בראשית היתה מילה
לפני כ- 4,000 שנה האדם הרגיש צורך לכתוב, כלומר להעביר מידע לאחרים לא בעל-פה אלא בכתב. כך נולד כתב הציורים. הכתבים של הזמנים ההם בוודאי היו גאים מאוד, אך לנו ברור שיכולתם לתאר רגשות וטיב הדברים הייתה עלובה.
תמונה 01
פיתוח כתב החרטומים היה צעד חשוב נוסף. לציורי חפצים נוספו ציורים נושאי מידע תיאורים.
החסרונות של כתב החרטומים:
1. בכל שפה מודרנית יש יותר מ- 500,000 מילים. הצורך לשנן אלפי תווים – משימה בלתי אפשרית לרוב האנשים. מקצוע הכתב היה מכובד ודרש שנים רבות של לימודים – אנשים בודדים ידעו קרוא וכתוב. פשוטי העם היו נטולי יכולת שכזאת באופן מוחלט.
2. לכל תו בכתב החרטומים יש משמעות רק בתוך קבוצת אנשים אשר סיכמו על משמעותו של התו. אדם שלא שייך לקבוצה זו לא היה מסוגל להבין את משמעות התו. לכן, כתב החרטומים אינו מתאים לחילופי מידע בין קבוצות אנשים.
היה נהוג לכתוב בכתב החרטומים בכל הכיוונים. הכיוונים הנפוצים היו מימין לשמאל ומלמעלה למטה. ההסבר לכך הוא פשוט: אלו הכיוונים הנוחים ביותר עבור האדם הימני החוצב ע"ג סלע בעזרת אזמל ביד שמאל ופטיש ביד ימין.
.
רושמים את הדיבור
(כאן מומלץ לקרוא את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים").
באמצע המאה ה- 17 לפנה"ס עברה משפחתו של יעקב אבינו מכנען למצרים. בני ישראל לקחו חלק פעיל בניהול משק וכלכלת המדינה. כתב החרטומים לא התאים לחלוטין למשימות מסוג זה. כתוצאה מכך הומצאו סימנים שבעזרתם היה ניתן לרשום צלילי דיבור בני אדם. כך נולד האלפבית הפונטי הראשון.
בהתחלה כל תו של האלפבית הפונטי כלל אות ותנועה, כלומר הוא הציג הברה פתוחה. רצ"ב גרסת רשימת התווים (לא כולם עדיין פוענחו):
תמונה 03
ברשימה זו 88 תווים. למעשה, מספרם בתקופות שונות ובמקומות שונים נע בין 50 לבין 100. כל אות השתלבה עם אחת מ- 5 התנועות כדי ליצור הברה פתוחה, כפי שגם בימינו כמעט בכל השפות, לדוגמא:
Pa, Po, Pu, Pi, Pe
בתמונה הרצ"ב אנו רואים את הכתובת שנכתבה במאה ה- 16 לפנה"ס. הכתובת נמצאה במצרים בואדי אל-חול – זאת הכתובת העתיקה ביותר בין הכתובות באלפבית הפונטי. צורת כתיבה זו בימינו נקראת "הכתב הליניארי" או "הכתב הקווי", כיוון שבניגוד לכתיבת החרטומים לכל הכיוונים, כתב זה נכתב תמיד בשורה אופקית.
תמונה 04
ואדי אל-חול נמצא במצרים כ- 500 קילומטר דרומית מקהיר, באזור התנחלות בני ישראל במאה ה- 16 לפנה"ס.
תמונה 05
הכתב הליניארי התפתח במהלך המאות ה- 16 – 14 לפנה"ס. במאה ה- 13 לפנה"ס התחולל בו שינוי מהפכני – נחזור לזה בהמשך.
לאחר הדחתם של הפרעונים משושלת ה- 16 (ההיקסוס) בשנת 1550 לפנה"ס לערך, יחס הרשויות והאוכלוסייה המקומית כלפי בני ישראל הפך לעוין (קרא/י את המאמר "מי אתה, פרעה?"). החלה הגירת בני ישראל ממצרים אל הים האגאי, כרתים, קפריסין, סיציליה ולאיזורים אחרים של הים התיכון.
תמונה 06
בני ישראל התיישבו באזורים אלה והביאו לשם את הכתב הליניארי. בחפירות מהתקופות המינואית והמיקנית נמצאו מסמכים רבים שנכתבו בגרסאות שונות של כתב זה.
תמונה 07
.
22
במאה ה- 13 לפנה"ס באלפבית הליניארי התחוללה מהפכה: התנועות הופרדו מהאותיות . לקראת תחילתה של היציאה ממצרים כמות האותיות באלפבית ירדה ל- 22. הנה הוא האלפבית החדש:
הקורא היקר! אנא עצור כאן וחשוב!!! מול עיניך האלפבית הפונטי הראשון – ההמצאה הגדולה ביותר בתולדות האנושות. המצאות הגלגל, אבק השריפה, הפיניצילין והאינטרנט מתגמדות לידה. זהו האמצעי האוניברסלי של הפצת מידע בקרב בני האדם בכל רחבי העולם. התפתחות האנושות היתה נעצרת לפני כ- 3200 שנה ללא האלפבית הפונטי.
להלן היתרונות המהפכניים של האלפבית החדש:
1. הוא מאפשר לרשום שילוב כלשהו של צלילי הדיבור ללא תלות בשפת הדובר, ואף ללא הצורך הכרחי בהבנת הנשמע.
2. הוא קל ללמידה על ידי כל אדם, לכן הוא פותח לפשוטי העם את שערי האוריינות.
באותיות אילו נכתבו עשרת הדיברות ע"ג לוחות הברית (קרא/י את המאמר "אודות חוקי הטבע ואודות טבע החוקים").
.
יצוא האלפבית לאירופה
(כאן מומלץ לקרוא את המאמר "המעגל נסגר").
בשנות 1194 – 1154 לפנה"ס בני ישראל עזבו את ארץ מצרים והתישבו בארץ כנען.
במהלך 450 השנים הבאות בעזרת האלפבית נכתבו בשפה העברית היצירות האלמותיות כגון התורה, התהילים, שיר השירים ויצירות רבות אחרות. במה עסקה אוכלוסיית אירופה בזמן שבני ישראל למדו קרוא וכתוב, בנו את ירושלים והתווכחו על יסודות המוסר הגלומים בעשרת הדיברות?
האירופאים שוטטו ביערות, עסקו באיסוף פרות יער ובציד פרימיטיבי, גרו במערות, סגדו אבנים וברקים. המצב היה נמשך עוד ועוד, אבל …
בשנת 732 לפנה"ס מלך אשורי תגלת פלאסר השלישי החל בפלישתו לארץ כנען. המלחמה נמשכה 31 שנה. חלק גדול של אוכלוסיית ממלכת ישראל ברח במהלך תקופה זו מהארץ והתיישב על חופי הים התיכון.
תמונה 09
מספר הפליטים הגיע מיליונים (קרא/י את המאמר "מספרים"). חלק ניכר מהם התיישב באיים ועל חופי הים האגאי. כך הגיע סוף לתקופת החושך ביוון.
הפליטים הביאו איתם את האלפבית העברי. כך החלה היסטוריה של התרבות האירופאית.
.
פיתוח טכנולוגיות כתיבה
במאות ה- 7 – 5 לפנה"ס הנייר עוד לא קיים. כתבו ע"ג חימר, פפירוס, עורות בעלי חיים. כתיבה ע"ג עורות בעלי חיים שעברו עיבוד מיוחד היתה שיטת הכתיבה המועדפת והנוחה ביותר. אותה טכנולוגיית עיבוד העורות גם בימינו משמשת ליצור גלילי ספרי תורה וגם ליצור קלפי "שמע ישראל" עבור מזוזות. ככל שחתיכת העור היתה גדולה יותר ומידע רב יותר היה אפשר לכתוב עליה – הערך שלה היה גבוה יותר. עם זאת, היה חסרון בקריאת טקסטים מהעורות הגדולים – צורך לסובב את הראש במעבר משורה לשורה.
כדי להתגבר על אי נוחות זאת, התפתחה במאות ה- 6 – 5 לפנה"ס נטייה לשנות את הכיוון הכתיבה משורה לשורה: שורה מימין לשמאל, שורה הבאה משמאל לימין וכו'. ננסה לקרוא את הכתב הרצ"ב:
תמונה 10
בהתחלה לא נוח אך לאחר תרגול ניתן לקריאה.
צורת כתב דו-כיווני ("חריש השור", "בוסטרופידון") התפתחה במקביל עם כתיבה מימין לשמאל במשך כ- 200 שנים, ולאחר מכן במאה ה- 5 לפנה"ס התרחש מהפך נוסף – טכנולוגיות עיבוד עור בעלי חיים הוזלו, העורות הגדולים איבדו את ערכם, ואת העור החלו לחתוך לדפים קטנים מלבניים. נאלם הצורך בכתיבה דו-כיוונית. עם זאת, האדם שכתב מימין לשמאל עם ידו הימין לעיתים מרח את הדיו כיוון שאז לא היה דיו מהיר-ייבוש. כתוצאה מכך, בסוף המאה ה- 5 לפנה"ס הפכה לשכיחה כתיבה משמאל לימין .
.
האלפבית היווני
צורת האותיות העבריות מעט השתנתה כתוצאה משינוי כיוון הכתיבה ונוצר האלפבית היווני. לשם ההשוואה הוצגה הטבלה הרצ"ב:
תמונה 11
1. חלק מהאותיות שינו כיוון – ביוון החלו לכתוב אותן משמאל לימין במקום מימין לשמאל: ב, ג, ה, כ, ר.
2. חלק מהאותיות הסתובב ב- 90 מעלות: א, ד, ל, ש.
3. חלק מהאותיות לא השתנה או השתנה באופן שולי: ח, ט, נ, ע, ו.
4. נוספו 3 אותויות : φ, χ, ψ
5. שמות האותיות לא השתנו באופן משמעותי.
כעבור כ- 1500 שנה האלפבית היווני הפך למקור התפתחות האלפביתים השונים במזרח אירופה.
.
האלפבית הלטיני
בתקופת פלישת תגלת פלאסר השלישי לכנען פליטים ישראליים התנחלו בחופי חצי האי האפניני (מדינת איטליה של ימינו) ובגדות הנהר טיבר. הם יסדו 12 ערים (קרא/י את המאמר "משולש הזהב"). פליטים אילו קראו לעצמם בשפה הארמית "ראשנא" = הראשונים בשפה העברית. באותה התקופה דרומית משטחי ראשנא נוסדה והתפתחה העיר רומא. כעבור כ- 150 שנה התחילו הרומאים לקרוא לבני ראשנא בכינוי "אטרוסק".
קשרי המסחר והתרבות בין בני ראשנא לבין בני ישראל מאיזור הים האגאי היו חזקים, לכן במאות ה- 7 – 4 לפנה"ס האלפבית הראשנאי עבר את אותה האבולוציה כמו האלפבית היווני (ראה לעיל), וכתוצאה מכך נוצר האלפבית הלטיני. מאותה הסיבה החל ממאה ה- 5 לפנה"ס כותבים בשפת הלטין משמאל לימין.
שפת הלטין הפכה למקור של מספר השפות האירופיות, כמו רומנית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, כאשר מהן התפתחו שפות אירופאיות אחרות.
.
מדוע הרומאים לא דיברו ברומית?
הגרמנים מדברים בשפה הגרמנית, הרוסים מדברים בשפה הרוסית, הערבים מדברים בשפה הערבית. מדוע הרומאים לא דיברו בשפה הרומית? מדוע הם דיברו בשפת לטין?
