135 לספירה:
לאחר תבוסת מרד בר כוכבא העביר הסנאט הרומי חוק הקמת מחוז רומאי בשם פלשתינה. מטרת הסנאט היתה לגרום לאנושות לשכוח את המילים יהודה וישראל.
1906:
במשך מאות שנים אנשים השתמשו בנפט בעיקר לתאורה וגם קצת בבנייה וברפואה. בסוף המאה ה- 19 התפתחות טכנולוגיות תעשייתיות גרמה ל"פיצוץ" בביקוש לנפט. בתחילת המאה ה- 20 ארצות הברית הובילו בעולם בהפקת הנפט וסיפקו את צרכיהם במלואם.
גרף 01 – הפקת נפט בשנת 1906
מחסור בנפט איים על אירופה בתבוסה כלכלית וצבאית בתחרות עם ארצות הברית.
מדינות אירופה תוך מאבק קיומי החלו בחיפושי הנפט ברחבי העולם. התברר ששדות הנפט הגדולים והקרובים ביותר לאירופה נמצאים במסופוטמיה. האימפריה העות'מאנית שלטה בגישה לאזור זה ועסקה בו בחיפושי הנפט יחד עם גרמניה.
מפה 02 – האימפריה העות'מאנית והאזורי הנפט במסופוטמיה בשנת 1906
1907:
ארץ פרס, אשר שכנה מזרחית לאימפריה העות'מאנית, חולקה לתחומי ההשפעה: הצפון השתייך לרוסיה, המערב והדרום לאנגליה.
1913:
גילוי ופיתוח שדות נפט גדולים בדרום מסופוטמיה הובילו להקמת מפעל זיקוק הנפט באי آبادان אבאדאן שבחוף הצפוני של המפרץ הפרסי. משימת הגנת המפעל הוטלה על ספינות מלחמה בריטיות מהדור החדש עם מנועי דיזל. הספינות תודלקו במפעל.
1914, 28 ליוני:
המחבל הסרבי גברילו פרינציפ הרג בסרייבו את יורש העצר האוסטרו-הונגרי הארכידוכס פרנץ פרדיננד. רצח זה הפך עילה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
העילה אך לא הסיבה!
מדינות ההסכמה המשולשת Triple Entente (אנגליה, צרפת, רוסיה) פתחו במלחמה נגד מדינות הציר (גרמניה, אוסטרו-הונגריה, האימפריה העות'מאנית) במטרה להשתלט על שדות הנפט במסופוטמיה.
מפה 03 – מדינות הציר מסומנות באדום, מדינות ההסכמה המשולשת בירוק
1917:
מלחמת העולם הראשונה מתקרבת לסיומה. גיאולוגים מדווחים על גילוי שדות נפט ענקיים במרכז מסופוטמיה. נתיב אספקת הנפט לחופי הים התיכון הבטוח ביותר (מנקודת מבט ממשלת בריטניה) יעבור בשטחים שבשליטה בריטית.
מפה 04 – חלוקת אזורי השפעת המדינות המנצחות והתווי הצפוי של הספקת הנפט לכיוון הים התיכון
הובלת נפט למרחק של כ- 1,000 ק"מ – משימה לוגיסטית מורכבת (באותה התקופה עוד לא שמעו על צינורות מובילי נפט). ממשלת בריטניה החליטה לגייס רגשותיו של העם העברי כלפי ארץ ישראל לביצוע משימה זו.
1917, 2 לנובמבר:
תמליל הצהרת בלפור:
Foreign Office November 2nd, 1917
,Dear Lord Rothschild
I have much pleasure in conveying to you, on behalf of His Majesty's Government, the following declaration of sympathy with Jewish Zionist aspirations which has been submitted to, and approved by, the Cabinet
His Majesty's Government view with favour the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people, and will use their best endeavors to facilitate the achievement of this object, it being clearly understood that nothing shall be done which may prejudice the civil and religious rights of existing non-Jewish communities in Palestine or the rights and political status enjoyed by Jews in any other country
I should be grateful if you would bring this declaration to the knowledge of the Zionist Federation
,Yours
Arthur James Balfour
תרגום הצהרת בלפור לשפה עברית:
משרד החוץ, 2 לנובמבר 1917
לורד רוטשילד היקר,
לעונג רב לי להעביר לידיך בשמה של ממשלת הוד מלכותו את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות הציוניות כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו:
"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת".
אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההתאחדות הציונית.
בכבוד רב,
ארתור ג'יימס בלפור
.
1920:
בתום מלחמת העולם הראשונה נחתמו מספר הסכמים (הסכם ורסאי 10/01/1920, הסכם סוור 08/10/1920, ועידת סן רמו 1921, המנדט הבריטי 1922, המנדט הצרפתי 1923), לפיהם חולק המזרח התיכון ומסופוטמיה לתחומי השפעת המדינות המנצחות – על מפת המזרח התיכון הופיעו גבולות, פלשתינה ומסופוטמיה הפכו לשטחי המנדט הבריטי.
מפה 05
1922, 24 ליולי:
המנדט הבריטי על פלשתינה (סעיפים נבחרים):
MANDATE FOR PALESTINE
…
Whereas the Principal Allied Powers have also agreed that the Mandatory should be responsible for putting into effect the declaration originally made on November 2nd, 1917, by the Government of His Britannic Majesty, and adopted by the said Powers, in favour of the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people, it being clearly understood that nothing should be done which might prejudice the civil and religious rights of existing non-Jewish communities in Palestine, or the rights and political status enjoyed by Jews in any other country; and
Whereas recognition has thereby been given to the historical connection of the Jewish people with Palestine and to the grounds for reconstituting their national home in that country
…
Article 2.
The Mandatory shall be responsible for placing the country under such political, administrative and economic conditions as will secure the establishment of the Jewish national home, as laid down in the preamble, and the development of self-governing institutions, and also for safeguarding the civil and religious rights of all the inhabitants of Palestine, irrespective of race and religion
…
Article 4.
An appropriate Jewish agency shall be recognized as a public body for the purpose of advising and co-operating with the Administration of Palestine in such economic, social and other matters as may affect the establishment of the Jewish national home and the interests of the Jewish population in Palestine, and, subject always to the control of the Administration, to assist and take part in the development of the country
The Zionist organization, so long as its organization and constitution are in the opinion of the Mandatory appropriate, shall be recognized as such agency. It shall take steps in consultation with His Britannic Majesty's Government to secure the co-operation of all Jews who are willing to assist in the establishment of the Jewish national home
…
Article 6.
The Administration of Palestine, while ensuring that the rights and position of other sections of the population are not prejudiced, shall facilitate Jewish immigration under suitable conditions and shall encourage, in co-operation with the Jewish agency referred to in Article 4, close settlement by Jews on the land, including State lands and waste lands not required for public purposes
Article 7.
The Administration of Palestine shall be responsible for enacting a nationality law. There shall be included in this law provisions framed so as to facilitate the acquisition of Palestinian citizenship by Jews who take up their permanent residence in Palestine
…
תרגום המנדט הבריטי על פלשתינה (סעיפים הנבחרים):
…
הואיל ומעצמות הברית העיקריות הסכימו, לצורך מתן תוקף לדרישות כמפורט בסעיף 22 של אמנת חבר-הלאומים, למסור לידי המנדטורי (נאמן) שיבחר על ידי המעצמות הנ"ל, את ניהול שטח פלשתינה אשר הייתה שייכת לפנים לאימפריה הטורקית, בגבולות שיקבעו על ידן;
הואיל ומעצמות הברית העיקריות הסכימו ביניהן, שהממשל המנדטורי יהיה אחראי על ביצוע ההכרזה שניתנה במקור בשני לנובמבר 1917 על-ידי ממשלת הוד-מעלתו הבריטי, ואושררה על ידי יתר מעצמות הברית, לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, בתנאי מפורש שלא ייעשה דבר אשר יפגע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא יהודיות בפלשתינה, או בזכויות ובמעמד הפוליטי לו זוכים היהודים בכל ארץ אחרת;
הואיל ונתנה בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו; הואיל ומעצמות הברית העיקריות בחרו בהוד-מלכותו הבריטי למנדטורי על פלשתינה;
…
סעיף 2
המנדטורי יהיה אחראי ליצור בארץ תנאים פוליטיים, מנהליים וכלכליים, אשר יבטיחו את הקמת הבית הלאומי היהודי, כמפורט במבוא, ואת פיתוחם של מוסדות עצמאיים, וכן את שמירת הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי פלשתינה, ללא הבדל גזע ודת.
…
סעיף 4
סוכנות-יהודית נאותה תוכר כמוסד ציבורי שמטרתו לייעץ ולשתף פעולה עם מינהלת פלשתינה בעניינים כלכליים, חברתיים ואחרים, הנוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ואת ענייני האוכלוסייה היהודית בפלשתינה, וזאת בפיקוח תמידי של הממשל וכן לסייע ולקחת חלק בהתפתחות הארץ. הארגון הציוני, כל עוד מוסדותיו וחוקתו נחשבים הולמים בעיני המנדטורי, יוכר כסוכנות. היא תנקוט בצעדים בהתייעצות עם ממשלת הוד-מלכותו הבריטי, כדי להבטיח את השתתפותם של כל היהודים החפצים לסייע בהקמתו של הבית הלאומי היהודי.
…
סעיף 6
הממשל בפלשתינה, בעודו מבטיח כי הזכויות והעמדות של יתר חלקי האוכלוסייה אינם נפגעים, יסייע בתנאים נאותים לקידומה של ההגירה היהודית, וכן יעודד בשיתוף פעולה עם הסוכנות-היהודית כמוזכר בסעיף 4, התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע, כולל אדמות מדינה וקרקעות בור שאינן דרושות לצורכי הצבור.
סעיף 7
הממשל בפלשתינה, יהיה אחראי על חקיקת חוק התאזרחות. יכללו בחוק זה תנאים המנוסחים בכוונה להקל על רכישת האזרחות הפלשתינית על ידי היהודים המתיישבים ישיבת קבע בפלשתינה.
…
מפה 06 – שטח פלשתינה, גרסה ראשונה
1922, 16 לספטמבר:
כעבור פחות מחודשיים לאחר הפעלת המנדט, בריטניה חילקה את פלשתינה. החלק השוכן מזרחית לנהר הירדן קיבל את השם "עבר הירדן" = Transjordan. הדבר נעשה על מנת למנוע יישום כללי המנדט בשטח זה. בו-זמנית לטרנסג'ורדן הוצמדה "אצבע" המצביעה לצפון-מזרח לכיוון שדות הנפט שבמרכז מסופוטמיה.
מפה 07 – תלישת טרנסג'ורדן מפלשתינה והצמדת "האצבע"
1927:
בפרברי העיר כירכוכ (עיראק) התגלה שדה נפט זול ואיכותי. משימת התקנת צינור הנפט מכירכוכ אל חוף הים התיכון הפכה לרלוונטית ודחופה.
1931:
הושלם סקר התווי והוחלט על הקמת צינור הנפט כירכוכ – חיפה.
מפה 08 – תווי צינור הנפט
החלטת ממשלת בריטניה בעניין תחילת הקמת צינור הנפט כירכוכ – חיפה הפכה לנקודת מפנה במדיניותה כלפי פלשתינה. נעלם צורך בגיוס כוח עבודה עברי והון עברי לפיתוח תשתיות. החל מנקודת זמן זאת מדיניות ממשלת בריטניה בעניין עליית היהודים לארץ סתרה לחלוטין את הצהרת בלפור ואת נוסח המנדט.
1935:
הושלמה הנחת צינור הנפט כירכוכ – חיפה והחלה אספקת הנפט הגולמי לאירופה.
1939:
החלו לפעול בתי זיקוק בחיפה. לאורך כל תקופת מלחמת העולם השנייה הם סיפקו דלק לצבאות בריטניה ומדינות בעלות בריתה.
תוואי צינור הנפט ושטח בתי הזיקוק הוכרזו כשטח בשליטה ישירה של ממשלת בריטניה ומחוץ לתחום השפעת הרשויות המקומיות. הצבא הבריטי עסק בשמירה ובהגנה על הצינור ועל המפעלים.
1948, 14 למאי:
הוכרזה הקמת מדינת ישראל. צינור הנפט כירכוכ – חיפה חדל מלתפקד.
1948, דצמבר:
כוחות בריטיים עזבו את שטח בתי הזיקוק בחיפה לאחר שכל מלאי הנפט נשאב ממתקני האגירה.
סיכום:
בשנת 1917 ממשלת בריטניה הייתה זקוקה נואשות לעזרת היהודים בהקמת לוגיסטיקת שינוע הנפט המסופוטמי לחופי הים התיכון – נוסח הצהרת בלפור חדור חום, אהדה ורצון לעזור ב- "הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה".
בשנת 1931 מצאה ממשלת בריטניה דרך פשוטה וזולה לשינוע הנפט המסופוטמי לחופי הים התיכון – מאותו הרגע היא עשתה כל מאמץ כדי למנוע את "הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה".
———————————————————————————————–
באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן