יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים

בצאתם ממצרים שהו בני ישראל במשך 40 שנה במדבר סיני במרחק לא גדול מארמון פרעה מלך מצרים. מדוע פרעה לא רדף אחריהם ולא ניסה להחזירם למצרים?

.

מצרים במאות 17 – 18 לפנה"ס

לקראת המאה ה- 18 לפנה"ס אוכלוסיית מצרים ישבה לאורך הנהר נילוס ועסקה בעיקר בחקלאות.

באמצע המאה ה- 18 לפנה"ס נכבשה מצרים התחתונה על ידי ההיקסוס (חיקסוס, هكسوس, Hycsos, Ὑκσώς, Ὑξώς). אנו מכירים את שמם מכתובות יווניות עתיקות. מי הם ומאין הגיעו? – קראו במאמר "מי אתה, פרעה?".

ההיקסוס הביאו למצרים את עידן הברזל. הם ידעו ליצר מברזל כלי עבודה וכלי מלחמה: חרבות, פגיונות, מגנים, שריוני גוף, קסדות. אך המרכבה הדו-גלגלית היא היתה החידוש החשוב ביותר.

תמונה 01

Exodus 01 merkava

עם בואם למצרים במרכבות כבשו ההיקסוס את השלטון ללא קרב. הם שלטו במצריים לאורך התקופה שבין 1750 לבין 1550 לפנה"ס – תקופת שלטון השושלות ה- 15 וה- 16 שמקורם בהיקסוס.

.

הגעתם של בני ישראל למצרים

באמצע המאה ה- 17 לפנה"ס עם ישראל – זה משפחתו של יעקב אבינו. יוסף בן יעקב הגיע למצרים ויצר מגע עם המלך פרעה. המלך (בן ההיקסוס) הפגין חיבה ליוסף, סמך עליו ומינה אותו לתפקיד האחראי על כלכלת מצרים. תוך ניצול שבע שנות הבצורת והתרוששותה של האוכלוסייה המצרית קנה יוסף קרקעות מצריות לטובת המלך ובכך זכה לאהדה גדולה עוד יותר מצידו.

בשנת 1624 לפנה"ס (קראו את המאמר "כרונולוגיית אבותינו") בשל רעב כבד בכנען, הגיעה משפחתו של יעקב אבינו למצרים, ובחסות יוסף התיישבה בארץ גושן – האזור הפורה והמתאים ביותר לרעיית צאן.

.

היכן נמצאת ארץ גושן?

העובדות הבאות מצביעות על מיקומה של ארץ גושן:

-   אזור זה נמצא בקרבת ארמון פרעה:

     "וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ" (בראשית מה, י)

-   אזור זה ממוקם במעלה זרם הנהר נילוס מעל ארמון המלך – זאת הסיבה מדוע משה הפעוט נסחף בתיבתו במורד הנהר אל הארמון עד שהגיע לרגלי בת המלך.

-  אזור זה נמצא מערבית לים סוף, לכן בני ישראל אשר בצאתם ממצרים לסיני הלכו מזרחה, נאלצו לחצות את ים סוף.

-  זהו אזור מרעה טוב:

    "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיך. אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא. בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ.  יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן" (בראשית. מז, ה – ו)

 המסקנה: ארץ גושן הייתה ממוקמת בסמוך לדלתת הנהר נילוס דרומית ממנה.

תמונה 02 – מיקום ארץ גושן במפה מודרנית

Exodus 02 Fayum

.

ארץ גושן היא נווה מדבר פַאיוּם

פאיום הינו נווה מדבר אשר נמצא בשקע טקטוני שעומקו כ- 44 מטר מתחת לפני הים התיכון ושטחו כ- 1270 קמ"ר. בקרקעית השקע נמצא האגם המלאכותי העתיק ביותר – האגם קארון. הסופרים העתיקים מחשיבים אותו כאחד מפלאי העולם. הוא מתואר ביצירות הרודוטוס, דיודורוס, סטרבון ותלמיופליניוס. שטח האגם כ- 200 קמ"ר והוא נתפס בעיני בני ישראל שהתיישבו לידו כים. שמו של נווה פאיום נוצר כתוצאה מעיוות המילה העברית "בים" בשפה המצרית.

בתקופה ההיא בני ישראל קראו לאגם בשם "ים המורד" לכן בספרות היוונית העתיקה קיבל האגם את השם [moyridos] Μοίριδος. מאוחר יותר השם עוות בשפה היוונית ועבר לשפות אירופיות בצורה של:

(greek) Μοίριδος [moyridos] → (greek) Μοῖρις [moyris] → (eng) Moeris [moyris]

בימינו האוכלוסיה המקומית קוראת לו بحيرة قارون [בחרת קארון] = ים יבשתי.

מי קארון מתאדים במהירות גבוהה. התעלה ששומרת על האגם וממלאה אותו במי הנהר נילוס נושאת את שם האדם אשר יזם וניהל את הקמתה: بحر يوسف [בחר יוסופ] = ים יוסף (קראו את המאמר "אודות חוקי הטבע ואודות טבע החוקים"). אגם קארון נוצר ומתפקד עד כה בזכות תעלת יוסף.

תמונה 03 – תעלת יוסף

Exodus 03 Josef channel

עם הזמן בני ישראל התפשטו במעלה זרם הנהר נילוס וגם התיישבו בנאות המדבר מערבית ממנו.

תמונה 04

Exodus 04 Fayum

דווקא במקומות הללו נמצאו הכתובות העתיקות ביותר של האלף-בית הפונטי (the phonetic alphabet) – אודות התפתחותו קראו את המאמר "מדוע אירופה כותבת משמאל לימין". הארכיאולוגים משייכים את הכתובות הללו למאה ה- 16 לפנה"ס – לתקופת התיישבות בני ישראל במקומות אלו.

נווה המדבר סיווה ממוקם כ- 500 ק"מ מערבית מנווה פאיום. עד לא מזמן היה שם מבנה עתיק אשר נבנה באמצע המאה ה- 16 לפנה"ס, כלומר, כ- 100 שנה לאחר הגעתם של יעקב אבינו ומשפחתו למצרים. הוא נבנה למטרות פולחן והיה לו תפקיד חשוב בגורלו של אלכסנדר הגדול (קרא את המאמר "אלכסנדר הגדול – גם הוא?"). שם המבנה הוא "מקדש אמון" וההשערה הרווחת היא שהמילה אמון [amon] היא שם האל המצרי. זה לא נכון. המילה היא מילה עברית אמונה [emuna] אשר עוותה בכתב מצרי עתיק. מבנה זה הוא בית הכנסת העתיק ביותר בתולדות האנושות. הוא פוצץ בשנת 1895 על ידי השלטונות המצריים. בנווה המדבר סיווה קיים מבנה אחר שנבנה במאה ה- 5  לפנה"ס והוא נקרא בימינו בשם "מקדש אמון" – זהו זיוף אשר מטרתו למחוק מזכרון האנושות זכר למקדש אמון המקורי אשר פוצץ.

.

מספר בני ישראל במצרים

    "וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה." (שמות, יב, מ)

משפחה של יעקב אבינו בעת ירידה חמצרים מנתה 70 איש. לאחר 430 שנה בעת יציאת מצרים מספר גברים בני ישראל מעל גיל 20 היה 603,550 – קראו במדבר, א', יז-מז. מכאן ניתן להסיק מסקנה שמספר בני ישראל לקראת יציאתם ממצרים היה קרוב ל- 3.5 מליון איש (קראו את המאמר "מספרים").

לאחר חישוב פשוט נגלה כי:

-   כדי להגיע למספרים אלו היו במשפחה ממוצעת של בני ישראל כארבעה ילדים – דבר מציאותי בהחלט והוא די דומה לשיעור ילודה בארץ בימיינו.

-   אוכלוסיית בני ישראל כ- 80 שנה טרם תחילת היציאה ממצרים מנתה כ- 500,000 איש – נשתמש במספר הזה בהמשך המאמר.

.

הגירה לאזור הים האגאי

כבר בימי יוסף יחס המצרים אל בני ישראל לא היה חם במיוחד:

    "וַיִּרְחַץ פָּנָיו וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק וַיֹּאמֶר שִׂימוּ לָחֶם וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם" (בראשית, מג, לא – לב)

היחס השלילי התחזק לאחר הפלת שלטון בני ההיקסוס בשנת 1550 לפנה"ס על ידי המלך פרעה יעחמס הראשון. אוכלוסיית בני ישראל אשר נחשדה באהדת ההיקסוס, נרדפה על ידי השלטונות – הדבר שגרם לרבים מבני ישראל להגר ממצרים למקומות אחרים.

בסוף המאה ה- 17 לפנה"ס התפרצות הר הגעש סנטוריני השמידה את אוכלוסיית הים האגאי – התרבות המינואית חדלה מלהתקיים. הפליטים העבריים הראשונים הגיעו ממצרים לחופי הים האגאי במאה ה- 16 לפנה"ס.

תמונה 05 – כיווני הגירת בני ישראל ממצרים

Exodus 05 from Egypt to Greece

הפליטים היו רועי צאן, לכן אחד הישובים הראשונים אשר נוסד על ידם קיבל את השם "מִקְנֶה". הישוב התפתח והפך לעיר מִיקֶנָה (Mycenae, Μυκήνη).

בעיר מיקנה התיישבה קבוצת בני ישראל משבט דן – הדנאים (Δαναοί, Danaans, Denyen, Danunäer). הם יסדו ופיתחו את התרבות העתיקה, אשר נקראת בימינו התרבות המיקנית.

הדנאים היו ימאים טובים. הם שיתפו פעולה עסקית וצבאית עם פזורת ישראל מהשבטים האחרים, אשר התיישבו על חופים שונים של הים התיכון. בפנייתם איש לרעהו השתמשו בני ישראל במילה "אחי", לכן בספרות ההיסטורית הם כונו במילה "אחים" (Ἀχαιοί, Achaei, Achivi, Achaeans). מילה זאת חזרה לשפה העברית המודרנית משפות לועזיות בצורה מעוותת "אכאים".

האכאים התיישבו בחופי הים התיכון במאות 16 – 13 לפנה"ס. הם הקימו יישובים רבים אשר בהמשך היוו יסוד לפיתוח האוכלוסייה הים-תיכונית. כ- 500 שנה מאוחר יותר בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס הם קלטו את המוני בני ישראל אשר נמלטו מפלישת תגלת פלאסר ה- 3 מלך אשור ארצה (קראו את המאמר "המעגל נסגר").

תוך פעילות צבאית ומסחרית הרחיבו הדנאים את גבולות התיישבותם:

-   צפונה לאזור מוקדון (השם מוקדון נוצר מאוחר יותר במאה ה- 12 לפנה"ס – נרחיב על כך בהמשך המאמר).

-   צפון-מזרחה לכיוון הלספונטוס וים השיש (מיצר הדרדנלים וים המרמרה) – המצור על טרויה וכיבושה היו חלק ממבצע זה אשר תואר על ידי הומרוס בשירו "אודיסיאה" כעבור כ- 700 שנה.

-   מזרחה לאורך חופי אסיה הקטנה. צפונית מקפריסין הקימו הדנאים את ממלכת דנונה. עיר גדולה בשם אדנא קיימת שם עד עצם היום הזה. השם הארמי "אדנא" מקורו הוא במילה העברית "דן".

תמונה 06

Exodus 06 from Greece to Danuna

הדנאים הקימו מספר ישובים בחופי הים השחור וניהלו שם יחסי מסחר עם הסקיתים (האגדה על גיזת הזהב). יחסים אלה הניחו את יסודות הידידות בין שני העמים, אשר קמו לתחיה בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס לאחר הימלטות הדנאים מרדיפות תגלת פלאסר ה- 3 מלך אשור (קראו את המאמר "המעגל נסגר").

.

אירופה במאות 13 – 15 לפנה"ס

אוכלוסיית אירופה באמצע האלף ה- 2 לפנה"ס היתה דלילה והיא עסקה בהישרדות בלבד – באיסוף פירות בר ובצייד פרימיטיבי. אורח חיים נודד מנע פיתוח חקלאות, בנייה, עיבוד מתכות וטכנולוגיות אחרות הקשורות לאורח חיים מיושב.

הופעתם של בני ישראל על חופי הים התיכון גרמה לקפיצת מדרגה בהתפתחות האכלוסיה המקומית. המקומיים נהרו אל היישובים, אשר היוו עבורם מקור המזון, התיישבו סביבם ולמדו מאורח חייהם. יישובים רבים אשר הוקמו באותה תקופה הפכו לאחר מכן לערים. לדוגמה – יישוב בשם "משלה" הפך לעיר מארסיי שבצרפת.

תמונה 07

Exodus 07 mediterranean_sea_map3

ההתנחלויות שנוסדו באותה התקופה על ידי בני ישראל באיזור טוסקנה נקראות ביומיינו "התרבות וילנובה" = the Villanova culture. כעבור 500 שנה על בסיסם נוסדו העיר רומא וערי האטרוסקים (קראו את המאמר "משולש הזהב").

לקראת סוף המאה ה- 13 לפנה"ס הפך ים התיכון וסביבתו לאיזור מסחר פורא מיושב ע"י בני ישראל יוצאי מצרים.

אך ביום אחד בהיר הכל נעלם!!! מדוע ולאן?

.

הצו הגורלי

באמצע המאה 16 לפנה"ס הודחה השושלת ה- 16 שמקורה בהיקסוס. במקומה עלתה על כס השלטון השושלת ה- 17 של פרעוני המצרים האתניים.

מאוחר יותר בשנת 1279 לפנה"ס עלה לשלטון במצרים המלך פרעה רעמסס ה- 2 הגדול. בתקופת שלטונו קרה דבר אשר הפך לגורלי בתולדות עם ישראל והעולם כולו.

בשנת 1274 לפנה"ס התרחש קרב קדש בין הצבא המצרי לבין הצבא החתי (קראו את המאמר "וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה"). כתוצאה ממנו נאלץ המלך פרעה רעמסס השני לחזור למצרים מוכה ומושפל.

בקרב זה הדנאים והאכאים החמושים במרכבות ובנשקי ברזל נלחמו לצד החתים. בעיני המלך המצרי הם גרמו לתבוסתו.

אוכלוסיית בני ישראל במצרים באותה התקופה הגיעה לכחצי מליון נפש (ראו לעיל). המלך הגיע למסקנה שבמקרה זליגת המלחמה לכיוון מצרים בני ישראל תושבי מצרים יקחו צד האויב.

מחמת פחדו מפני אפשרות זו הוציא המלך צו חסר תקדים באכזריותו:

    "וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ" (שמות א', ט – י)

    "וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה" (שמות א', ט"ז)

בשנת 1274 לפנה"ס התחילה תקופה שבתולדות עם ישראל נקראת "תקופת עבדות מצרים".

בשנת 1274 לפנה"ס נולד משה רבנו.

.

מדוע מצרים ולא מצר?

בשפות של התקופה ההיא (אכדית, ארמית) ארץ מצרים נקראה בשם "מצר". שם זה הועבר ללא שינוי צורתו מהשפה הארמית לשפה הערבית مِصرَ [מצר].

בתקופת שלטונם של המלך רעמסס ה- 2 ובנו מרנפתח השלטון המרכזי במצרים היה חזק. לאחר מות המלך מרנפתח בשנת 1202 לפנה"ס התפצלה המדינה לשני אזורי שליטה: במצרים העליונה שלט אדם בשם אמנמס ובמצרים התחתונה שלט מלך פרעה סתי ה- 2.

הארועים שקדמו ליציאת מצרים התרחשו בתקופת פיצול השלטון, לכן הזיכרון המשותף של עם ישראל שמר על הצורה הזוגית של השם "מִצְרַיִם" ולא על השם המקורי "מצר".

.

מי אתה, אמנמס?

כפי שנאמר לעיל, במצרים העליונה שלט אדם בשם אמנמס.

חוקרי מצרים הגרמניים מ. גיאורג ור. קראוס מציינים שקיימות מקבילות רבות בין מה שידוע לנו אודות אמנמס מתוך מחקרים ארכיאולוגיים, לבין הסיפור המקראי אודות משה רבנו:

Rolf Krauss, Untersuchungen zu Konig Amenmesse: Nachtrage, SAK 24 (1997), pp.161-184

Georg, M (2000), "Mose – Name und Namenstraeger. Versuch einer historischen Annaeherung" in "Mose. Aegypten und das Alte Testament", edited by E. Otto, Verlag Katholisches Bibelwerk, Stittgart

Rolf Krauss, "Das Ratsel Moses-Auf den Spuren einer Erfindung biblischen, Ullstein Verlag, Munchen 2001

להלן מספר עובדות לתשומת לבך:

-   בתקופת חלוקת מצרים לשני איזורי שליטה, נוצרה במצרים אגדה על שני אחים (מתוך papyrus d'Orbiney). האגדה מכילה מידע אודות חלוקת שליטה במצרים העליונה ובמצרים התחתונה בין שני אחים. לפי הכתוב בתורה, משה אומץ על ידי בת המלך פרעה רעמסס ה- 2, לכן הוא היה אח חורג למלך פרעה סתי ה- 2 נכדו של רעמסס ה- 2.

-   השם "אמנמס" עוות תוך כדי מעבר בין שפות זרות. השפה הערבית שמרה בשבילנו את השם המקורי:

أمن‌ مسه [אמן משה] = אדון משה

-   אם נניח שאמנמס הוא משה רבנו, אין זה פלא שהוא היה בעל השפעה רבה דווקא במצרים העליונה המאוכלסת על ידי בני ישראל.

מסקנה זהירה: לפי העובדות הידועות במדע המודרני, קיימת סבירות גבוהה שאמנמס הוא אכן משה רבנו.

.

מי אתה, מוזס?

כולנו יודעים מהתורה איך משה רבנו קיבל את שמו:

    "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (שמות ב, י)

איך נוצר השם Moses בשפה האנגלית והשם Моисей בשפה הרוסית?

במצרים היו חמישה פרעונים בעלי שמות דומים: קאמוס, יעחמוס, טוטמוס, רעמסס, אמנמס. להלן משמעות שמות אילו:

-   קאמוס ← קא+מוסס ← בן האל קא

-   יעחמס ← יעח+מוסס ← בן הירח

-   טוטמוס ← טוט+מוסס ← בן האל טוט

-   רעמסס ← רע+מוסס ← בן האל רע

-   אמנמס ← אמון+מוסס ← בן ה'

כינוי משה רבינו בקרב האכלוסיה המצרית היה אמנמס ← אמון+מוסס, אך בני ישראל במצרים שמרו על כלל "לֹא תִשָא אֶת שֵם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָוְא", לכן הם כינו את משה בכינוי הבן  ← מוסס (אין בשפה המצרית ה הידיעה).

כעבור כ- 700 שנה השם מוסס חדר לשפה היוונית בצורה של Mωϋσῆς [mousis] וכעבור 2000 שנה נוספות מהשפה היוונית הוא עבר לשפות אחרות, כמו אנגלית: Moses [moʊzɪs]

יחד עם זאת, תרגומי התורה לשפה הלטינית אשר בוצעו במאה ה- 4 לספירה, גרמו להפצת השם "משה" לשפות אחרות, כמו רוסית: משה ←  Моисей [moysey] ← (latin) Mosi [moʊsi]

.

הגיע הזמן

בשנת 1202 לפנה"ס מייד לאחר מותו של המלך פרעה מרנפתח החליט משה להוציא את בני ישראל ממצרים. כפי שצוין לעיל, נווה פאיום היה איזור מרכזי של התישבות בני ישראל. לכן כדי להתחיל ביציאה ההמונית נאלץ משה לפנות למלך כדי לקבל את הסכמתו. כך התחיל מסע השכנוע המוכר לנו מהתורה כסיפור עשרת המכות. מו"מ נמשך מספר שנים וכנראה גרם למתח בתוך המדינה. בשלבים שונים נלוו למתח פעולות צבאיות. ידוע ממחקרים ארכיולוגיים כי העיר תבאי בירת מצרים העליונה נכבשה על ידי המלך פרעה סתי ה- 2 בשנת 1198 לפנה"ס בערך.

משה לא הצליח או לא הספיק לשכנע את המלך סתי ה- 2 כי המלך נפטר בשנת 1194 לפנה"ס. אחריו עלה על כס המלכות המלך פרעה ספתח – ילד בן 10.

תוך ניצול חולשת השלטון החליט משה להתחיל ביציאה ממצרים. בשנת 1194 לפנה"ס (קראו את המאמר "כרונולגיית אבותינו") עזבה קבוצת בני ישראל ראשונה את מצרים בראשות משה רבנו – סיפור חציית ים סוף מוכר לכולנו. אחריהם התחילו "לטפטף" החוצה בני ישראל אחרים.

במשך עשר השנים הבאות במצרים התחלפו שלושה מלכים. הם היו עסוקים בהצלת שלטונם, לכן הם לא היוו איום על בני ישראל שהמשיכו לעזוב ממצרים לסיני.

תמונה 08

Exodus 08 He LUZ

בשנת 1184 לפנה"ס עלה על כס מצרים המלך פרעה רעמסס ה- 3. השלטון המרכזי התחזק. לתחום ענייניה של מצרים שוב נכנסו הארצות והשטחים הסובבים אותה. בתקופה זו ועד שנת 1154 לפנה"ס שהה עם ישראל במדבר סיני כדי לאפשר לבני ישראל שעדיין נותרו במצרים להצטרף אליו. נשאלת השאלה: מדוע במשך שלושים שנה המלך פרעה רעמסס ה- 3 לא ניסה להחזיר למצריים את עבדיו אשר שהו בסיני במרחק מאה – מאתיים קילומטר מארמונו?

התשובה: המלך היה עסוק בעניינים חשובים יותר!

.

פתיחת החזית השנייה

בשנת 1184 לפנה"ס, תקפו בני פזורת ישראל (הדנאים והאכאים) את החופים הצפוניים של מצרים במטרה למשוך אליהם את כוחות צבא מצרים ובכך לאפשר לבני ישראל שעדיין נותרו במצרים להמשיך ביציאה ממנה.

תמונה 09 – מלחמת גויי הים

Exodus 09 from Greece to Egypt

ארוע זה נקרא בספרות היסטרית בשם "מלחמת גויי הים". המלחמה נמשכה כשלושים שנה, עד לסיום יציאתם של בני ישראל ממצרים לסיני וכניסתם לכנען.

המלך פרעה רעמסס ה- 4 טען שאביו המלך פרעה רעמסס ה- 3 ניצח את גוי הים – ראו את הפפירוס הגדול של הריס. אין זו האמת!

מלחמת גויי הים פסקה באותה פתאומיות שבה התחילה. הדנאים והאכאים לא חזרו לביתם בים האגאי. המדענים מבשרים כי התרבות המיקנית חדלה מלהתקיים ברגע אחד – ביוון החלה התקופה המכונה "תקופת החושך". מאמצע המאה ה- 12 לפנה"ס ועד השליש האחרון של המאה ה- 8 לפנה"ס, כלומר, במשך כ- 420 שנה – אין באזור זה כל זכר לבנייה, לחקלאות ולנוכחות בני אדם בכלל. במונחים ארכיאולוגיים השכבה התרבותית של התקופה ההיא אינה קיימת.

לאן נעלמה אוכלוסיית יוון?

עם סיום היציאה ממצרים עם ישראל עזב את מדבר סיני והתיישב בארץ המובטחת – בכנען. נעלם צורך בפעילות צבאית בחופי מצרים. הדנאים והאכאים הפסיקו את "מלחמת גוי הים" ופנו מזרחה כדי להתאחד עם בני עמם.

תמונה 10

Exodus 10 Danaans & Achaeans

.

הארץ המובטחת!

בשנת 1154 לפנה"ס החליט משה רבנו להושיב את עם ישראל בכנען. יהושע בן נון חילק את הארץ בין שנים עשר השבטים:

תמונה 11 – חלוקת הארץ בין השבטים

Exodus 11 tribes He

באותו הזמן הפסיקו הדנאים והאכאים פעילות צבאית בחופי מצריים ופנו לחופי כנען.

האכאים פלשו לחוף מערבית מנחלת שבט יהודה והתיישבו בחמשת הערים הפלישתיות:

    "מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים" (יהושע יג, ג)

אודות הערים הללו קראו במאמר "איפה קבור הרקולס?"

הדנאים נחתו על חופי גוש דן במטרה להתאחד עם אחיהם משבט דן.

תמונה 12

Exodus 12 Danaans & Achaeans He

אודות מה שקרה בהמשך קראו במאמר "המעגל נסגר".

.

מוקדון

עם סיום מלחמת גויי הים חופי הים האגאי כמעט התרוקנו מאנשים וכך התחילה "תקופת החושך" ביוון. כמעט אך לא לגמרי! אוכלוסייה קטנה של בני ישראל התמקדה בחופים הצפוניים של הים האגאי, לכן מאז ועד היום האזור הזה נקרא "מוקדון". מילה זו חדרה לשפות אחרות בצורה של:

Македония, Macedonia, Μακεδονία

תמונה 13

Exodus 13 Mocdon

כעבור כ- 420 שנה, בשנת 730 לפנה"ס, המוקדונים קלטו את צאצאי הדנאים אשר נמלטו מרדיפתו של תגלת פלאסר ה- 3 מלך אשור (קראו את המאמר "המעגל נסגר").

.

אודות הברברים

לאחר יציאת רוב בני ישראל ממצרים מזרחה אל חצי האי סיני נותר במצריים מספר לא קטן של בני ישראל. חלק מהם בעיקר תושבי נווי המדבר המערביים הגרו מערבה והפכו לגרעין של העם הברברי (berbers) אשר התיישב בשטחים מדבריים בצפון אפריקה. כ- 1000 שנה לאחר מכן הצטרפו אליהם בני ישראל אשר ניצלו לאחר חורבן העיר קרת חדשה – קרתגו (קרא את המאמר "משולש הזהב").

האלפבית הברברי הנקרא "טיפינאי" מבוסס על האלפבית העברי הקדום.

המילה "ברבר" מוכרת לנו מהשפה היוונית. הברברים קוראים לעצמם "עם החג" ו/או "עם הסיג".

.

הספרטנים הם לא הספרטים!

ערי יוון העתיקה היו נטושות במשך 420 שנים עד לשנת 730 לפנה"ס. מאוחר יותר בסביבות המאה ה- 5 לפנה"ס הופיעה אגדה שסיפרה על שבט הספרטים (לא להתבלבל עם הספרטנים!) אשר הקים בספרטה משטר צבאי עם חוקים אכזריים שנגזרו על ידי מנהיגם ליקורגוס (לדוגמא, חוק הריגת תינוקות חולים). הספרטים לא השאירו ראיות לקיומם, לכן אמינות האגדה מוטלת בספק.

.

המסקנות:

1.   בשנות 1194 – 1154 לפנה"ס בני ישראל עזבו את מצרים לסיני.

2.   בשנות 1184 – 1154 לפנה"ס פזורת בני ישראל ניהלה מלחמת גוי הים נגד מצרים.

3.   בשנת 1154 לפנה"ס בני ישראל שהיו פזורים בים התיכון (גויי הים) עזבו את ישוביהם והגיעו ארצה כדי להצטרף לעם ישראל.

4.   בני ישראל שישבו בנווי המדבר המערביים עזבו אתמצרים מערבה והפכו לעם הברברי.

5.   בני ישראל אשר נשארו במצרים התרכזו באיזור פאיום ומאוחר יותר נתנו מחסה לבני ישראל אשר נמלטו מאסונות שונים שפקדו את ארץ כנען, כמו פלישת תגלת פלסאר ה- 3 בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס (קראו את המאמר "יב וקייב – ההיסטוריה חוזרת"), כמו פלישת נבוכדנצר ה- 2 בתחילת המאה ה- 6 לפנה"ס, כמו פלישות האשורים המתיוונים במאות ה- 3 – 2 לפנה"ס וכד'.

תמונה 14 – כיווני עזיבת מצרים ע"י בני ישראל

Exodus 14 directions

.


לצורך השתתפות בדיון בפייסבוק כנס לכאן

באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

.

3 תגובות “יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים

  1. אמרי

    מי אתם?
    מ מטרת האתר?
    איפה הביבליוגרפיה?
    הרעיונות מאוד מעניינים אך נכתבים בוודאות גמורה, וודאות שאינה מנת חלקם של היסטוריונים ולכן מעלה בספק את כל הכתוב.
    יהיה חשוב להבנה אם תוסיפו ביבליוגרפיה ותרשמו כמה מילים על האתר ועל הכותב האלמוני

  2. יוסי

    לאליאב.
    ההבדל בין מיתוס להיסטוריה הוא שהמיתוס נכתב זמן רב לאחר זמן המאורעות ללא יכולת לאמת או לשלול ע"י השחקנים הרלבנטים.
    ולכן לפני שאתה קובע אם זהו מיתוס או היסטוריה אמפירית, תבדוק אימתי ובאלו תקופות נתחבר התנ"ך..

    לגבי הניסים: אין מה להסביר כל כך, או שאתה מספיק פתוח לקבל את האפשרות, ואז להכריע לאור המחקר ההיסטורי, או שאתה אפילו לא מוכן לקבל את האפשרות, ואז להסביר הסברים משכנעים פחות (לדעתי) על צורת התחברות התנ"ך בתקופת המאורעות ובכ"ז שיתקבל ע"י העם עליו מדובר באותן סיפורים.

  3. אליאב

    זה יכול להיות הסבר טבעי למיתוס יציאת מצרים ע"פ התורה. כי לא הסברתם דבר אודות האירועים הניסיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>