המילה העברית "לשון" עברה אצל ראשנא תהליך אבולוציוני:
lashon → lathon → lathin → latin
לכן הרומאים קראו לשפת הדיבור שלהם במילה "לטין" שמשמעותה – לשון.
.
התפתחות של האלפבית העברי
כאמור לעיל, האלפבית העברי נוצר והתפתח בתקופת העבדות במצרים. באמצע המאה ה- 12 לפנה"ס בני ישראל הביאו אותו לארץ כנען והשתמשו בו ללא שינוים משמעותיים עד לתחילת המאה ה- 6 לפנה"ס.
בשנת 586 לפנה"ס כבש מלך בבל נבוכדנצר השני את ירושלים והגלה את הצמרת התרבותית לבבל. בגלות בבל בני ישראל קיבלו חופש לחיות על פי חוקי הדת והתרבות שלהם. בתקופה זו כתוצאה מהשפעתו של הכתב הארמי, האותיות העבריות שונו – אומצו האותיות המרובעות הארמיות. כמות ושמות האותיות לא השתנו.
כתוצאה מעליית בני ישראל מגלות בבל הם הביאו ארצה את האותיות המרובעות. צורה זו של האותיות היתה בשימוש במקביל עם הצורה העתיקה במשך כ- 600 שנה והחליפה אותה בהדרגה. השימוש האחרות באותיות העתיקות נרשם בשנת 132 לספירה ע"ג מטבעות מתקופת מרד בר-כוכבא.
הצורה המרובעת של האותניות העבריות היא השכחה ביותר בימינו.
הטבלה הרצ"ב הוצגה לצורך ההשואה בין הצורה העתיקה לבין הצורה המרובעת של האותיות העבריות.
תמונה 12
.
האלפבית השומרוני
בשטחי השומרון אשר נכבשו על ידי המלך האשורי תגלת פלאסר השלישי וצאצאיו, נשאר מספר לא מבוטל של בני ישראל. חלקם גורש לאשור, חלקם התערבב עם החיילים והמתנחלים האשוריים. כך נוצר עם חדש – השומרונים.
השומרונים גם בימינו משתמשים באלפבית העברי העתיק (עם שינויים קלים). התמונה הרצ"ב צולמה בשנת 2013 בישוב השומרוני בהר גריזים.
תמונה 13
האדם אשר יודע לקרוא בעברית מסוגל ללמוד במהירות לקרוא גם בשומרונית.
להלן התרגיל לאילו שמבקשים תוך 15 דקות ללמוד לקרוא בשומרונית. בטבליות הרצ"ב כתובים שמות 12 השבטים:
.
האלפבית הברברי (berber)
השבטים הברבריים מונים בימינו כ- 6 מליון איש ומיישבים את אזורי המדבר באלג'יריה ובלוב. הם משתמשים באלפבית אשר מבוסס על האלפבית העברי העתיק. קיימות שתי גרסאות אשר מסבירות תופעה זו:
1. הברברים הם צאצאי בני ישראל אשר ברחו ממצרים מערבה במהלך או לאחר יציאת מצרים (במאה ה- 12 לפנה"ס ו/או מאוחר יותר).
2. הברברים הם צאצאי היהודים שברחו מקרתגו למדבר בתקופת חורבה על ידי רומא (שנת 146 לפנה"ס).
ייתכן ושתי הגרסאות הן נכונות – הן לא סותרות אחת את השניה.
.
לסיכום
האדם שהולך על הכביש צריך לראות את המקום עליו הוא מתכוון לשים את הרגל, ולא את המקום שמאחוריו. בדומה לכך האדם שכותב על נייר צריך לראות את המקום עליו הוא מתכוון לכתוב, ולא את המקום עליו הוא כבר כתב.
המסקנה: האדם הכותב ביד ימין צריך לכתוב מימין לשמאל בכל השפות. עם המצאת העט הכדורי והעפרון נעלמו הסיבות שבגללן לפני 2,500 שנה נוצר צורך בכתיבה ביד ימין משמאל לימין.
.
באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן