. היהודים הפכו את בית התפילה באי על הנהר דנפר לבית המקדש, בדיוק כפי שזה נעשה לפני כ- 1,600 שנה באי היב. בית המקדש החלופי החל לתפקד בסוף המאה ה- 8 או בתחילת המאה ה- 9. בעיני היהודים האי בנהר דנפר היה כמו האי יב בנהר נילוס ← הוא היה כִּיֵב ← כך נוצר שם העיר קייב [kiev, киев].

 .

 מכתב קייב

 המסמך העתיק ביותר הקיים בזמננו בו מוזכר שמה של העיר קייב הוא המסמך המכונה "מכתב קייב". מסמך זה נכתב בשפה העברית, כנראה בשנת 930 ונשמר בארכיון ספריית אוניברסיטת קיימברידג'.

איור 06

Ev 06 the Kiev letter

במסמך זה לא רואים את שם העיר קייב באופן ברור. חלק מהמדענים אשר החזיקו בידיהם את המסמך טוענים כי המילה "קייב" מופיעה בו בצורה "קי יוב". לא מין הנמנע שהם צודקים.
בשנת 882 הנסיך אולג הגיע לקייב מהעיר נובגורוד ואמר משפט אשר נחשב כמשפט מפתח בתולדות רוסיה ואוקראינה. רצ"ב ציטוט מהספר Повѣсть времяньныхъ лѣтъ = (עבר) "סיפורי שנות הזמן" אשר נכתב במאה ה- 12 – אחד מהספרים הראשונים אשר נכתבו בשפה הרוסית:

איור 07

Ev 07 882 Oleg Mather of russian cities

התרגום לעברית: "והתישב אולג למלוך בקייב ואמר אולג – זאת תהיה אם לערים הרוסיות".
מדוע אמר את זה דווקא אולג?
מדוע הוא אמר את זה דווקא אודות העיר קייב?
מדוע הוא ניסח את המשפט דווקא במילים אילו?
קרא/י את ההסבר המפורט במאמר "אם הערים הרוסיות".
הנסיך אולג התיישב באי בקרבת בית המקדש. אחוזתו היתה ידועה בשם אולג'ישה [olg'ishe, олжише] = (עבר) של אולג או שייך לאולג.

 .

טרחן

המילה "טרחה" נזכרת לראשונה בספר דברים:
א,יב   אֵיכָה אֶשָּׂא, לְבַדִּי, טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם, וְרִיבְכֶם.

בתקופת ממלכת הכוזרים המילה "טרחן" קיבלה משמעות של מילת עידוד אנשי חצר המלך. לאחר מכן היא חדרה לשפות מזרחיות שונות ושימשה כדרגה צבאית עליונה דומה לדרגת אלוף בצה"ל. לדוגמה, בשנת 764 הצבא הכוזרי הביס את הכוחות המוסלמיים אשר פלשו מדרום. ידוע שפיקד על המבצע קצין בדרגת ראש טרחן כלומר בדרגה שוות ערך לדרגת רב אלוף.
הכוזרים כינו את הנסיך אולג בכינוי טרחן, לכן האי בו אולג הקים את אחוזתו קיבל את הכינוי:

 אי הטרחן ← (רוסית) Тарханов остров [טרחנוב אוסטרוב] = tarkhanov island

 עם הזמן שם האי השתנה מעט ובימיינו המקום נקרא:

 (רוסית) Труханов остров [טרוחנוב אוסטרוב] = trukhanov island

 כאן באי הטרחן נוסדה העיר קייב.

איור 08

Ev 08 Trukhanov Island

המילה "טרחן" נשמרה במספר שמות גאוגרפיים, לדוגמה:
• העיר (רוסית) Тамань [טמן, taman] נשאה את השם "תמו-טרחן" עד המאה ה- 15.
• שם של הנקודה המערבית של חצי-האי קרים הוא "פינת טרחן" = (רוסית) Тарханкут [tarkhankut].
• שנות הילדות של המשורר הרוסי יורי לרמנטוב [lermantov] עברו באחוזת טרחני.
• שם העיר Астрахань [astrakhan] נוצר ממילה אש-טרחן – כאן היתה בירת ממלכת כוזרים.

איור 09 אנא תשומת לב לאליפסה:

Ev 09 Tarkhan He

• טרחן – עד שנת 1945 זה היה שמו של הכפר וישניובקה [vishnёvka] במחוז Krasnoperekopsky ברפובליקה האוטונומית קרים.
• טרחן – עד שנת 1948 זה היה שמו של הכפר דבורובוי [dvorovoe] במחוז Nizhnegorsky ברפובליקה האוטונומית קרים.
• טרחן – שמו של (ערבית) كفر طرخان [כפר טרחאן] במצרים, אשר בסמוך אליו נמצא בשנת 1911 בית עלמין ובו קברים מתקופות שונות החל מהמאה ה- 27 לפנה"ס. הכפר נמצא באיזור פאיום אשר מזוהה אם ארץ הגושן המקראית (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים"). בקברים אילו נמצאו בין היתר תמונות פאיום המפורסמות.
• טרחנה – שם העיר אשר נוסדה בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס כ- 80 ק"מ צפונית-מערבית מהעיר רומא ע"י פליטים ישראליים שנמלטו מפני פלישת תגלת פילסר ה- 3 מלך אשור (קרא/י מאמרים "המעגל נסגר", "משולש הזהב"). מאז שם העיר עוות וביומיינו היא נקראת Tarquinia [טרקויניה].

.


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה

מספר מילים על מה שהיה קודם

באמצע המאה ה- 17 לפנה"ס אוכלוסיית מצרים הייתה מיושבת ועסקה בחקלאות ובעבודות ציבוריות. בני ישראל עסקו ברעיית צאן ובמסחר – עם הגעתם התמלא חלל במבנה הכלכלי של מצרים. חלק ניכר מבני ישראל עזב את מצרים והתיישב בגדות ובאיי הים התיכון. בני שבט דן אשר הקימו את העיר מיקנה נקראו הדנאים. תערובת של בני השבטים האחרים אשר התיישבו בים האגאי קיבלו את הכינוי האכאים (הסבר מפורט תמצא/י במאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים").

כך התחילה עבדות מצרים

לקראת המאה ה- 14 לפנה"ס שטחי אסיה הקטנה (היום שטח טורקיה) יושבו ע"י תערובת שבטים שמיים אשר הגיעו לכאן בתקופות שונות מהמזרח. כאן היו התנחלויות של האשורים אשר קראו לאחרים בשם חתים. אוכלוסייה זו לא הזדהתה כעם אחד.

במאה ה- 14 לפנה"ס הדנאים והאכאים מישבים את חופי אסיה הקטנה. שטחי התישבותם מסומנים בצהוב על המפה הרצ"ב.

תמונה 01

new king 01 Hattites

על החוף הדרומי של אסיה הקטנה מול האי קפריסין הדנאים יסדו קבוצת התנחלויות עם שם משותף דנונה. גם ביומיינו באיזור זה קיימת עיר גדולה אשר שמה אדָנֵה [adana] נוצר ממילה ארמית "אדנא" אשר משמעותה בעברית היא "הדן".

הדנאים הביאו לאיזור טכנולוגיית ייצור נשק וכלי עבודה מברזל (קרא/י את המאמר "מי אתה, פרעה?"). הם השתמשו במרכבות לא רק בשדה הקרב, אלא גם לצורכי המסחר ולתקשורת. הודות לטכנולוגיות החדשות מלכי החתים קיבלו יכולת לשלוט בשטחים נרחבים אשר נקראים בימיינו הממלכה החתית או האימפריה החתית.

נתיב המסחר החשוב ביותר בתקופה ההיא הוא הנתיב אשר חיבר בין מסופוטמיה לבין מצרים והוא עבר לאורך נהר פרת והחופים המזרחיים של הים התיכון (הקו האדום במפה הרצ"ב).

תמונה 02

new king 02 trade way

בסוף המאה ה- 14 לפנה"ס הדנאים בשיתוף החיתים השתלטו על החלק המרכזי של הנתיב והמצב החדש גרם לרצ"ב:

–   גביית מכס משיירות המסחר בדרך ממסופוטמיה למצרים הפכה את מסחר עם מצרים ללא רווחי.

–   חלק מהשיירות הופנו מערבה לכיוון הממלכה החתית ולים האגאי (הקו הירוק במפה רצ"ב).

תמונה 03

new king 03 Hattites trade

סחר החוץ המצרי הצטמצם באופן מהותי. בשנת 1274 לפנה"ס המלך פרעה רעמסס ה- 2 מוביל את צבאו צפונה כדי להסיר את המצור. הצבא המאוחד של הדנאים והחתים נערך מנגד.

תמונה 04

new king 04 Kadesh buttle

התקיימה המערכה הגדולה ביותר של הזמנים ההם. המספר הידוע של החיילים אשר לקחו חלק במערכה בצד המצרי הוא כ- 16,000 חיילי חי"ר ו- 2,000 מרכבות.

אף אחד מהצדדים שנלחמו בקרב קדש לא ניצח, אך תוצאתו החשובה ביותר היתה שמירת המצב הקיים – פרעה לא הצליח לפרוץ את המצור על הסחר עם מסופוטמיה ואשור, ובשל כך המשבר הכלכלי במצרים נמשך.

הדנאים התקדמו דרום-מזרחה והקימו מדינה חדשה – ארם. המדינה הזאת, הממוקמת בצומת דרכי המסחר הראשיות, השטלתה כמעט על כל המסחר היבשתי בתקופה ההיא.

תמונה 05

new king 05 Aram

הכלכלה הקורסת של מצרים דרשה קבלת החלטה. ההיסטוריה מלמדת כי בדרך כלל דיקטטור אינו מסוגל לפתור בעיות כלכליות בעזרת שיטות כלכליות, לכן הוא מחפש את מי לבזוז. כאן יש לציין כי הדנאים לקחו חלק מכריע בתבוסתו של רעמסס ה- 2 בקרב קדש, ובכך ערערו בעיניו את אמינותה של האוכלוסייה העברית ונאמנותה לכס המצרים. כתוצאה מכך המלך החליט לבזוז את בני ישראל. כך החלה התקופה המזוהה עם עבדות מצרים:

וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵףוַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּהָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ. וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה–אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵסוְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵלוַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּפָרֶךְוַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל-עֲבֹדָה, בַּשָּׂדֶה–אֵת, כָּל-עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם, בְּפָרֶךְוַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל-הָאָבְנָיִם:  אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה. (שמות א,ח – א,טז)

ואז בשנת 1274 לפנה"ס נולד משה רבינו. על מה שקרא לאחר מכן קרא/י במאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים".

מי רוצה ללמוד ארמית?

כאמור לעיל במאות 15 – 14 לפנה"ס מספר רב של בני ישראל היגרו ממצרים והתיישבו בים האגאי. לאחר מכן הם התפשטו מזרחה לאסיה הקטנה, לקחו חלק בקרב קדש, התקדמו דרום-מזרחה ובמאה ה- 13 לפנה"ס הקימו את מדינת ארם.

במשך יותר מ- 200 שנה ממאה ה- 15 ועד המאה ה- 13 לפנה"ס בקבוצה זו של בני ישראל, אשר במידה רבה היתה מנותקת מעמה, נוצר ניב מיוחד של שפת העברית. עם הקמת מדינת ארם ניב זה קיבל מעמד של שפה נפרדת בשם השפה הארמית.

אין הבדלים משמעותיים בין השפה העברית והשפה הארמית. כל אדם דובר עברית לאחר מספר שיעורים יידע לקרוא ולהבין את מה שכתוב בשפה הארמית.

לשם המחשה רצ"ב שני ציטוטים מתוך ספר עזרא עם תירגום לעברית:

1.   (ארמית): דְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּ֚י שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל-אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א עַבְדָ֛ךְ אֱנָ֥שׁ עֲבַֽר-נַהֲרָ֖ה … (עזרא, פרק ד', פסוק י"א)

-     (תרגום לעברית): הנה העתק האיגרת אשר שלחו אל ארתחששתא המלך עבדיך אנשי עבר-הנהר …

 2.   (ארמית): וּמַלְכִ֣ין תַּקִּיפִ֗ין הֲווֹ֙ עַל-יְר֣וּשְׁלֶ֔ם וְשַׁ֨לִּיטִ֔ין בְּכֹ֖ל עֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה וּמִדָּ֥ה בְל֛וֹ וַהֲלָ֖ךְ מִתְיְהֵ֥ב לְהֽוֹן: (עזרא, פרק ד', פסוק כ')

-     (תרגום לעברית): ומלכים תוקפניים היו על ירושלים ושליטים בכל עבר הנהר, ומסים נטולים להם:

מתוך הדוגמאות הנ"ל ברור כי 80% – 90% מהמילים העבריות והארמיות הן בעלי אותם השורשים וכללי הדקדוק הם גם אותם הכללים.

עיסוקם העיקרי של תושבי ארם היו סחר בינלאומי ופיקוח על נתיבי סחר. במאה ה- 12 לפנה"ס השפה הארמית התפשטה ברחבי האסיה הקטנה. היא הפכה לשפת התקשורת הבינלאומית ונשארה כזו עד סוף המאה ה- 4 לפנה"ס כלומר עד לתקופת אלכסנדר הגדול (מומלץ לעיין במאמר "אלכסנדר מוקדון – גם הוא?").

מי זה שרדנה?

בקרב בני ישראל אשר התיישבו במאות ה- 15 – 14 לפנה"ס באיים ובחופי הים התיכון הייתה קבוצה אשר התרחקה מאוד ממרכזי התרבות. הם כינו את עצמם שרדנים כביטוי ליכולתם לשרוד.

תמונה 06

new king 06 Sardinia

בספרות הם קיבלו כינוי "שרדנה" כתוצאה מעיוות המילה תוך מעברה בין שפות שונות. שמות שונים כמו האי סרדיניה, יין שרדונה וכד' מזכירים לנו אודות נוכחותם של השרדנים באיזורים ההם.

השרדנים היו חיילים טובים ואמינים. בכתובות פרעה רעמסס 2 סופר כי הוא השתמש בהם כשומרי ראשו.

בהמשך בשנות 1184 – 1154 לפנה"ס השרדנים השתתפו בפלישת "גויי הים" למצרים כתף-אל-כתף עם הדנאים ועם הקבוצות האחרות של בני פזורת ישראל ים-תיכוניים (קרא/י במאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים").


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

אחים בדם

על מה שהיה

בשנת 928 לפנה"ס המלך רחבעם בשל טיפשותו ויוהרתו שם קץ לממלכה המאוחדת אשר התפצלה ל- 2 ממלכות חדשות:

-   ממלכת יהודה אשר איחדה נחלות שבטי יהודה, בניימין ושמעון.

-   ממלכת ישראל אשר איחדה נחלות 9 השבטים הנותרים.

בשנות 701 – 731 לפנה"ס מלכי אשור החריבו את ממלכת ישראל. יותר מ- 3 מליון בני ישראל (קרא/י את המאמר "מספרים") התפזרו ברחבי העולם. מספר לא מבוטל מהם, כנראה מעל מיליון, התנחל ביון ובסביבתה (קרא/י את המאמר "המעגל נסגר"). כך הגיעה לסיומה התקופה המכונה בספרות "תקופת החושך ביון". כך נוסדה תרבות יון העתיקה (קרא/י את המאמר "מדוע אירופה כותבת משמאל לימין?").

בשנת 586 לפנה"ס מלך בבל נבוכדנצר ה- 2 החריב את ירושלים והיגלה את הצמרת הרוחנית והתרבותית שלה לבבל במטרה להעלות את רמת אוכלוסיית ארצו. הוא הישיב את האכלוסיה החדשה בערים הגדולות והעניק לה חופש הפולחן והתרבות.

דיכאון פקד את בני ישראל ברחבי העולם: נחרבה מדינת יהודה – המולדת אינה קיימת יותר!

הדיכאון נמשך 48 שנה.

-

תהילים פרק קלז

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. ב  עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.

ג  כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.

ד  אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר.

ה  אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ו  תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

ז  זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.

ח  בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.

ט  אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.

  -

בשנת 538 לפנה"ס המלך כורש הרשה לבני ישראל לחזור לירושלים ואף מימן את עלייתם. מאז בני ישראל בכל העולם קוראים לעצמם יהודים ולדתם יהדות לאות ההזדהות עם מדינת יהודה אשר קמה לתחיה.

כ- 70% מהיהודים אשר עלו ליהודה מבבל נולדו וגדלו בבבל. שפת דיבור שלהם הייתה ארמית. הם הביאו ליהודה אותיות ארמיות. זה לא היה קשה. האלפבית הארמי הוא אחיו הצעיר של האלפבית העברי – גם בו ישנן 22 אותיות ולאותיות אילו יש אותה המשמעות. האלפבית הארמי היה שונה מהאלפבית העברי בצורת האותיות בלבד.

מאז היהודים השתמשו בשני גופנים: הקדום והמרובע. עם הזמן שימוש בגופן המרובע הפך לנפוץ יותר והשימוש בגופן הקדום הצטמצם. השימוש האחרון בגופן הקדום ע"י היהודים נרשם בשנת 135 לספירה על המטבעות של בר כוכבא.

Blood Brothers 01 He

בשנות 323 – 334 לפנה"ס אלכסנדר הגדול (קרא/י את המאמר "אלכסנדר מוקדון – גם הוא?") הפך את התרבות ההלנסטית לתרבות הדומיננטית באימפריה שלו ואת הניב קוינה של השפה היוונית לשפת התקשורת הבינלאומית.

כל האומות בכל הזמנים נוטות להתאים את הדת למנטליות שלהם. זה מסביר את ההבדלים בין הנצרות האיטלקית, הרוסית והגרמנית. זה מסביר את ההבדלים בין האסלאם הסעודי, האיראני והטורקי. העמים האשוריים של סוף המאה ה- 4 לפנה"ס קלטו את החיצוניות של התרבות ההלניסטית אך לא את מהותה והתאימו את הסממנים החיצוניים שלה למוסר הפרימיטיבי שלהם. ערי יון העתיקה באותה התקופה היו ידועות כמרכז התפתחות המדעים והאמנויות, אך הצמרת ההלניסטית האשורית היתה ידועה בשל התמכרותה להנאות גופניות. בערי יון העתיקה היתה מקובלת חולקת תפקידים בין שני שליטים אשר נבחרו בשיטות שונות ולתקופות מוגבלות, אך באשור עליה על כס המלכות תמיד היתה מלווה במאבק אכזרי ועקוב בדם.

במאות 3 – 2 לפנה"ס התרבות האשורית הפסאודו-הלניסטית, תוקפנית ובלתי מוסרית, היתה ההפך המוחלט מהתרבות ההלנסטית היונית. השליטים האשוריים ניצלו את הדת ההלניסטי ככלי להכרעת העמים הכבושים ועשו הכל למען חיסול הדתות האותנטיות. כל העמים נכנעו אך לא היהודים. החל משנת 300 לפנה"ס לחץ על היהודים גבר וגרם בשנת 165 לפנה"ס להתלקחות המרד בראשות החשמונאים.

ערי יון בתקופה ההיא עמדו בצד היהודים ואף הציעו עזרה. היהודים לא קיבלו את ההצעה מתוך הבנה כי התנגשות בין הכוחות ההלניסטיים לבין הכוחות הפסאודו-הלניסטיים עלולה לגרום למצב רגיש בקנה מידה עולמי.

-

ההתכתבות בין הספרטנים לבין היהודים

במאמר זה נציג קטעי ההתכתבות בין מלכי אשפרתא (ספרטה) לבין ההנהגה הרוחנית היהודית. ההתכתבות (החלק הידוע בימינו) כוללת 3 מכתבים.

קיימים שני מקורות ידיעתנו אודות התכתבות זאת:

-   קדמוניות היהודים – ספר שנכתב ע"י יוסף בן מתתיהו ברומא בסוף המאה ה- 1 לספירה בשפת קוינה. בספר זה צוטטו שני מכתבים: פנית הספרטנים אל היהודים ותגובת היהודים.

-   ספר חשמנאים א' – אחד הספרים החיצוניים של התנ"ך. הספר מכיל 3 מכתבים: שני המכתבים שצוטטו ע"י יוסף בן מתתיהו ומכתב נוסף של הספרטנים אל היהודים.

יש לציין כי יוסף בן מתתיהו הוא בן משפחת הכהנים המקורבת לכהן הגדול וניתוח הפרטים בתרגומו של המכתבים מאפשר להבין כי כנראה הוא בעצמו קרא את המכתבים המקוריים אשר לאחר מכן אבדו. לכן, ניתן להניח שהתרגום שלו הוא הציטוט הקרוב ביותר למקור. רצ"ב צילום התרגום של יוסף בן מתתיהו לשפת קוינה וגם תרגום מקוינה לעברית המודרנית).

-

מכתב #1 – פנית הספרטנים אל היהודים בשנת כ- 300 לפנה"ס:

Blood Brothers 02 Letter 1 koine

יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר י "ב, 226 – 227

מלך הלקדיימונים אריוס לחוניה שלום. נתקלנו בכתב אחד ומצאנו כי היהודים והלקדיימונים מגזע אחד הם ושניהם צאצאי אברהם. לכן כי אחים אנו יהיה נכון שתשלחו אלינו שליחים לכל משאלותיכם. גם אנחנו נעשה כך ונראה שלכם כשלנו ובשלנו גם נשתף אתכם. דימוטלס נושא המכתבים מביא אליכם מכתב זה. הגופן הוא מרובע, החותם הוא נשר אוחז דרקון.

 

נסה/י לנחש באיזו שפה נכתב המכתב המקורי? התשובה תמצא/י בסוף המאמר.

-

מכתב #2 – תשובת היהודים לספרטנים בשנת כ- 165 לפנה"ס:

Blood Brothers 03 Letter 2 koine

יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר י "ג, 166 – 170

והינה העתק הכתב: "יונתן הכהן הגדול של עם היהודים ומועצת הזקנים וחבר הכהנים אל אחיהם האפורים הלקדיימוניים ומועצת הזקנים והעם שלום. אם אצלכם שלום ועסקי הכלל והפרט מתנהלים לפי רוחכם, הרי הכל כרצוננו. אצלנו שלום. בזמנים קודמים הובאה ע  "י דימוטלס האיגרת, אשר העתקה מצ  "ב, מאת אריוס מלככם אל חוניה שהיה כהן גדול אצלנו, אודות קירבת הדם בינכם לביננו. קיבלנו ברצון את האיגרת ונהגנו חיבה כלפי דימוטלס ואריוס אך לא היה לנו צורך בהוכחה שכזאת מכיוון שהדבר ברור מתוך כתבי קודש שלנו. אף לא ראינו לנכון למהר באישור הקירבה שלא נראה כבהולים ליטול את התהילה שניתנה לנו מידכם. ואף על פי שעברו ימים רבים מאז חזרנו והפכנו בקירבה הנושנה שביננו, הרינו מתפללים לאלוהים לשלומכם ולנצחונכם בשעה שאנו מקריבים לו בימי קודש ומועד. ואף על פי שניהלנו מלחמות רבות בשל תאוות החמס של שכנינו, בחרנו שלא להיות למשא לא עליכם ולא על אנשים אחרים הקרובים לנו. ואולם לאחר שהתגברנו על אויבינו שלחנו את נומניון בן אנטיוכון ואת אנטיפטרון בן יאסונוס ממועצת הזכנים המכובדים אצלנו עם מכתבים אל הרומאים וגם אליכם כדי לחדש את קירבתנו. יפה תעשו אם גם אתם תכתבו אלינו ותודיענו על מה שיש לכם צורך בו כי נהיה מוכנים לכל דבר כדי למלא את רצונכם ." הלקדיימונים קיבלו את השליחים בסבר פנים יפות ולאחר שהחליטו על ברית ידידות עם היהודים שלחום לדרכם.

-

אותה ההתכתבות אך עם תוספת של המכתב השלישי הוצגה בספר החשמונאים א'. על פי מחסור בפרטים בהשוואה לספר של יוסף בן מתתיהו, ניתן להניח כי בספר החשמונאים א' תוארה מהות ההתכתבות אך לא ציטוט מדויק.

-

מכתב #1 - פנית הספרטנים אל היהודים בשנת כ- 300 לפנה"ס:

ספר חשמונאים א', פרק י "ב

(כא) אריוס מלך אשפרתא לחוניה הכהן הגדול שלום.

(כב) מצאנו כתוב בדברי הימים כי יושבי אשפרתא והיהודים אנשים אחים המה ואברהם אב לשניהם. (כג) ועתה כי ידענו זאת, הואילו נא וכתבו לנו השלום לכם, וגם אנחנו נכתוב לכם. (כד) גורל אחד יהיה לכולנו, מקנינו וקניינינו יהיו לכם, ומקניכם וקנייניכם יהיו לנו, אנוכי שפטתי אל נכון להודיעכם את כל אלה.

-

מכתב #2 – תשובת היהודים לספרטנים בשנת כ- 165 לפנה"ס:

ספר חשמונאים א', פרק י "ב

 (ז) יונתן כהן הגדול וזקני העם והכוהנים וכל עם היהודים לאחיהם אנשי אשפרתא שלום.

(ח) הנה זה ימים רבים ואריוס מלככם שלח ספרים אל חוניה כהן הגדול לאמור כי אנשים אחים אנחנו, ככתוב במשנה הספר אשר מתחת. (ט) וחוניה שמח לקראת הציר אשר שולח, ויקח את ספר הברית והאהבה מידו. (י) ועתה אם אמנם לא חסרנו דבר ותורת ה' אשר בידינו לתנחומים לנו. (יא) לא חדלנו משלוח לכם את מלאכינו אלה לחדש ולחזק את ברית האהבה והאחווה עמכם, פן נחשב כזרים בעיניכם כי ארכו הימים אשר שלחתם אלינו. (יב) לכן דעו נא כי כל שבת ומועד אשר נקריב בהם קרבן לאלוהים, ונזכרתם גם אתם על עולותינו ובתפילתנו, כאשר יאות להעתיר אל ה' בעד שלום האחים. (יג) כי בשלומם ובכבודם יגל וישמח לבנו. (יד) ואף כי צרות רבות ורעות עברו על נפשנו, כי נלחמנו עם כל המלכים מסביב אשר קמו עלינו להשחיתנו. (טו) לא עלה על לבנו להוגיע אתכם או את בעלי בריתנו לבקש עזרה מידם במלחמות האלה. (טז) כי ה' אלוהים היה בעזרנו, והצילנו מכף צרינו ויכניעם לפנינו. (יז) אולם בשלחנו כעת את מלאכינו את נומיניוס בן אנטיוכוס ואת אנטיפטר בן ישוע לאחינו בני רומא לחדש את ברית האהבה הנושנת עימהם. (יח) הפקדנו אותם ללכת גם אליכם לשאול בשלומכם, ולתת את הספר הזה בידכם, ולחדש את בריתנו אתכם. (יט) ואם ייטב בעיניכם תשיבו אותנו דבר.

 -

מכתב #3 – תשובת הספרטנים ליהודים בשנת כ- 165 לפנה"ס או מאוחר יותר:

ספר חשמונאים א', פרק י "ד

(כ) ראשי בני אשפרתא והעיר, לשמעון הכהן הגדול ולזקנים ולכוהנים ולכל עם יהודה אחינו שלום.

(כא) המלאכים אשר שלחתם אלינו ספרו לנו את כבודכם ואת גדולתכם בארץ, ושמחנו מאוד לקראתם. (כב) את אשר בקשו ממנו כתבנו על ספר דברי הימים אשר לקרייתנו לאמור. (כג) נומיניוס בן אנטיוכוס ואנטיפטר בן ישוע שלוחי היהודים באו אלינו לחדש את ברית האהבה אשר כרתנו עימהם.

-

המסקנות:

המסקנה מס' 1: מתוך ההתכתבות המוצגת לעיל ברור שהספרטנים הם במקורם בני ישראל. זה לא פלא – את ההסבר תמצא/י במאמר "המעגל נסגר".

המסקנה מס' 2: במשפט האחרון שבמכתב הראשון כתוב "הגופן הוא מרובע,…" מכך ברור שמקור המכתב נכתב בשפה העברית.

-

זה מעניין:

אטימולוגית מילת ספרטה:

המילה היוונית Σπάρτη [Sparta] נוסדה ממילה עברית/ארמית אשפרתא אשר פירושה – היפה ביותר.

אטימולוגית מילת לקדיימון:

השורש לקד + המילה המון = λακεδαιμον [lakedaimon] = ההמון המלוקד.


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

מספרים

 

הספר הרביעי של התורה נקרא במדבר. לפי המסורת הנוצרית משום מה קוראים לו "מספרים" =  (рус) Числа =  (eng) Numbers.

במאמר זה נדון במספר בני ישראל בארץ כנען בתקופות שונות.

 -

שנת 2015

הטבלה הרצ"ב מתארת את הנתונים אשר פורסמו ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתחילת שנת 2015:

כמות גיל 0 – 19 גיל 20 – 44 גיל מעל 44 סה"כ
נשים 1,018,200 1,028,900 1,066,300 3,113,400
גברים 1,069,900 1,036,500 942,300 3,048,700
סה"כ 2,088,100 2,065,400 2,008,600 6,162,100
% גיל 0 – 19 גיל 20 – 44 גיל מעל 44 סה"כ
נשים 16.5% 16.7% 17.3% 50.5%
גברים 17.4% 16.8% 15.3% 49.5%
סה"כ 33.9% 33.5% 32.6% 100.0%

 

הנתונים נלקחו מכאן:   http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=803

לתשומת לבך: חלקו של הגברים בגילאים 20 – 44 מתוך כלל האוכלוסיה הוא כ- 16.8%. אם להוציא מכאן את הגברים משבט לוי החלק הוא כ- 15.5% – בנתון זה נשתמש בהמשך המאמר.

תחילת המאה ה- 12 לפנה"ס

יציאת בני ישראל ממצרים התחילה בעשור הראשון של המאה ה- 12 לפנה"ס (קרא/י מאמר "כרונולוגיית אבותנו")

שנה אחת לאחר תחילת היציאה משה עשה מפקד לוחמים – להלן ציטוט מין התורה:

וַיִּהְיוּ כָּל-פְּקוּדֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְבֵית אֲבֹתָם, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל. וַיִּהְיוּ, כָּל-הַפְּקֻדִים–שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף, וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים; וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וַחֲמִשִּׁים. וְהַלְוִיִּם, לְמַטֵּה אֲבֹתָם–לֹא הָתְפָּקְדוּ, בְּתוֹכָם. (במדבר א,מה – א,מז)

 להלן חישוב כמות בני ישראל באותה התקופה:

3,900,000  ≈ 100% * 15.5% / 603,550

תחילת המאה ה- 10 לפנה"ס

דוד המלך עושה מפקד העם:

וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם, אֶל-דָּוִיד; וַיְהִי כָל-יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ, שֹׁלֵף חֶרֶב, וִיהוּדָה, אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב. (דברי ימים א כא,ה)

חישוב כמות בני ישראל באותה התקופה:

10,000,000 = 100% * 15.5% / 1,570,000

כעבור כ-50 שנה מלך רחבעם חילק את הארץ ל- 2 מדינות:

- ממלכת יהודה כ- 3,000,000 תושבים

- ממלכת ישראל כ- 7,000,000 תושבים – 10 השבטים אשר "נעלמו" בעת כיבוש ממלכת ישראל ע"י תגלת פלאסר ה- 3 מלך אשור וצאצאיו בשנות 731 – 701 לפנה"ס. לאן "נעלמו" 10 השבטים קרא/י במאמרים "המעגל נסגר", "משולש הזהב".


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן