.
על בית המקדש החלופי ועל ייסוד העיר קייב (בירת אוקראינה).
.
אי על הנילוס
במורד הנהר נילוס כ- 800 קילומטרים מקהיר מול העיר אסואן ישנו אי. המקומיים קוראים לו אי הפילים. עבור התיירים הוא Island Elephantine. היוונים הקדמונים קראו לו ελεφάντινη [elefantini].
אך אין שם פילים ולא היו מעולם.
איור 01
התושבים הראשונים אשר התיישבו באי במאה ה- 16 לפנה"ס שמו לב לסלעים החלקים והמעוגלים אשר הזכירו להם את צורתו של גב הפיל – כך המקום קיבל את השם "אי היב". משמעות המילה "יב" בעברית העתיקה היא "פיל". צירוף המילים "שן היב" יצר המילה המודרנית "שנהב".
.
גלות אשור
בשנת 740 – 735 לפנה"ס תגלת פילסר השלישי מלך אשור ניהל מלחמה נגד רצין מלך ארם-דמשק ונגד בני בריתו שבקרבם היה פקח מלך ישראל. בשנת 732 לפנה"ס הצבא האשורי פלש לממלכת ישראל מהצפון והחל בכיבוש אדמותיה. המלחמה נמשכה 31 שנה. תושבי ממלכת ישראל נמלטו דרומה לממלכת יהודה. רבים מהם המשיכו מצרימה ונקלטו ע"י האכלוסייה הידידותית אשר ישבה באיזור פאיום מתקופת העבדות במצרים (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים").
האשורים התקרבו לגבול מצרים. הזהירים ביותר שבין הפליטים עלו במורד הנהר נילוס והתישבו במקום מרוחק ומוגן – באי היב.
איור 02
אוכלוסיית האי עם הזמן גדלה. כעבור כ- 100 שנה על האי נבנה בית התפילה. הוא החל לתפקד בשנת 610 לפנה"ס.
בשנת 586 לפנה"ס נבוכדנצר השני מלך בבל החריב את בית המקדש בירושלים ובכך ממלכת יהודה חדלה מלהתקיים. אבד המרכז הרוחני והדתי של בני ישראל.
בעקבות ארועים אילו תושבי האי יב החליטו להפוך את בית התפילה שלהם לבית המקדש החלופי בו הם ערכו את אותם טקסי הפולחן אשר התקיימו עד כה רק בבית המקדש בירושלים. בית המקדש באי הפך למרכז העולמי הדתי של בני ישראל לתקופה של 70 שנה.
כעבור 48 שנים, בשנת 538 לפנה"ס המלך כורש פקד על בני ישראל לחזור מבבל לירושלים ולבנות את בית המקדש. בשנת 516 לפנה"ס בית המקדש השני החל לתפקד. החל ממועד זה פולחן המקדש נערך במקביל בשני המקומות: בירושלים ובאי יב.
במהלך חפירות באי יב במאה ה- 19 לספירה מדענים מצאו מסמכים כתובים רבים אשר מתארים חיי משק, חברה ודת של תושבי האי. כ- 350 מסמכים קיימים עד עצם היום הזה. מהמסמכים ברור כי התקיים ויכוח סוער בין מנהיגי הדת של האי יב לבין מנהיגי הדת מירושלים. הוויכוח עסק בעניין חוקיות קיום שני בתי מקדש בו-זמנית. הדיון נמשך 106 שנה. בשנת 410 לפנה"ס הסתיים הוויכוח משום שבית המקדש באי יב נחרב במהלך פרעות שאורגנו על ידי שלטונות מצריים.
.
ההיסטוריה חוזרת
בשנת 570 נולד הנביא מוחמד.
כשהיה מוחמד בן 40 הוא התחיל לנבא. בתקופה זאת העולם הים-תיכוני היה שקוע בתהליך התפשטות הדת הנוצרית. בתחילת המאה ה -7 חסידי מוחמד הקימו מדינה חדשה – הח'ליפות המוסלמית (קראו את המאמר "בבשמית רצופה דרך ל…"). כעבור זמן קצר שטח הח'ליפות היה גדול פי שלוש משטח האימפריה הרומית.
איור 03
תוך מאבק על שליטה באכלוסיות האימפריה הרומית והח'ליפות נקטו במדיניות ניצור ואיסלום בכפיה. אי הסכמת היהודים לעבור לדת אחרת גרמה לכך שהיהודים נאלצו לעזוב את בתיהם ולברוח.
לאן?
במאות ה- 7 וה- 8 היהודים שחיו בחלקה המערבי של האימפריה הרומית (10% – 20% מכלל היהודים) עברו לחצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל של ימינו). רוב יהודי האימפריה והח'ליפות כולל יהודי ירושלים נדדו לשטח ממלכת הכוזרים בין הים השחור לבין הים הכספי (ראו אליפסה במפה הרצ"ב).
איור 04
המאה ה- 8. הכוחות המוסלמיים תוקפים את הגבולות הדרומיים של ממלכת הכוזרים.
וכאן ההיסטוריה חזרה על עצמה!
כפי שזה קרה במאה ה- 8 לפנה"ס בנהר נילוס (ראה/י לעיל), קבוצת הפליטים היהודיים עלתה לאורך הנהר דנפר [dnepr, днепр] והתיישבה במקום מוגן – באי.
איור 05
ירושלים נכבשה על ידי המוסלמים ולא היתה תקווה שחיי הדת היהודיים יתחדשו שם בעתיד הקרוב. היהודים הקימו בית כנסת באי שבנהר דנפר, בדיוק כפי שזה נעשה לפני כ- 1,600 שנה באי היב. בית הכנסת החל לתפקד בסוף המאה ה- 8 או בתחילת המאה ה- 9. בעיני היהודים האי בנהר דנפר היה כמו האי יב בנהר נילוס ← הוא היה כִּיֵב ← כך נוצר שם העיר קייב [kiev, киев].
.
מכתב קייב
המסמך העתיק ביותר הקיים בזמננו בו מוזכר שמה של העיר קייב הוא המסמך המכונה "מכתב קייב". מסמך זה נכתב בשפה העברית, כנראה בשנת 930 ונשמר בארכיון ספריית אוניברסיטת קיימברידג'.
איור 06
המדענים אשר החזיקו בידיהם את המסמך טוענים כי המילה "קייב" מופיעה בו בצורה "קי יוב".
בשנת 882 הנסיך אולג הגיע לקייב מהעיר נובגורוד ואמר משפט אשר נחשב כמשפט מפתח בתולדות רוסיה ואוקראינה. רצ"ב ציטוט מהספר Повѣсть времяньныхъ лѣтъ = "סיפורי שנות הזמן" אשר נכתב במאה ה- 12 – אחד מהספרים הראשונים אשר נכתבו בשפה הרוסית:
איור 07
התרגום לעברית: "והתישב אולג למלוך בקייב ואמר אולג – זאת תהיה אם לערים הרוסיות".
מדוע אמר את זה דווקא אולג?
מדוע הוא אמר את זה דווקא אודות העיר קייב?
מדוע הוא ניסח את המשפט דווקא במילים אילו?
קרא/י את ההסבר המפורט במאמר "אם הערים הרוסיות".
הנסיך אולג התיישב באי בקרבת בית המקדש. אחוזתו היתה ידועה בשם אולג'ישה [olg'ishe, олжише] = (עבר) של אולג או שייך לאולג.
.
טרחן
המילה "טרחה" נזכרת לראשונה בספר דברים:
א,יב אֵיכָה אֶשָּׂא, לְבַדִּי, טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם, וְרִיבְכֶם.
בתקופת ממלכת הכוזרים המילה "טרחן" קיבלה משמעות של מילת עידוד אנשי חצר המלך. לאחר מכן היא חדרה לשפות שונות ושימשה כתואר כבוד או כדרגה צבאית דומה לדרגת אלוף בצה"ל. לדוגמה, בשנת 764 הצבא הכוזרי הביס את הכוחות המוסלמיים אשר פלשו מדרום. ידוע שפיקד על המבצע קצין בדרגת ראש טרחן כלומר בדרגה שוות ערך לדרגת רב אלוף בצה"ל.
הכוזרים כינו את הנסיך אולג בכינוי טרחן, לכן האי בו אולג הקים את אחוזתו קיבל את הכינוי:
אי הטרחן ← (רוסית) Тарханов остров [טרחנוב אוסטרוב] = tarkhanov island
עם הזמן שם האי השתנה מעט ובימיינו המקום נקרא:
(רוסית) Труханов остров [טרוחנוב אוסטרוב] = trukhanov island
כאן באי הטרחן התחילו תולדות העיר קייב.
איור 08
המילה "טרחן" נשמרה במספר שמות גאוגרפיים, לדוגמה:
• העיר (רוסית) Тамань [טמן, taman] נשאה את השם "תמן טרחן" עד המאה ה- 15.
• שם של הנקודה המערבית של חצי האי קרים הוא "פינת טרחן" = (רוסית) Тарханкут [tarkhankut].
• שנות ילדות המשורר הרוסי מיכאל לרמנטוב [lermantov] עברו באחוזת טרחני.
• שם העיר Астрахань [astrakhan] נוצר ממילים אש טרחן – כאן היתה בירת ממלכת כוזרים.
איור 09
• טרחן – עד שנת 1945 זה היה שמו של הכפר וישניובקה [vishnёvka] במחוז Krasnoperekopsky ברפובליקה האוטונומית קרים.
• טרחן – עד שנת 1948 זה היה שמו של הכפר דבורובוי [dvorovoe] במחוז Nizhnegorsky ברפובליקה האוטונומית קרים.
• טרחן – שמו של (ערבית) كفر طرخان [כפר טרחאן] במצרים, אשר בסמוך אליו נמצא בשנת 1911 בית עלמין ובו קברים מתקופות שונות החל מהמאה ה- 27 לפנה"ס. הכפר נמצא באיזור פאיום אשר מזוהה אם ארץ הגושן המקראית (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים"). בקברים אילו נמצאו בין היתר תמונות פאיום המפורסמות.
• טרחנה – שם העיר אשר נוסדה בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס כ- 80 ק"מ צפונית-מערבית מהעיר רומא ע"י פליטים ישראליים שנמלטו מפני פלישת תגלת פילסר ה- 3 מלך אשור (קרא/י מאמרים "המעגל נסגר", "משולש הזהב"). מאז שם העיר עוות וביומיינו היא נקראת Tarquinia [טרקויניה].
.
באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן