וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה

מספר מילים על מה שהיה קודם

באמצע המאה ה- 17 לפנה"ס אוכלוסיית מצרים הייתה מיושבת ועסקה בחקלאות ובעבודות ציבוריות. בני ישראל עסקו ברעיית צאן ובמסחר – עם הגעתם התמלא חלל במבנה הכלכלי של מצרים. חלק ניכר מבני ישראל עזב את מצרים והתיישב בגדות ובאיי הים התיכון. בני שבט דן אשר הקימו את העיר מיקנה נקראו הדנאים. תערובת של בני השבטים האחרים אשר התיישבו בים האגאי קיבלו את הכינוי האכאים (הסבר מפורט תמצא/י במאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים").

כך התחילה עבדות מצרים

לקראת המאה ה- 14 לפנה"ס שטחי אסיה הקטנה (היום שטח טורקיה) יושבו ע"י תערובת שבטים שמיים אשר הגיעו לכאן בתקופות שונות מהמזרח. כאן היו התנחלויות של האשורים אשר קראו לאחרים בשם חתים. אוכלוסייה זו לא הזדהתה כעם אחד.

במאה ה- 14 לפנה"ס הדנאים והאכאים מישבים את חופי אסיה הקטנה. שטחי התישבותם מסומנים בצהוב על המפה הרצ"ב.

תמונה 01

new king 01 Hattites

על החוף הדרומי של אסיה הקטנה מול האי קפריסין הדנאים יסדו קבוצת התנחלויות עם שם משותף דנונה. גם ביומיינו באיזור זה קיימת עיר גדולה אשר שמה אדָנֵה [adana] נוצר ממילה ארמית "אדנא" אשר משמעותה בעברית היא "הדן".

הדנאים הביאו לאיזור טכנולוגיית ייצור נשק וכלי עבודה מברזל (קרא/י את המאמר "מי אתה, פרעה?"). הם השתמשו במרכבות לא רק בשדה הקרב, אלא גם לצורכי המסחר ולתקשורת. הודות לטכנולוגיות החדשות מלכי החתים קיבלו יכולת לשלוט בשטחים נרחבים אשר נקראים בימיינו הממלכה החתית או האימפריה החתית.

נתיב המסחר החשוב ביותר בתקופה ההיא הוא הנתיב אשר חיבר בין מסופוטמיה לבין מצרים והוא עבר לאורך נהר פרת והחופים המזרחיים של הים התיכון (הקו האדום במפה הרצ"ב).

תמונה 02

new king 02 trade way

בסוף המאה ה- 14 לפנה"ס הדנאים בשיתוף החיתים השתלטו על החלק המרכזי של הנתיב והמצב החדש גרם לרצ"ב:

–   גביית מכס משיירות המסחר בדרך ממסופוטמיה למצרים הפכה את מסחר עם מצרים ללא רווחי.

–   חלק מהשיירות הופנו מערבה לכיוון הממלכה החתית ולים האגאי (הקו הירוק במפה רצ"ב).

תמונה 03

new king 03 Hattites trade

סחר החוץ המצרי הצטמצם באופן מהותי. בשנת 1274 לפנה"ס המלך פרעה רעמסס ה- 2 מוביל את צבאו צפונה כדי להסיר את המצור. הצבא המאוחד של הדנאים והחתים נערך מנגד.

תמונה 04

new king 04 Kadesh buttle

התקיימה המערכה הגדולה ביותר של הזמנים ההם. המספר הידוע של החיילים אשר לקחו חלק במערכה בצד המצרי הוא כ- 16,000 חיילי חי"ר ו- 2,000 מרכבות.

אף אחד מהצדדים שנלחמו בקרב קדש לא ניצח, אך תוצאתו החשובה ביותר היתה שמירת המצב הקיים – פרעה לא הצליח לפרוץ את המצור על הסחר עם מסופוטמיה ואשור, ובשל כך המשבר הכלכלי במצרים נמשך.

הדנאים התקדמו דרום-מזרחה והקימו מדינה חדשה – ארם. המדינה הזאת, הממוקמת בצומת דרכי המסחר הראשיות, השטלתה כמעט על כל המסחר היבשתי בתקופה ההיא.

תמונה 05

new king 05 Aram

הכלכלה הקורסת של מצרים דרשה קבלת החלטה. ההיסטוריה מלמדת כי בדרך כלל דיקטטור אינו מסוגל לפתור בעיות כלכליות בעזרת שיטות כלכליות, לכן הוא מחפש את מי לבזוז. כאן יש לציין כי הדנאים לקחו חלק מכריע בתבוסתו של רעמסס ה- 2 בקרב קדש, ובכך ערערו בעיניו את אמינותה של האוכלוסייה העברית ונאמנותה לכס המצרים. כתוצאה מכך המלך החליט לבזוז את בני ישראל. כך החלה התקופה המזוהה עם עבדות מצרים:

וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵףוַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּהָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ. וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה–אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵסוְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵלוַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּפָרֶךְוַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל-עֲבֹדָה, בַּשָּׂדֶה–אֵת, כָּל-עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם, בְּפָרֶךְוַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל-הָאָבְנָיִם:  אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה. (שמות א,ח – א,טז)

ואז בשנת 1274 לפנה"ס נולד משה רבינו. על מה שקרא לאחר מכן קרא/י במאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים".

מי רוצה ללמוד ארמית?

כאמור לעיל במאות 15 – 14 לפנה"ס מספר רב של בני ישראל היגרו ממצרים והתיישבו בים האגאי. לאחר מכן הם התפשטו מזרחה לאסיה הקטנה, לקחו חלק בקרב קדש, התקדמו דרום-מזרחה ובמאה ה- 13 לפנה"ס הקימו את מדינת ארם.

במשך יותר מ- 200 שנה ממאה ה- 15 ועד המאה ה- 13 לפנה"ס בקבוצה זו של בני ישראל, אשר במידה רבה היתה מנותקת מעמה, נוצר ניב מיוחד של שפת העברית. עם הקמת מדינת ארם ניב זה קיבל מעמד של שפה נפרדת בשם השפה הארמית.

אין הבדלים משמעותיים בין השפה העברית והשפה הארמית. כל אדם דובר עברית לאחר מספר שיעורים יידע לקרוא ולהבין את מה שכתוב בשפה הארמית.

לשם המחשה רצ"ב שני ציטוטים מתוך ספר עזרא עם תירגום לעברית:

1.   (ארמית): דְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּ֚י שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל-אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א עַבְדָ֛ךְ אֱנָ֥שׁ עֲבַֽר-נַהֲרָ֖ה … (עזרא, פרק ד', פסוק י"א)

-     (תרגום לעברית): הנה העתק האיגרת אשר שלחו אל ארתחששתא המלך עבדיך אנשי עבר-הנהר …

 2.   (ארמית): וּמַלְכִ֣ין תַּקִּיפִ֗ין הֲווֹ֙ עַל-יְר֣וּשְׁלֶ֔ם וְשַׁ֨לִּיטִ֔ין בְּכֹ֖ל עֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה וּמִדָּ֥ה בְל֛וֹ וַהֲלָ֖ךְ מִתְיְהֵ֥ב לְהֽוֹן: (עזרא, פרק ד', פסוק כ')

-     (תרגום לעברית): ומלכים תוקפניים היו על ירושלים ושליטים בכל עבר הנהר, ומסים נטולים להם:

מתוך הדוגמאות הנ"ל ברור כי 80% – 90% מהמילים העבריות והארמיות הן בעלי אותם השורשים וכללי הדקדוק הם גם אותם הכללים.

עיסוקם העיקרי של תושבי ארם היו סחר בינלאומי ופיקוח על נתיבי סחר. במאה ה- 12 לפנה"ס השפה הארמית התפשטה ברחבי האסיה הקטנה. היא הפכה לשפת התקשורת הבינלאומית ונשארה כזו עד סוף המאה ה- 4 לפנה"ס כלומר עד לתקופת אלכסנדר הגדול (מומלץ לעיין במאמר "אלכסנדר מוקדון – גם הוא?").

מי זה שרדנה?

בקרב בני ישראל אשר התיישבו במאות ה- 15 – 14 לפנה"ס באיים ובחופי הים התיכון הייתה קבוצה אשר התרחקה מאוד ממרכזי התרבות. הם כינו את עצמם שרדנים כביטוי ליכולתם לשרוד.

תמונה 06

new king 06 Sardinia

בספרות הם קיבלו כינוי "שרדנה" כתוצאה מעיוות המילה תוך מעברה בין שפות שונות. שמות שונים כמו האי סרדיניה, יין שרדונה וכד' מזכירים לנו אודות נוכחותם של השרדנים באיזורים ההם.

השרדנים היו חיילים טובים ואמינים. בכתובות פרעה רעמסס 2 סופר כי הוא השתמש בהם כשומרי ראשו.

בהמשך בשנות 1184 – 1154 לפנה"ס השרדנים השתתפו בפלישת "גויי הים" למצרים כתף-אל-כתף עם הדנאים ועם הקבוצות האחרות של בני פזורת ישראל ים-תיכוניים (קרא/י במאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים").


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>