שמשון הגיבור
במאה ה- 11 לפנה"ס בני ישראל והפלשתים הפכו להיות שכנים (קרא/י את המאמרים "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים", "המעגל נסגר"). נוטלים הפלשתים בקרב נגד הישראלים את ארון הקודש, אך כעבור זמן קצר מחזירים אותו (נביאים, שמואל א' ה,א). היחסים בין הישראלים לבין הפלשתים מלאים מתח, אך אין בהם שנאה בלתי מתפשרת כמו ביחסים בין ישראל לבין עמלק.
העמימות ביחסים אלו נראת בבירור באגדה אודות שמשון הגיבור. נביאים, ספר השופטים, פרקים יג, יד, טו, טז – כאן תוך 5 – 10 דקות כל אחד יכול להכיר את סיפור חייו.
שמשון חי במחצית השנייה של המאה ה- 11 לפנה"ס, כלומר כמה שנים לפני הופעתו של דוד המלך בזירה ההיסטורית.
מתוך הסיפור נלמד כי שמשון נולד בצרעה (ליד בית שמש), הוא נמשך לנשים פלשתיות, ניהל יחסי ידידות עם גברים פלשתיים והתמצא היטב בערי הפלשתים. בסיפור נזכרים ישובים פלשתיים כמו תמנה, עזה, אשקלון, וגם ישובים ישראליים כמו חברון, צרעה, אשתאול.
תמנע ישבה על שפת נחל שורק. שם גרה האהבה הראשונה של שמשון. בימינו כאן נמצא אתר ארכיאולוגי בשם תל בטש.
עזה, אשקלון, חברון, צרעה ואשתאול לא שינו את מקומן עד היום. ממקורות אחרים אנו יודעים אודות ערי הפלשתים כמו אשדוד, עקרון, גת.
הגבול בין אזורי ההתיישבויות הישראלית והפלשתית הוא די ברור – ראי/ה את המפה הרצ"ב. עבור שמשון גבול זה היה חסר משמעות – הוא נע בחופשיות בכל השטח.
כפי שידוע, דלילה בגדה בשמשון ומסרה אותו לידי סַרְנֵי הפְלִשְׁתִּים משולל כוחו. את שמשון העוור הורידו לעזה – עמוק לתוך השטח הפלשתי והרחק ממקומות מהם קרוביו יכלו לרדת כדי לשחררו. מכאן ניתן להניח כי טרגדיית הבגידה התרחשה באחת הערים הפלשתיות הקרובות לשטח התישבות בני ישראל, כגון בעיר גת או בסביבה.
בהמשך נסביר מדוע זה חשוב.
-
אודות העיר רכל
בין הערים של הזמנים ההם היתה העיר רכל:
נביאים, ספר שמואל
וַיָּבֹא דָוִד אֶל-צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר: הִנֵּה לָכֶם {ר} בְּרָכָה, מִשְּׁלַל אֹיְבֵי יְהוָה. {ס} לַאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל {ס} וְלַאֲשֶׁר {ר} בְּרָמוֹת-נֶגֶב, {ס} וְלַאֲשֶׁר בְּיַתִּר. {ס} וְלַאֲשֶׁר {ר} בַּעֲרֹעֵר {ס} וְלַאֲשֶׁר בְּשִׂפְמוֹת, {ס} וְלַאֲשֶׁר {ר} בְּאֶשְׁתְּמֹעַ. {ס} וְלַאֲשֶׁר בְּרָכָל, {ס} וְלַאֲשֶׁר {ר} בְּעָרֵי הַיְּרַחְמְאֵלִי, {ס} וְלַאֲשֶׁר, בְּעָרֵי הַקֵּינִי. {ס} וְלַאֲשֶׁר {ר} בְּחָרְמָה {ס} וְלַאֲשֶׁר בְּבוֹר-עָשָׁן, {ס} וְלַאֲשֶׁר {ר} בַּעֲתָךְ. {ס} וְלַאֲשֶׁר, בְּחֶבְרוֹן; וּלְכָל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר- {ר} הִתְהַלֶּךְ-שָׁם דָּוִד, הוּא וַאֲנָשָׁיו. {פ} (שמואל א ל,כו – א ל,לא)
העיר הזאת אינה מוזכרת בכתבי הקודש בשום מקום אחר. אך תוך עיון בתרגום השבעים החכמים Septuaginta Seniorum ניתן לגלות כי עיר רכל נקראת שם בשם אחר:
מכך ניתן להשיג שהשם גת והשם רכל הם שני שמות של אותה העיר.
כך או אחרת, לזכר מקום הבגידה המתולוגית ואולי גם מסיבות אחרות, בני ישראל נתנו לשמשון את הכינוי "הרכלי". הסיפור אודות שמשון הרכלי עבר מדור לדור, ובסוף המאה ה- 8 לפנה"ס, ישראלים אשר נמלטו מפני פלישת תגלת פלסר ה- 3 מלך אשור (קראי/ה את המאמר "המעגל נסגר") הביאו אותו ליוון העתיקה. שם לאגדה הוספו פרטים חדשים ולכינוי נוספה סיומת "-אס" אשר אופיינית עבור שמות התואר היווניים:
הרכלי ← (eng) Hercules ← (lat) Herculēs ← (greek) Ἡρακλῆς [heraclis]
חוקרי הספרות העתיקה מציינים כי מעללי הרקולס במקרים רבים חוזרים על עלילות שמשון הגיבור. מה הפלא? אילו הסיפורים אודות אותו האדם.
אירועי העיר רכל השאירו עקבות בזיכרון העם היהודי. בשפה העברית המודרנית משמעותו של השורש רכל היא רכילות, לשון הרע, הוצאת דיבה וכד'
גם שפות אחרות זוכרות את המילה:
– (אנג) racaille = אֲסַפסוּף, נך, רשע
– (רוס) ракалья = אֲסַפסוּף, נך, רשע
הסיפור המקראי אודות שמשון מסתיים כך:
וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן, תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם-פְּלִשְׁתִּים, וַיֵּט בְּכֹחַ, וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל-הַסְּרָנִים וְעַל-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-בּוֹ; וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים, אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ, רַבִּים, מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו. וַיֵּרְדוּ אֶחָיו וְכָל-בֵּית אָבִיהוּ, וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ, וַיַּעֲלוּ וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל, בְּקֶבֶר מָנוֹחַ אָבִיו; וְהוּא שָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים שָׁנָה. {פ} (שופטים טז,ל – טז,לא)
הקבר של שמשון ושל אביו מנוח נמצא במקומו – בין צרעה ואשתאול. כל אחד יכול לבקר בו.
–
בדרך גוליית
פעילות שמשון גרמה למתיחות בין הישראלים לבין הפלשתים, אשר לאחר זמן הובילה לקרב המפורסם בין דוד לגוליית.
גוליית היה תושב העיר גת – רצ"ב 2 ציטוטים מספר שמואל:
וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת: גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. (שמואל א יז,ד)
וְהוּא מְדַבֵּר עִמָּם, וְהִנֵּה אִישׁ הַבֵּנַיִם עוֹלֶה גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי שְׁמוֹ מִגַּת ממערות (מִמַּעַרְכוֹת) פְּלִשְׁתִּים, וַיְדַבֵּר, כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁמַע, דָּוִד. (שמואל א יז,כג)
העיר גת עמדה במרחק כמה מאות מטרים מנחל האלה. ביומיינו המקום נקרא תל צופית. מי שלא עצלן ילך מן חורבת העיר מזרחה, יעלה בערוץ הנחל כ- 10 ק"מ ויגיע לאתר הקרב המתולוגי בין דוד לגליית – עמק האלה. לא מין הנמנע שהוא ילך בעקבותיו של גוליית בדרך למפגשו עם מותו.
באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן