ארכיון הקטגוריה: כללי

כרונולוגיית אבותינו

אודות התאריכים המדויקים בתקופה שבין הולדת אברהם אבינו לבין סיום יציאת מצרים.

.

התורה נותנת לנו מידע על פרקי הזמן שחלפו בין האירועים המתוארים בה. כדי לקבוע את התאריכים המדויקים של אירועים אלו, יש לבחור תאריך ביסוס. תאריך זה הוא תאריך סיום יציאת בני ישראל ממצרים, במילים אחרות, תאריך סיום האירועים המתוארים בתורה.

.

חישוב תאריך סיום יציאת מצרים

להלן רשימת תקופות שלטון פרעונים הרלוונטיות לקביעת תאריך זה:

  • רעמסס ה- 2:   1279 – 1212 לפנה"ס (השושלת ה- 19)
  • מרנפתח:         1212 – 1202 לפנה"ס (השושלת ה- 19)
  • אמנ מסס:        1202 – 1198 לפנה"ס (השושלת ה- 19)
  • סתי ה- 2:        1202 – 1194 לפנה"ס (השושלת ה- 19)
  • סי פתח:          1194 – 1188 לפנה"ס (השושלת ה- 19)
  • טאוסרט:         1188 – 1186 לפנה"ס (השושלת ה- 19)
  • סת נ אחת':     1186 – 1184 לפנה"ס (השושלת ה- 20)
  • רעמסס ה- 3:  1184 – 1153 לפנה"ס (השושלת ה- 20)
  • רעמסס ה- 4:  1153 – 1147 לפנה"ס (השושלת ה- 20)

להלן רשימת אירועי מפתח לצורך קביעת תאריך זה:

1.   קרב קדש בשנת 1274 לפנה"ס ← תחילתה של העבדות במצרית (קרא/י מאמר "וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה") ← צו פרעה רעמסס ה- 2 על המתת תינוקות העברים ← משה רבינו נולד לא לפני שנת 1274 לפנה"ס.

2.   בסיום יציאת מצרים משה היה בן 120 שנה, מכאן המסקנה שיציאת מצרים הסתיימה לא לפני שנת 1154 לפנה"ס.

3.   "מלחמת גויי הים" הסתיימה בו-זמנית עם סיום יציאת מצרים (קרא/י הסבר במאמרים "יציאת מצרים: הסיפר שמאחורי הקלעים", "המעגל נסגר").

4.   פפירוס האריס א' מעיד כי "מלחמת גויי הים" הסתיימה בתקופת שלטונו של פרעה רעמסס ה- 3 בתקופה 1184 – 1153 לפנה"ס. בשנת חייו האחרונה פרעה רעמסס ה- 3 היה חולה. זה עולה בקנה אחד עם ההנחה שהמלחמה הסתיימה לא אחרי שנת 1154 לפנה"ס.

תמונה 01: קטע מפפירוס האריס א'

Chronology 01 2017-09-24

5.   לו משה היה נולד אחרי שנת 1274 לפנה"ס, אז "מלחמת גויי הים" הייתה מסתיימת אחרי שנת 1154 לפנה"ס – הדבר סותר את הכתוב בפפירוס האריס א'.

6.   לו "המלחמת גויי הים" הייתה מסתיימת לפני 1154 לפנה"ס, אז משה היה נולד לפני השנה 1274 לפנה"ס, כלומר לפני הקרב קדש, כלומר לפני תחילת תקופת העבדות במצרית – הדבר סותר את הכתוב בתורה.

המסקנות:

–  משה רבינו נולד בשנת 1274 לפנה"ס.

–  יציאת מצרים הסתיימה בשנת 1154 לפנה"ס.

–  יציאת מצרים נמשכה 40 שנה, לכן היא החלה בשנת 1194 לפנה"ס.

.

טבלת תאריכי חיי אבותינו

הטבלה כוללת הפניות לפסקי התורה, בהם קיים מידע מדויק אודות אורך פרקי הזמן בין האירועים המהווים שרשרת רציפה.

טבלה 02

Chronology 02 He 2018-02-24

.


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

המעגל נסגר

 

לאן נעלמו עשרת השבטים ואיך נוסדה התרבות היוונית העתיקה?

.

בקצרה על מה שקרה קודם

במאות ה- 15 – 14 לפנה"ס היגרה חלק מאוכלוסיית בני ישראל ממצרים אל חופי הים התיכון ואל אייו (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים"). במאה ה- 13 לפנה"ס בתקופת שלטון המלך פרעה רעמסס השני (התקופה המזוהה עם תקופת העבדות במצרים) הגיעה ההגירה למימדים גדולים – עשרות אלפים ואולי מאות אלפים מבני ישראל עזבו את מצרים. יש לציין כי המהגרים בלטו בתוך אוכלוסיית בני ישראל כאנשים עם נטייה לעצמאות וליוזמה. חלק גדול מהם התיישב בים האגאי. בספרות הם נקראים הדנאים והאכאים:

-   הדנאים היו יוצאי שבט דן, אשר הקימו את העיר מיקנה (Mycenae ,Μυκῆναι) – שמה נוצר מהמילה העברית "מקנה". בכתובות מצריות הם נזכרים בשם "דננ".

-   האכאים היו תערובת בני שבטים שונים. הם התיישבו בים האגאי וכן גם באזורים אחרים של הים התיכון. השם "אכאי" הוא תוצאת שיבוש המילה העברית "אחי" בשפות לועזיות. קבוצות האכאים שהתיישבו במקומות שונים קראו לעצמם בשמות שונים לדוגמה: שרדנים, לכים, סקלים וכד' – למילים אלו יש משמעות רק בשפות העברית והארמית. בסך הכול נזכרים 11 שמות של קבוצות האכאים במסמכים שונים מאותה התקופה.

להלן מפת נתיבי התפשטות ההתיישבות האכאית והדנאית:

איור 01 

Na-krugi-svoja 01 Danaans & Achaeans En

ההתיישבות הדנאית התפתחה מזרחה לכיוון אסיה הקטנה. הדנאים כרתו ברית עם החיתים ובתחילת המאה ה- 13 לפנה"ס נלחמו נגד פרעה רעמסס השני במערכה הידועה בשם "קרב קדש".

איור 02

Na-krugi-svoja 02 Kadesh battle En

להלן תוצאות הקרב:

-   המלך פרעה רעמסס השני חזר מצרימה ונקם בבני ישראל על תבוסתו. כך התחילה העבדות במצרים (קרא/י את המאמר "וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה,…").

-   הדנאים התקדמו דרום-מזרחה וייסדו את ממלכת ארם שבירתה בדמשק.

איור 03

Na-krugi-svoja 03 Aram En

בשנת 1194 לפנה"ס התחיל עם ישראל ביציאה ממצרים (קרא/י את המאמר "כרונולוגיית אבותינו").

איור 04

Na-krugi-svoja 04 Exodus En

במשך ארבעים שנות שהותם בסיני למדו בני ישראל את יסודות המוסר הגלומים בעשרת הדיברות (קרא/י את המאמר "אודות חוקי הטבע ואודות טבע החוקים") ואת אמצעי הפצת המידע המתקדם ביותר בתקופה ההיא – האלפבית הפונטי (phonetic alphabet) המבוסס על 22 אותיות (קרא/י את המאמר "מדוע אירופה כותבת משמאל לימין?")

במשך ארבעים שנות שהות בני ישראל במדבר סיני לא רדפו הפרעונים אחרי עבדיהם שהיו במרחק של הישג יד.

מדוע?

התשובה: הדנאים והאכאים תקפו את חופי מצרים כדי להסיט כוחות צבא מצרים ולמנוע רדיפת בני ישראל ששהו בסיני. בכתובות מצריות עתיקות ובספרות המודרנית נקרא מבצע זה בשם "מלחמת גויי הים".

איור 05

Na-krugi-svoja 05 Sea people En

המלחמה נגמרה עם סיום שהותם של בני ישראל במדבר סיני ועם פלישתם לכנען. הדנאים והאכאים לא חזרו אז לים האגאי אך פנו מזרחה כדי להתאחד עם בני עמם.

איור 06

Na-krugi-svoja 06 Exodus En

אגן הים האגאי התרוקן מאוכלוסייה. רק בחוף הצפוני התמקד קומץ של בני ישראל, לכן איזור זה קיבל את השם "מוקדון". בזמננו הוא נקרא חבל מקדוניה במדינת יוון.

במשך תקופה של כ- 420 שנה המכונה בספרות המודרנית "תקופת החושך ביוון" באגן הים האגאי (למעט מוקדון) לא נמצאו על ידי ארכיאולוגים סימני נוכחות של בני אדם. שכבות התרבות מתקופה זו פשוט אינן קיימות. רק בשנת 730 לפנה"ס חזרו לים האגאי צאצאי הדנאים שהוגלו מאיזור לבנון של ימינו על ידי תגלת פלאסר השלישי מלך אשור. הם גרמו ל"פיצוץ" תרבותי וטכנולוגי אשר הוליד את יוון העתיקה.

המשך מאמר זה מתאר את השתלשלות האירועים אשר הובילה להולדתה של התרבות היוונית העתיקה ואת הקשר שלה לעשרת השבטים האבודים.

.

התאחדות

לקראת פלישת שבטי ישראל הייתה ארץ כנען מוקפת בעמים שהיו להם קשרים משפחתיים ידידותיים עם בני ישראל:

- מצפון: ממלכת ארם אשר נוסדה על ידי בני ישראל שהיגרו ממצרים (קרא/י את המאמר "וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה").

- ממזרח: בני עמון – צאצאי בן עמי בנו של לוט אחיינו של אברהם אבינו.

- מדרום-מזרח: בני מואב – צאצאי מואב בנו של לוט אחיינו של אברהם אבינו.

- מדרום: האדומים – צאצאי עשיו אחיו של יעקב אבינו.

- מדרום-מערב: הפלשתים, אשר מלכם אבימלך כרת ברית עם אברהם אבינו כ- 650 שנה טרם האירועים המתוארים במאמר זה (קרא/י את המאמר "מי אתה, פרעה?").

איור 07

Na-krugi-svoja 07 Canaan around En

באמצע המאה ה- 12 לפנה"ס התיישבו שבטי ישראל בארץ כנען תחת הנהגתו של יהושע בן נון. גויי הים (הדנאים והאכאים) הצטרפו אליהם:

-   הדנאים נחתו על חוף הים התיכון באיזור גוש דן כדי להתאחד עם שבטם המקורי – שבט דן.

-   האכאים התפזרו לאורך חופי הים התיכון דרומית לגוש דן והתערבבו עם הפלישתים.

איור 08

Na-krugi-svoja 08 Danaans & Achaeans He

.

מי הם הפלישתים?

הפלשתים ישבו בדרום כנען טרם הגעתו של אברהם אבינו (קרא/י את המאמר "מי אתה, פרעה?"). יחסי ידידות בין אברהם וצאצאיו לבין הפלישתים נמשכו כ- 650 שנה עד לפלישת בני ישראל לארץ כנען בשנת 1154 לפנה"ס. להלן קטע מספר יהושע ובו נזכרת רשימת הערים הפלישתיות בעת הפלישה:

מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים (יהושע יג, ג)

כל אחד מוזמן לבקר בחורבות תל מיקנה (עקרון) ותל צופית (גת) (קרא/י את המאמר "איפה קבור הרקולס?"). הערים עזה, אשקלון ואשדוד קיימות גם בימינו.

נזכר בפסוק הנ"ל המקום בשם שיחור. כנראה מדובר בישוב פלישתי בשם שרוחן אודותיו קרא/י במאמר "מי אתה, פרעה?".

להלן המפה המודרנית עם מיקום הערים האלה ועם גבולות התיישבות הפלישתים לאחר פלישת בני ישראל לכנען:

איור 09

Na-krugi-svoja 09 Plishtim-He

.

הפלישתים החדשים

האכאים הגיעו לחופי כנען כדי להצטרף לעם ישראל אך המטרה לא הושגה בשל הסיבות הבאות:

- במשך ארבעים שנות שהותם  בסיני הפכו בני ישראל לעם אשר אחדותו התבססה על אמונה באל אחד, על עשרת הדיברות ועל פירמידת השלטון המרכזי.

- האכאים היו עובדי אלילים. הם לא היו מסוגלים להשלים עם תנאים מגבלים של חוק ומוסר.

ניסיונם של האכאים להתאחד עם בני ישראל כשל אך במהרה הם מצאו שפה משותפת עם עובדי אלילים כמוהם – עם הפלישתים. כתוצאה ממיזוגם נוצרה תערובת של האכאים והפלישתים שנזכרת בתנ"ך בשם "פלישתים". הפלישתים "החדשים" האלו התקיימו במשך כ- 550 שנה. בשנת 604 לפנה"ס כבש נבוכדנצר ה- 2 מלך בבל את הערים הפלשתיות וגירש את אוכלוסייתן אשר לעולם לא חזרה אליהן.

כעבור 739 שנים נוספות נוצרה מהמילה "פלשת" מילה אחרת – "פלסטין". הרומאים נתנו שם זה לארץ יהודה לאחר כישלונו של מרד בר כוכבא בשנת 135 כדי למחוק את השם "יהודה" מזכרון העמים. מגמה זו נתמכת גם בימינו ע"י חוגים מסוימים. להלן המפה שפורסמה באינטרנט על ידי אחד מהארגונים באירופה.

איור 10

Na-krugi-svoja 10 Palestine

.

נדידת הדנאים צפונה

האכאים לא נקלטו בעם ישראל (ראה/י לעיל). איחוד הדנאים עם שבט דן לא הצליח בשל אותן המחלוקות. לשם מניעת העמקתן קיבלו מנהיגי שבט דן החלטה ליישב את הדנאים באזור אחר.

איפה?

ננסה להיזכר מאין הם באו. מקורם היה בעיר מיקנה. לפני כ- 120 שנה קרובי משפחותיהם לקחו חלק בקרב קדש ויסדו את ממלכת ארם עם בירה בדמשק (קרא/י את המאמר "וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה,…").

הדנאים נדדו צפונה. הם התיישבו לאורך גבולות דרום-מערביים של ממלכת ארם: ברמת הגולן, בסביבת הר החרמון ובחופי מדינת לבנון של ימינו. עד היום קיימים למרגלות הר החרמון ישוב דן ונחל דן אשר קיבלו את שמם באותה התקופה לכבוד הדנאים.

איור 11

Na-krugi-svoja 11 Danaens & Aram

בחוף לבנון איכלסו הדנאים את הערים צור וצידון והפכו לחלק מאכלוסיית ארם. הם הפכו את צור ואת צידון לערים חופשיות ובלתי תלויות בשלטון המרכזי של ממלכת ארם.

למרות ההיפרדות משבט דן תמיד זכרו הדנאים את שורשיהם ושמרו על קשרי ידידות עם השבט. להלן ציטוט ממכתבו של חורם מלך צור לשלמה המלך אשר נכתב באמצע המאה ה- 10 לפנה"ס כ- 200 שנה לאחר ההיפרדות . במכתבו מדגיש חורם את קשרי המשפחה עם שבט דן:

וַיֹּאמֶר חוּרָם: בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ:  אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִיד הַמֶּלֶךְ בֵּן חָכָם, יוֹדֵעַ שֵׂכֶל וּבִינָה, אֲשֶׁר יִבְנֶה-בַּיִת לַיהוָה וּבַיִת לְמַלְכוּתוֹוְעַתָּה שָׁלַחְתִּי אִישׁ-חָכָם יוֹדֵעַ בִּינָה לְחוּרָם אָבִי.  בֶּן-אִשָּׁה מִן-בְּנוֹת דָּן, וְאָבִיו אִישׁ-צֹרִי יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב-וּבַכֶּסֶף, בַּנְּחֹשֶׁת, בַּבַּרְזֶל, בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים, בָּאַרְגָּמָן, בַּתְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְמִיל, וּלְפַתֵּחַ כָּל-פִּתּוּחַ וְלַחְשֹׁב כָּל-מַחֲשָׁבֶת אֲשֶׁר יִנָּתֶן-לוֹ עִם-חֲכָמֶיךָ וְחַכְמֵי אֲדֹנִי דָּוִיד אָבִיךָ. (דברי הימים ב, ב, יא – יג)

.

התפתחות תרבותית ועסקית

הדנאים היו בקיאים במסחר בינלאומי. הם התיישבו במקום בו דרך הסחר החשובה ביותר בין מסופוטמיה לבין מצרים נשקה בחופי הים התיכון.

איור 12

Na-krugi-svoja 12 Mesopotamia-Dan-Egypt

הם הביאו לצור ולצידון את הידע ואת הניסיון בספנות ובניווט בים התיכון.

במאות ה- 10 – 9 לפנה"ס הקימו סוחרי צור וצידון מושבות רבות על חופי הים התיכון, ובינהן העיר "קרת חדשה" שהפכה למאחז מפתח בפיתוח המסחר בים התיכון המערבי.

קרת חדשה ← (יוונית) [ Καρθαγένη [ karthageon ← (לטינית) Carthage [ kartage ] ← קרתגו

איור 13 Na-krugi-svoja 13 map of colonies

באותה תקופה שלטו צור, צידון וקרתגו כמעט בכל המסחר העולמי. להלן רשימה חלקית של המושבות אשר הוקמו על ידי סוחריהן:

איור 14 Na-krugi-svoja 14 list of colonies He

.

הדת

שלמה המלך הלך לעולמו. בנו רחבעם התיישב על כס המלכות. התנהגותו גרמה לפירוק הממלכה המאוחדת ולהקמת שתי ממלכות נפרדות: ממלכת ישראל אשר איחדה את עשרת השבטים, וממלכת יהודה אשר איחדה שני שבטים: יהודה ושמעון. ממלכת ארם וגם הערים צור וצידון קיבלו עצמאות. המנהיגות הדתית עמדה לצידו של רחבעם והתרכזה בממלכת יהודה.

איור 15 Na-krugi-svoja 15

כתוצאה מכך התחלק השטח המאוכלס על ידי בני ישראל לשלושה אזורים:

1.  צפון: ארם, צור, צידון – ארמים ודנאים – עובדי אלילים.

2.  דרום: ממלכת יהודה – שבטי יהודה ושמעון – חסידי ה'.

3.  מרכז: ממלכת ישראל – עשרת השבטים אשר הושפעו מבחינה דתית ותרבותית מהצפון ומהדרום.

מצב זה נשמר במשך כ- 200 שנה (עד סוף המאה ה- 8 לפנה"ס). בתקופה זו הושפעו האלים הפגאניים של צור וצידון מן הדת של עם ישראל והפכו במידה מסוימת לנושאי המוסר הישראלי. יחד עם זאת כל עם בוחר לעצמו את המוסר אשר משתלב בנוחות עם המנטליות שלו. מנטליות הדנאים לא חדלה להיות פגאנית.

היחסים בין הדנאים לבין ממלכת ישראל היו טובים. מלך ישראל אחאב (871 – 852 לפנה"ס) נשא לאישה את איזבל בת מלך צידון. בספר מלכים א' תוארה נחישותה בהפצת עבודת האלילים בקרב תושביה של ממלכת ישראל. איזבל הצליחה בכך במידה רבה. אובדן קשר התושבים לאלוהי ישראל גרם לאובדן קשרים בין אנשים, בין משפחות ובין השבטים. כתוצאה מכך הובסה ממלכת ישראל במלחמה נגד אשור בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס –  לעניין זה נחזור בהמשך.

.

אוריינות

בני הפזורה הים-תיכונית לא ידעו קרוא וכתוב. במאות 15 – 13 התפתחו אצלם מספר סוגים של האלפבית העתיק ("הכתב הקווי" או "הכתב הליניארי") אך הוא כלל עד 80 אותיות והיה קושי רב ללמדו. לכן במאה ה- 12 לפנה"ס הוא נעלם.

בני הפזורה הים-תיכונית דיברו בניב עתיק של השפה העברית. במאה ה- 13 לפנה"ס הם הקימו את ממלכת ארם. החל מאותה תקופה ניב זה בין העמים כונה "השפה הארמית".

באותה תקופה בני ישראל שישבו במצרים המשיכו לפתח את השפה העברית ולשפר את האלפבית שלה. לקראת תחילת היציאה ממצרים האלפבית העברי העתיק כבר היה מורכב מאותן 22 האותיות כמו באלפבית המודרני המרובע אך צורת האותיות היתה שונה (קרא/י מאמר "מדוע אירופה כותבת משמאל לימין?").

עשרת הדברות היו כתובים בשנת 1194 לפנה"ס על גבי לוחות הברית בעזרת אותיות האלפבית העברי העתיק (ראה/י כאן).

הארמים למדו מהישראלים את האותיות העבריות. הם השתמשו בהן לצורך תיעוד עסקיהם בארצות השונות מכיוון שהאלפבית העברי הפונטי איפשר אז וגם מאפשר כיום לתעד את הנאמר בשפה כלשהי.

במאות ה- 11 – 8 לפנה"ס הפכה ממלכת ארם למרכז המסחר העולמי. סוחרים ארמיים הפכו את השפה הארמית (ויחד איתה את האלפבית העברי) לשפת המסחר הבינלאומית והיא נשארה כזאת עד לכיבוש המזרח על ידי אלכסנדר הגדול בסוף המאה ה- 4 לפנה"ס.

האלפבית העברי העתיק מכונה לעיתים גם "האלפבית הפיניקי". זוהי טעות. המושג "פיניקיה" נולד כ- 700 שנה לאחר שהתגבש האלפבית העברי העתיק – נחזור לכך בהמשך המאמר.

לקראת המאה ה- 6 לפנה"ס התפתח במסופוטמיה כתב חדש שקיבל את השם "הכתב המרובע". בני ישראל שחזרו מגלות בבל בשנת 538 לפנה"ס הביאו איתם את הכתב המרובע, אשר עם הזמן החליף את הכתב העתיק המקורי בקרב עם ישראל ונמצא בשימוש גם בימינו. השימוש האחרון בכתב העברי העתיק נרשם על גבי מטבעות בר כוכבא בשנת 135 לספירה.

להלן דוגמאות של הכתב העתיק (העליון) והכתב המרובע (התחתון) לצורך ההשוואה:

איור 16 Na-krugi-svoja 16 alef-bet

.

הדנאים סופגים את המכה הראשונה

בשנות 740 – 735 לפנה"ס פתח תגלת פלאסר ה- 3 מלך אשור במלחמה נגד רצין מלך ארם ובעלי בריתו. אחד מהם היה פקח מלך ישראל. בשנת 732 לפנה"ס התקרב הצבא האשורי מצפון והחל בכיבוש נחלות שבטי ישראל. המלחמה נמשכה 31 שנה.

איור 17 Na-krugi-svoja 17 Ashur

הדנאים ספגו את המכה הראשונה כי נחלתם היתה הצפונית ביותר.

כתוצאה מנצחונו הגלה תגלת פלאסר ה- 3 את הדנאים של צור וצידון ובכך "הרג שני ציפורים במכה אחת":

-   הוא הגלה עשרות אלפי אנשים עם ניסיון עשיר של הקמת ופיתוח ערים לשטחים ריקים דרומית לרכס קווקז (כורדיסטן וארמניה הטורקית בימינו), ובכך הוא גרם לפיתוח איזורים שוממים במדינתו.

איור 18 Na-krugi-svoja 18 transfer

-   את השטח הפורה והמפותח שהתפנה בעקבות הגירוש הוא איכלס בחייליו ובתושבים מאיזורים אחרים. בכך הוא סיפח למדינתו את השטח הכבוש וחסם בפני המגורשים את התקווה לחזור לביתם.

קרבתו של ההר הקדוש אררט לא עשתה רושם על מגורשי צור וצידון כי הם לא הרבו בקריאה בתורה. לכן הם לא התיישבו באיזור לזמן רב והמשיכו לנדוד צפונה. לאחר שחצו את רכס קווקז הם הגיעו לאיזורים המיושבים על ידי הסקיתים. קשרי המסחר בין הדנאים לבין הסקיתים החלו כ- 600 שנים קודם – קרא/י אגדה אודות גיזת הזהב.

חלק מהדנאים התיישב בארץ הסקיתים צפונית וצפון-מזרחית מהים השחור, אחרים המשיכו לנדוד דרום-מערבה לחופי הים האגאי.

בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס הדנאים התאחדו עם קרוביהם אשר התגוררו במוקדון עוד מתקופת "מלחמת גויי הים". להלן תאור נדידת הדנאים:

איור 19

Na-krugi-svoja 19 circle He

.

סוף תקופת החושך ביוון

בזמן שהדנאים נדדו סביב הים השחור, המשיך תגלת פלאסר ה- 3 בפלישתו לממלכת ישראל. הייתה זו מלחמה מוזרה! המרחק בין צידון לבין ירושלים הוא 200 ק"מ בלבד. מדוע תגלת פלאסר ה- 3 לא השלים את הפלישה תוך חודש או שלושה? מדוע נמשך המבצע 31 שנה?

תגלת פלאסר ה- 3 הבין במהלך הלחימה כי שבטי ישראלי אינם תומכים זה בזה. הוא החליט לכבוש את ממלכת ישראל ללא אבידות. יורשיו השלימו את המשימה לקראת שנת 701 לפנה"ס.

אוכלוסיית ממלכת ישראל שמנתה ככל הנראה מספר מיליוני תושבים (קרא/י את המאמר "מספרים"), לא הצליחה להתאחד. להלן התוצאות:

- כ- 50 אלף או יותר מתושבי ממלכת ישראל הוגלו לאיזורים שונים באשור.

- כשליש נמלט דרומה. חלק התיישב בשטח שבט יהודה (כ- 100 אלף התיישבו סביב ירושלים). האחרים המשיכו מצרימה. חלק התערבב עם צאצאי בני ישראל שישבו באיזור פאיום (ארץ גושן) מתקופת העבדות במצרים (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים"). האחרים נדדו דרומה נגד זרם הנילוס והתיישבו באי אלפנטינה (קרא/י את המאמר "יב וקייב – ההיסטוריה חוזרת").

-  רוב הישראלים העדיפו לעבור למושבות הפזורות ברחבי הים התיכון. חלק גדול מהם התיישב בים האגאי בשל קרבתו לארץ כנען.

- השאר התערבבו עם האשורים מהעיר כותה ומאזורים אחרים. כך נוצרה קבוצה אתנית חדשה – השומרונים.

המסקנה: בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס הגיעו ליוון שתי קבוצות תושבים חדשים: קודם קבוצה יחסית קטנה של הדנאים אשר הקיפו את הים השחור מצפון וחצו את ארץ הסקיתים, ולאחר מכן המוני ישראלים אשר נמלטו דרך הים ובדרכים אחרות מפני פלישת צבא אשור.

איור 20 Na-krugi-svoja 20 migration 2 to Greece

"שטף" התושבים החדשים מילא את אגן הים האגאי. הם הביאו עימם את טכנולוגיית עיבוד הרקמות, את טכנולוגיית ייצור הצבעים, והחשוב מכל – את הטכנולוגיה האוניברסאלית של העברת ושמירת המידע – האלפבית הפונטי (the phonetic alphabet) – קרא/י את המאמר "מדוע אירופה כותבת משמאל לימין". איזור הים האגאי אשר התרוקן מתושביו לפני כ- 420 שנים בסוף מלחמת גוי הים התמלא שוב בחיים. תקופת החושך ביוון הסתיימה.

מיזוג הקבוצות של בני ישראל (המוקדונים, הדנאים והישראלים) בא לידי ביטוי בהתפרצויות רגשיות חסרות תקדים. התעררו שכבות של זיכרונות, אגדות ומשלים. בתקופה זאת כתב המשורר הומרוס את שירי העלילה "האודיסאה" ו-"האיליאדה", אשר עד ימינו מהווים את מקורות המידע היחידים אודות האירועים שהתרחשו ביוון במאות ה- 13 – 12 לפנה"ס, כלומר כ- 600 שנים לפני הולדתו של הומרוס עצמו.

מדוע במשך 600 שנה לא חשב אדם אחר לתאר את האירועים הללו? כיוון שתושבי מוקדון אשר שמרו את המידע בזכרונם הקולקטיבי לא ידעו לכתוב. חיבור השירים "האודיסיאה" ו-"האיליאדה" הוא תוצאה ישירה של יבוא האלפבית מישראל למוקדון.

אם כבר נזכרנו בהומרוס: אביו היה מוקדוני מצאצאי האכאים, אמו – מהדנאים אשר הגיעו למוקדון דרך ארץ הסקיתים. שמו האמתי הוא גומר והוא קיבל את שמו מהתורה על שם נכדו של יפת בנו של נח:

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי-נֹחַ, שֵׁם חָם וָיָפֶת; וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִיםאַחַר הַמַּבּוּל.  בְּנֵי יֶפֶת – גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס.  וּבְנֵי גֹּמֶר – אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת וְתֹגַרְמָה. וּבְנֵי יָוָן – אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ, כִּתִּים וְדֹדָנִים. (בראשית י, א – ד)

הומרוס נולד בעיר תרמה – נחזור לכך בהמשך המאמר.

.

תרצה – בירת ממלכת ישראל

במאה ה- 10 לפנה"ס הוקמה עיר תרצה על הגבעה שנמצאת כ- 11 ק"מ מצפון-מזרח לעיר שכם והיו לה שלוש תכונות מיוחדות:

- במשך כחמישים שנה הייתה זו בירת ממלכת ישראל.

- זאת היתה העיר הראשונה עם שם נשי.

- זאת היתה העיר הראשונה בעולם אשר תוכננה מראש ונבנתה לפי התכנית.

המקום נקרא בימינו مخيم الفارعة [מחיים אל-פארעה] = מחנה הפרעה (נזכר בשם זה בהמשך המאמר).

איור 21

 Na-krugi-svoja 21 Tirtsa-He

העיר תרצה השתרעה על שטח של כ- 200,000 מ"ר. היא עמדה על גבעה המוקפת נחלים משלושה צדדים. כל בתיה היו בצורה מלבנית והרחובות נבנו כרשת שתי וערב. כל הרחובות ירדו אל הנחלים ובציר כל רחוב נבנתה תעלת ניקוז. זאת העיר הראשונה בעולם שהייתה מרושתת במערכת שפכים עירונית.

ניתן להניח כי העיר הרשימה עד מאוד את דוד המלך שהחמיא לאשתו בשיר השירים:

יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה

בני ישראל אשר ברחו למצרים מפני פלישת תגלת פלאסר ה- 3 בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס הביאו עמם בין היתר את השם תרצה. בסמוך לעיר פאיום כ- 10 ק"מ צפונית ממנה קיים עד היום יישוב בשם ترسه = תרצה.

איור 22 Na-krugi-svoja 22 Tirtsa Egypt

.

תרמה – מקום הולדתה של התרבות היוונית העתיקה

במאות 13 – 8 לפנה"ס בחוף מפרץ הים האגאי הוקם ע"י תושבי מוקדון ישוב קטן.

איור 23

 Na-krugi-svoja 23 Therma

 עם הגעת הדנאים בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס הפך הישוב לעיר אשר במשך מאות ואלפי שנים לאחר מכן שיחקה תפקיד מרכזי בתרבות היוונית והעולמית.

העיר נבנתה בדומה לעיר תרצה – מבנים בצורת מלבן, רשת הרחובות שתי וערב, תעלות הניקוז העירוני. העיר הפכה מודל להקמת מאות ערים דומות באירופה.

העיר קיבלה את השם תרצה. אך במאות 7 – 6 לפנה"ס כתוצאה מהתפתחות הכתב הדו-כיווני בוסטרופידון אות "צ" התהפכה והתחלפה לאות "מ" ושם העיר הפך לתרמה.

איור 24 Na-krugi-svoja 24 He Therma

העיר תרמה עמדה על חוף הים. כל תושב שביציאתו מהבית העיף מבט דרום-מערבה לכיוון הים, ראה באופק את הר אולימפוס. היכן גרים האלים אם לא שם?

איור 25 Na-krugi-svoja 24 Therma-Olimpus En

העיר תרמה היא המקום בו נוסדה המיתולוגיה היוונית העתיקה בתחילת המאה ה- 7 לפנה"ס. מי לא מכיר את האגדות אודות הרקולס? אגדות אילו הן יבוא מהארץ – קרא/י את המאמר "איפה קבור הרקולס?"

בשנת 316 לפנה"ס העניק קסנדרוס מלך מוקדון לעיר תרמה שם חדש – Θεσσαλονίκη [תסלוניקי] לכבוד אשתו אשר הייתה אחותו של אלכסנדר הגדול (קרא/י את המאמר "אלכסנדר הגדול – גם הוא?"). בימינו רבים משתמשים בשם המקוצר של העיר – סלוניקי.

שם המפרץ Θερμαϊκός [תרמאיקוס] על חופיו עומדת העיר סלוניקי מזכיר את השם העתיק של העיר – תרמה.

בשנת 480 לפנה"ס נערך ביוון הקרב המפורסם בין 7,000 חיילים בפיקודו של ליאונידס מלך אשפרתא (קרא/י את המאמר "אחים בדם") נגד צבא של כ- 300,000 חיילים בפיקודו של חְשְיָארְשָׁ ה- 1 מלך פרס המוכר בשם אחשוורוש וגם בשמו היווני Ξέρξης, Xerxes [קסרקסס]. מקום הקרב קיבל את השם [ Θερμοφιλες [ termofiles = "חובבי תרמה" לכבוד העיר תרמה.

במשך מאות שנים הייתה העיר בירת מוקדון ומרכז התרבות הנוצרית. השליח פאולוס הטיף שם כבר בשנות ה- 50 לספירה, כלומר כ- 40 שנה טרם הפצת הבשורה הקדושה על ידי מתי השליח. בברית החדשה קיימת התכתבות בין השליח פאולוס לבין תושבי העיר סלוניקי.

קירילוס ומתודיוס נולדו וגרו בעיר סלוניקי.

תמיד הייתה נוכחות משמעותית של בני ישראל בעיר סלוניקי, לדוגמה:

איור 26

Na-krugi-svoja 25 Saloniki He

בזמן מלחמת העולם השנייה הושמדה האוכלוסייה היהודית בעיר לחלוטין.

גם כיום בעיר סלוניקי נמצאת האוניברסיטה הגדולה בבלקן.

.

פלוסיום – קן הציונות

כאשר הדנאים התיישבו בתרמה, הם המשיכו לעסוק בסחר ימי ובהקמת התנחלויות חדשות. בין היתר הם הקימו מושבה בחוף המצרי בנקודה המזרחית של דלתת הנילוס. הקירבה למקומות שבהם התרחשו מאורעות יציאת מצרים, מצאה ביטוי בשם המושבה: חובבי ציון = (יוונית) Φιλούσιον [פילוסיון] ← (לטינית) Pelusium.

איור 27 

Na-krugi-svoja 27 Therma-Philosion

המושבה הפכה לנמל גדול ולמבצר ששמר על הגבולות המזרחיים של מצרים. היא מילאה תפקיד חשוב בהיסטוריה ונהרסה על ידי הצלבנים בשנת 1117 על פי פקודת בלדווין ה- 1 מלך ירושלים (שנפטר בה זמן קצר לאחר מכן).

לזכר תושבי תרמה אשר הקימו את המושבה, ממשיכים המקומיים גם בימינו לקרוא למקום הזה تل الفرما [תל אל-פרמא]. הקופטים קוראים למקום הזה בשם Paramount. כנראה מכאן נולד שם אולפן הסרטים המפורסם בארה"ב.

.

אודות האטרוסקים

מספר קבוצות של בני ישראל, אשר נמלטו מפני פלישת האשורים בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס, הגיעו באוניות אל החופים המערביים של חצי האי האפניני. חלקם הקימו התנחלויות על החוף. אחרים עלו בנהר הטיבר והתיישבו על גדותיו. כך הוקמו הערים האטרוסקיות. כך נוסדה העיר רומא (קרא/י את המאמר "משולש הזהב").

שבעת השליטים הראשונים של העיר רומא היו אטרוסקים.

איזור ההתיישבות האטרוסקית נקרא כיום בשם טוסקנה.

המילה "אטרוסק" נוצרה ברומא במאה ה- 5 לפנה"ס או אף מאוחר יותר. האטרוסקים קראו לעצמם במילה הארמית "ראשנא" שמשמעותה בשפה העברית היא "הראשון".

להלן תצלום של כלי החרס האטרוסקי מהמאה ה- 5 לפנה"ס שנמצא במוזיאון הרומי לאמנות האטרוסקית עם הכיתוב באותיות האלפבית העברי העתיק.

איור 28 Na-krugi-svoja 27 Etrusc

האטרוסקים תמכו בחניבעל במלחמה הפונית ה- 2 נגד הרומאים בשנות 217 – 203 לפנה"ס. זאת הסיבה לכך שחניבעל חצה הרי האלפים כדי לתקוף את רומא. מדוע האטרוסקים תמכו בחניבעל? – התשובה נמצאת במאמר "משולש הזהב".

.

כיצד נוצרה המילה "פיניציה?"

כנען – השם המקראי של ארץ ישראל. שם התואר – כנעני.

כנע – חומר צביעה בגוון אדום עמוק (בימינו – פרגמון). שם התואר – כנעני.

לשם התואר "כנעני" יש משמעות כפולה – בן אדם או חפץ שבא מארץ כנען או חפץ בגוון אדום.

תרגום המילה "כנעני" במובן של "אדום" לשפה היוונית העתיקה הוא Φοινίκη [פויניקי]. בזכות בני ישראל משחק המילים עבר משפה העברית לשפה היוונית. כך קיבלה ארץ כנען את הכינויים פיניקיה / פיניציה / פוניקיה / פוניציה. תושבי ארץ כנען קיבלו את הכינוי "פונים". למשל, ניתן לראות בכתובות מהזמנים ההם את הכינוי "פונים" שמתייחס לתושבי ירושלים.

מעולם לא הייתה מדינה בשם פיניציה או פיניקיה.

הכינוי "פיניציה" לארץ כנען הופיע במאה ה- 6 לפנה"ס. אין זה המקרה היחיד בהיסטוריה. הכינוי "אימפריה ביזנטית" נוצר באופן מלאכותי באמצע המאה ה- 19, כלומר כ- 400 שנה לאחר נפילתה. תושבי האימפריה הביזנטית מעולם לא שמעו את הביטוי "האימפריה הביזנטית".

מהמאה ה- 6 לפנה"ס במשך כ- 100 שנה הייתה המילה פיניציה מילה נרדפת לכנען. מאמצע המאה ה- 5 לפנה"ס הופיע השם פיניציה בדו"חות הסוחרים כשם האיזור.

בשנת 135 לאחר תבוסת מרד בר כוכבא על פי החלטת הסנט הרומי נוסדו שלוש פרובינציות רומיות חדשות: פלסטין, פיניציה, סוריה. מטרת ההחלטה – מחיקת השמות יהודה, ישראל, ארם מזכרון העמים.

להלן מפת המזרח התיכון לפי השקפת הרומאים:

איור 29 Na-krugi-svoja 28 Phoenicia

.

המלחמות הפוניות

כאמור לעיל, ממלכת ישראל חדלה מלהתקיים בשנות 732 – 701 לפנה"ס. חלק מתושביה נמלט למושבות בחופי הים התיכון. העיר קרת החדשה (קרתגו) גדלה והתחזקה בזכות הפליטים מכנען אשר לאחר זמן מה כונו "פונים" בשל מקורותם באיזור "פוניציה". לכן הרומאים כינו את מלחמותיהם נגד קרתגו כמלחמות פוניות.

.

העלייה השניה

נחזור למזרח התיכון.

הדנאים אשר התיישבו בשנות 732 – 731 לפנה"ס בארץ הסקיתים חלמו לחזור הביתה. באמצע המאה ה- 7 לפנה"ס עזבה קבוצת הדנאים את ארץ הסקיתים ונדדה דרומה. הם לא יכלו לחזור לארצם (שטח של מדינת לבנון המודרנית ורמת הגולן) כיוון שאֵסַרְחַדּוֹן מלך אשור (בשפה האשורית: אשור-אחחה-א-דין) החריב את צידון בשנת 677 לפנה"ס ושלט ביד קשה בכל האיזור. הדנאים המשיכו עוד כ- 120 ק"מ דרומה והתיישבו בעיר בית שאן. לכן החל ממאה ה- 6 לפנה"ס נקראה העיר בית שאן על ידי האוכלוסיה דוברת השפה היוונית בשם Σκυθόπολις [סקיתופוליס], כלומר עיר הסקיתים. זו היתה העלייה השנייה לאחר יציאת מצרים.

איור 30

Na-krugi-svoja 29 scytians repatriation

.

מדוע הים הוא אגאי?

הישראלים שנמלטו מפלישת תגלת פלאסר ה- 3 הגיעו לים ונדהמו משפע האיים, המיצרים והצוקים.

איור 31 

Na-krugi-svoja 30 The Aegean Sea

אין זה פלא שהים קיבל את השם "ים הגיאים":

הגיאים ← (יוונית) αιγαίο [ aegayo ] ← אגאי

.

לא כל כופר הוא פגאני

במשך ארבעים שנות יציאת מצרים למדו בני ישראל בבית ספרו של משה רבינו, לכן אמונת הרוב באל אחד הייתה מובנת מאליה. אלו שלא האמינו – הכופרים – הקימו ישובים קטנים מבודדים. כך נוצרה המילה "כְּפַר" – ישוב בו גרים הכופרים.

להלן השימוש הראשון של המילה כפר בתנ"ך:

וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ. וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם וּבֵית-אֵל. וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה וְעָפְרָה. וּכְפַר העמני (הָעַמֹּנָה) וְהָעָפְנִי וָגָבַע: עָרִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן. גִּבְעוֹן וְהָרָ מָה וּבְאֵרוֹת. וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה וְהַמֹּצָה. וְרֶקֶם וְיִרְפְּאֵל וְתַרְאֲלָה. וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם, גִּבְעַת קִרְיַת עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן: זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי-בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם.  (יהושוע יח, כא – כח)

עם הזמן, התערבבה אוכלוסיית הכפרים עם שאר האוכלוסיה, והמילה "כפר" קיבלה שתי משמעויות: גם מקום מגורי הכופרים וגם מושבה קטנה בחיק הטבע.

כעבור כ- 600 שנה דואליות המילה "כפר" נדדה לשפה הלטינית: המילה pagani [פגאני] שמשמעותה המקורית היא "חקלאי" קיבלה בזכות האטרוסקים את המשמעות השניה – "כופר" .

כעבור זמן נדדה המילה "פגאני" משפה הלטינית לשפה העברית ובימינו היא משמשת כמילה נרדפת לביטוי "אלילי". כיום למילה "כפר" אין קשר למילה "כופר".

במאה ה- 5 לפנה"ס נוצרה המילה הלטינית haereticus מהמילה העברית "הארץ" ← בעיני הרומאים "מארץ אחרת". מאוחר יותר השתמשו בה במובן של "מדת אחרת", ועוד יותר מאוחר משמעותה הייתה "מדת שאיננה הדת הנוצרית".

.


לצורך השתתפות בדיון בפייסבוק כנס לכאן

באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

מי אתה, פרעה?

מדוע הגיע אברהם אבינו דווקא לכנען?

מהו מוצאו של המלך פרעה שקיבל את פניו של יוסף?

.

המהפכה הראשונה

לפני אלפי שנים היה כל אדם בכל דקה עסוק בעניין אחד בלבד – בחיפוש מזון. מי שלא מצא מזון – מת ברעב. בני האדם שטטו על פני כדור הארץ וחיפשו אחר האוכל שהטבע יצר עבורם.

אך הטבע לא היה נדיב. היו קשיים רבים במציאת המזון. אם המזון היה במקום מסוים, הוא הספיק בדרך כלל לאדם אחד בלבד. מיעוט המזון והתחרות על השגתו מנעו מבני האדם להתאחד לקבוצות. לכן האנשים חיו כיצורים בודדים ולא למדו לפעול כקבוצה.

באלף השלישי לפנה"ס התרחשה המהפכה הגדולה ביותר בתולדות האנושות – המהפכה החקלאית. המוכשרים שבין האנשים למדו לגדל בעצמם את מזונם. לקראת המאה ה- 20 לפנה"ס טכנולוגיות יצור המזון התפשטו בשטח הסהר הפורה – זאת הסיבה לכך שאיזור זה קיבל את השם "הפורה".

תמונה 01

Who are you, Pharaoh 01 He

כלוסיית הסהר הפורה התפצלה לשתי קבוצות בהתאם לשיטת השגת המזון:

-   מפיקי המזון.

-   גזלני המזון, אשר עסקו בגזילת המזון מהטבע וממפיקי המזון.

.

המהפכה השניה

המהפכה החקלאית גרמה למפיקי המזון להתישב ולגור במקום קבוע – התנאי שעידד הקמת בתי מגורים מסיביים. בהתחלה המפיקים בנו מבנים מאבנים שמצאו בסביבה.

תמונה 02

Who are you, Pharaoh 02

החרוצים שביניהם עיבדו את האבנים כדי לשפר יציבות הקירות.

תמונה 03

Who are you, Pharaoh 03

במאה ה- 20 לפנה"ס התרחש מהפך בתחום הבנייה. המפיקים למדו לייצר לבנים מלאכותיות בצורה מלבנית ובמידות אחידות. הלבנים איפשרו להקים קירות יחסית גבוהים ויציבים.

     "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר  וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם  וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ" (בראשית יא, ג – ט)

הקטע הנ"ל מתאר את נסיון הקמתו של מבנה גבוה מלבנים – כנראה הנסיון הראשון מסוגו בתולדות האנושות. הנסיון לא צלח מכיוון שהאנשים עוד לא למדו לפעול כקבוצה. הם לא מצאו שפה משותפת ולכן התפזרו לבסוף.

.

המהפכה השלישית

הגזלנים המשיכו לשוטט ברחבי הסהר הפורה תוך חיפוש אחר מזון, ומתוך ידיעה כי אם לא ימצאו את המזון בטבע, יוכלו לגנוב אותו מהמפיקים.

הצורך בהגנה משותפת על מזונם גרם למפיקים לשתף פעולה בינהם ולהתיישב בקבוצות. כאן הגיע השלב החשוב ביותר בהתפתחות המנטלית של בני האדם – פיתוח יכולת לפעילות קבוצתית.

כתגובה לכך, התחילו הגזלנים להתארגן בכנופיות לצורך תקיפת המפיקים.

המוכשרים שבין הגזלנים הציעו למפיקים "גג" לצורך הגנה מפני גזלנים אחרים. מובן שאת דמי החסות הם ניצלו לצורך חיזוק כנופיותהם ולצורך הרחבת גבולות השפעתם. כך נוצרו שליטים, מיסים וצבאות.

כאן יש לציין שמעבר לגבולות הסהר הפורה, אנשים המשיכו לשוטט בבדידות ולגזול מזון מהטבע.

.

הדשא של השכן ירוק יותר

בשלב זה התחלק הסהר הפורה לאזורים קטנים רבים, שכל אחד מהם נשלט על ידי שליט מקומי. בין השליטים התנהל מאבק ללא פשרות ורחמים על הרחבת תחומי ההשפעה. ברור שאוירה שכזאת גרמה סבל רב למפיקים.

באותה התקופה תרח אביו של אברהם אבינו, גר באור כשדים שבדרום מסופוטמיה. תוך רצון לברוח ממלחמות בלתי פוסקות לקח תרח את משפחתו, עזב את אור כשדים ועבר לצפון מסופוטמיה לחרן:

     "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם "  (בראשית יא, לא)

 תמונה 04

Who are you, Pharaoh 04 He

בשנת 1839 לפנה"ס (קרא/י את המאמר "כרונולוגיית אבותינו") החליט אברם אבינו להפרד מתרח ולעבור לכנען:

     "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן" (בראשית יב, ה)

 תמונה 05

Who are you, Pharaoh 05 He

החלטתו התקבלה משיקולים פרגמטיים לגמרי:

-   גל המלחמות הגיע לחרן והחיים שם הפכו לבלתי נסבלים.

-   לחרן הגיעו שמועות שכנען היא מקום שקט ללא מלחמות.

.

כולם נגד כולם

כשאברם הגיע לכנען, הוא מצא שם אותה אווירת עוינות כמו בשאר איזורי הסהר הפורה. בפרק י"ד בספר בראשית מתואר סיפור הקרב שבו לקחו חלק תשעה מלכים מקומיים: חמישה נגד ארבעה. הצבא שניצח בקרב זה, הובס בסופו של דבר ע"י אברם עם 318 מעבדיו. ככל הנראה, מספר הלוחמים שהשתתפו בסכסוך מזוין זה לא עלה על אלף איש. הדבר מעיד על אוכלוסיית כנען שהייתה די דלילה בתקופה ההיא.

לאחר הקרב התקדם אברם דרומה והגיע למקום מטרת מסעיו – לארץ פלשת.

תמונה 06

Who are you, Pharaoh 06 He

.

אבימלך ופיכל

בארץ פלשת שלט אבימלך, אשר נזכר בספר התורה בשלושת המקרים הבאים:

מקרה א': טרם כניסת שרה אמנו להריון אבימלך חושק בה, אך לאחר מכן מתחרט ומחזיר אותה לאברהם.

מקרה ב': מספר שנים לאחר לידתו של יצחק אבימלך כורת ברית עם אברהם:

     "עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים" (בראשית כא, לא – לד)

 מקרה ג': אבימלך כורת ברית עם יצחק:

      "וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְהוָה" (בראשית כו, כו – כט)

 במקרה ג' אבימלך ופיכל התנהגו כאילו לא הכירו את יצחק ואף לא שמעו עליו מעולם, זאת למרות הארועים הבלתי נשכחים המתוארים במקרים א', ב' שקרו יותר מ- 100 שנים קודם לכן!

הנה ההסבר לתעלומה:

-   אבימלך ופיכל במקרה ב' ואבימלך ופיכל במקרה ג' הם אנשים שונים.

-   המילים "אבימלך" ו- "פיכל" הן לא שמות אנשים אלא הן צורות פניית כבוד כמו "הוד מלכותו" או כד'. במילים אחרות, המשפט "וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" היה נכתב בימינו כך: "הוד מלכותו והוד מעלתו שר צבאו, קמו ושבו לארץ פלישתים".

מה עשה אבימלך כדי לזכות בתואר הכבוד שכזה? מדוע הוא היה "אבימלך" ולא סתם איזה מלך מן השורה?

בזמנים הקשים ההם כשכולם נלחמו נגד כולם הצליח האיש הזה לרסן את כוחם של השליטים הסובבים, לפרוס את השפעתו על שטח עצום וליצור בקרב האוכלוסייה המקומית תחושה של שלום ואחדות. כמחווה של הכרת תודה הוא קיבל מהאוכלוסייה את תואר הכבוד: אב המלכים = אבימלך.

.

הפלישתים

כאמור, פלש אבימלך לשטח גדול, לכן השטח הזה קיבל כינוי "פלשת" ואוכלוסיית ארץ פלשת קיבלה כינוי "פלשתים".

     "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים" (בראשית כא, לג – לד)

תמונה 07

Who are you, Pharaoh 07 He

.

תחילת עידן הברזל

בארץ פלשת פסקו המלחמות. האוכלוסייה החלה להתגבש ולהתנהג כעם אחד. התושבים עסקו בפיתוח טכנולוגיות בתחומים שונים כמו חקלאות, מערכות השקיה ובנייה. כאן, בפעם הראשונה בתולדות האנושות, התחילו לייצר כלי עבודה מעפרת הברזל. את העפרת מצאו לא רחוק – בהרים בין ואדי פארן לבין ואדי נקורות.

תמונה 08

Who are you, Pharaoh 08 He

עידן הברזל של האנושות התחיל בנגב במאה ה- 19 או במאה ה- 18 לפנה"ס (קרא/י מאמר "תחילת עידן הברזל").

.

היקסוס

להלן העובדות הידועות לנו אודות ההיקסוס:

-   השם "היקסוס" הוא מילה יוונית עתיקה אשר מוכרת לנו מכתובות של המאה ה- 6 או ה- 5 לפנה"ס. איך ההיקסוס קראו לעצמם? המדעים עוד לא מצאו תשובה לשאלה זאת.

-   ההיקסוס הגיעו למצרים בשנת 1750 לפנה"ס בערך.

-   ההיקסוס הגיעו למצרים במרכבות דו-גלגליות, חמושים בכלי נשק מברזל: חרבות, פגיונות, מגני ראש, מגני גוף. בזכות הנשק עשוי מברזל ההיקסוס עלו על כס השלטון במצרים התחתונה ללא שמץ של התנגדות מצד המקומיים.

-   ההיקסוס הביאו למצרים טכנולוגיות ייצור כלים מעפרת הברזל.

-   התורה מתארת באופן די מפורט את האירועים שהתרחשו בכנען באמצע המאה ה- 18 לפנה"ס, אבל אין בה רמז לתנועת כוחות מזוינים כלשהם דרך כנען לעבר מצרים.

-   בכתובות המלך פרעה יעחמס הראשון רשום כי ההיקסוס שגורשו ממצרים בשנת 1550 לפנה"ס ברחו לישוב שרוחן. הישוב נמצא במרחק כ- 20 ק"מ דרומית לעיר עזה. מדוע הם ברחו דווקא לשם? הסיבה היא פשוטה – הם ברחו הביתה.

המסקנות:

-   ההיקסוס הם פלישתים, לכן הם היו חמושים בנשקי ברזל מתוצרת מקומית (אז עוד לא היו כלי ברזל מתוצרת אחרת).

-   ההיקסוס הם פלישתים משרוחן, לכן הם הגיעו למצרים ללא צורך בחציית כנען – ראה/י את המפה הרצ"ב.

תמונה 09

Who are you, Pharaoh 09 He

גם בימינו קיימת עדות לעובדה שאנשי שרוחן היו פרעוני מצרים. התושבים הערביים המקומיים קוראים למקום בו היה ישוב שרוחן בשם  تل الفارعة  [תל אל-פארעה] = תל הפרעה. הרי לתושבים אלו אף אחד לא סיפר אודות ההיקסוס!

.

יוסף במצרים

עדות חשובה נוספת לכך שההיקסוס הם פלשתים היא סיפור היחסים בין יוסף לבין פרעה.

מאז ההכרות בין אברהם אבינו לבין אבימלך בשנת 1815 לפנה"ס (קרא/י את המאמר "כרונולוגיית אבותינו") ועד לפגישת יוסף עם פרעה בשנת 1631 לפנה"ס עברו כמעט 200 שנות דו-קיום מוצלח של משפחת אברהם וצאצאיו עם הפלישתים. דבר זה מסביר את היחס החם של פרעה מצרים ממוצא פלישתי כלפי יוסף ומשפחתו:

     "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן …" (בראשית מז, ה - ו)

.

הפלישתים בין גויי הים

כעבור 430 שנה לאחר הארועים המתוארים לעיל, עזב עם ישראל את מצרים. גויי הים העניקו לו סיוע צבאי בפעולה זו (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים"). בכתובות המלך פרעה רעמסס הרביעי (ראה/י הפפירוס הגדול של האריס) מוזכרים חמישה שמות של גויי הים וביניהם השם פלשת, כלומר הפלישתים.

.

הפלישתים ובני ישראל

יחסי הידידות בין הפלישתים לבין בני ישראל נמשכו מעל 660 שנה, מעת ההכרות בין אברהם אבינו לבין אבימלך בשנת 1815 לפנה"ס ועד לפלישת בני ישראל לארץ כנען בשנת 1154 לפנה"ס (קרא/י את המאמר "כרונולוגית אבותינו").

לאחר פלישת בני ישראל לארץ כנען התפתחו היחסים הללו בדרכים שונות. היו גם תקופות ידידות וגם מחלוקות. הסיבה למחלוקות היא כי במשך 40 שנה במדבר סיני בני ישראל הפכו למונותאיסטים, אך הפלשתים שהתערבבו עם האכאים נותרו עובדי אלילים (קרא/י את המאמר "איפה קבור הרקולס?" ואת המאמר "המעגל סגור").

 


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

איפה קבור הרקולס?

שמשון הגיבור

במאה ה- 11 לפנה"ס בני ישראל והפלשתים הפכו להיות שכנים (קרא/י את המאמרים "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים", "המעגל נסגר"). נוטלים הפלשתים בקרב נגד הישראלים את ארון הקודש, אך כעבור זמן קצר מחזירים אותו (נביאים, שמואל א' ה,א). היחסים בין הישראלים לבין הפלשתים מלאים מתח, אך אין בהם שנאה בלתי מתפשרת כמו ביחסים בין ישראל לבין עמלק.

העמימות ביחסים אלו נראת בבירור באגדה אודות שמשון הגיבור. נביאים, ספר השופטים, פרקים יג, יד, טו, טז – כאן תוך 5 – 10 דקות כל אחד יכול להכיר את סיפור חייו.

שמשון חי במחצית השנייה של המאה ה- 11 לפנה"ס, כלומר כמה שנים לפני הופעתו של דוד המלך בזירה ההיסטורית.

מתוך הסיפור נלמד כי שמשון נולד בצרעה (ליד בית שמש), הוא נמשך לנשים פלשתיות, ניהל יחסי ידידות עם גברים פלשתיים והתמצא היטב בערי הפלשתים. בסיפור נזכרים ישובים פלשתיים כמו תמנה, עזה, אשקלון, וגם ישובים ישראליים כמו חברון, צרעה, אשתאול.

תמנע ישבה על שפת נחל שורק. שם גרה האהבה הראשונה של שמשון. בימינו כאן נמצא אתר ארכיאולוגי בשם תל בטש.

Samson 00 He

עזה, אשקלון, חברון, צרעה ואשתאול לא שינו את מקומן עד היום. ממקורות אחרים אנו יודעים אודות ערי הפלשתים כמו אשדוד, עקרון, גת.

הגבול בין אזורי ההתיישבויות הישראלית והפלשתית הוא די ברור – ראי/ה את המפה הרצ"ב. עבור שמשון גבול זה היה חסר משמעות – הוא נע בחופשיות בכל השטח.

samson-01-he

כפי שידוע, דלילה בגדה בשמשון ומסרה אותו לידי סַרְנֵי הפְלִשְׁתִּים משולל כוחו. את שמשון העוור הורידו לעזה – עמוק לתוך השטח הפלשתי והרחק ממקומות מהם קרוביו יכלו לרדת כדי לשחררו. מכאן ניתן להניח כי טרגדיית הבגידה התרחשה באחת הערים הפלשתיות הקרובות לשטח התישבות בני ישראל, כגון בעיר גת או בסביבה.

בהמשך נסביר מדוע זה חשוב.

-

אודות העיר רכל

בין הערים של הזמנים ההם היתה העיר רכל:

נביאים, ספר שמואל

וַיָּבֹא דָוִד אֶל-צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר:  הִנֵּה לָכֶם  {ר} בְּרָכָה, מִשְּׁלַל אֹיְבֵי יְהוָה. {ס}  לַאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בְּרָמוֹת-נֶגֶב,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר בְּיַתִּר.  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בַּעֲרֹעֵר  {ס}  וְלַאֲשֶׁר בְּשִׂפְמוֹת,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בְּאֶשְׁתְּמֹעַ.  {ס}  וְלַאֲשֶׁר בְּרָכָל,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בְּעָרֵי הַיְּרַחְמְאֵלִי,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר, בְּעָרֵי הַקֵּינִי.  {ס}   וְלַאֲשֶׁר  {ר} בְּחָרְמָה  {ס}  וְלַאֲשֶׁר בְּבוֹר-עָשָׁן,  {ס}  וְלַאֲשֶׁר  {ר} בַּעֲתָךְ.  {ס}  וְלַאֲשֶׁר, בְּחֶבְרוֹן; וּלְכָל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר-  {ר} הִתְהַלֶּךְ-שָׁם דָּוִד, הוּא וַאֲנָשָׁיו.  {פ} (שמואל א ל,כו – א ל,לא)

העיר הזאת אינה מוזכרת בכתבי הקודש בשום מקום אחר. אך תוך עיון בתרגום השבעים החכמים Septuaginta Seniorum ניתן לגלות כי עיר רכל נקראת שם בשם אחר:

samson-02-gr-he

מכך ניתן להשיג שהשם גת והשם רכל הם שני שמות של אותה העיר.

כך או אחרת, לזכר מקום הבגידה המתולוגית ואולי גם מסיבות אחרות, בני ישראל נתנו לשמשון את הכינוי "הרכלי". הסיפור אודות שמשון הרכלי עבר מדור לדור, ובסוף המאה ה- 8 לפנה"ס, ישראלים אשר נמלטו מפני פלישת תגלת פלסר ה- 3 מלך אשור (קראי/ה את המאמר "המעגל נסגר") הביאו אותו ליוון העתיקה. שם לאגדה הוספו פרטים חדשים ולכינוי נוספה סיומת "-אס" אשר אופיינית עבור שמות התואר היווניים:

הרכלי ←   (eng) Hercules  ←  (lat) Herculēs  ←  (greek) Ἡρακλῆς [heraclis]

חוקרי הספרות העתיקה מציינים כי מעללי הרקולס במקרים רבים חוזרים על עלילות שמשון הגיבור. מה הפלא? אילו הסיפורים אודות אותו האדם.

אירועי העיר רכל השאירו עקבות בזיכרון העם היהודי. בשפה העברית המודרנית משמעותו של השורש רכל היא רכילות, לשון הרע, הוצאת דיבה וכד'

גם שפות אחרות זוכרות את המילה:

– (אנג) racaille  = אֲסַפסוּף, נך, רשע

– (רוס) ракалья = אֲסַפסוּף, נך, רשע

 

הסיפור המקראי אודות שמשון מסתיים כך:

וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן, תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם-פְּלִשְׁתִּים, וַיֵּט בְּכֹחַ, וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל-הַסְּרָנִים וְעַל-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-בּוֹ; וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים, אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ, רַבִּים, מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו.  וַיֵּרְדוּ אֶחָיו וְכָל-בֵּית אָבִיהוּ, וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ, וַיַּעֲלוּ וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל, בְּקֶבֶר מָנוֹחַ אָבִיו; וְהוּא שָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים שָׁנָה.  {פ} (שופטים טז,ל – טז,לא)

הקבר של שמשון ושל אביו מנוח נמצא במקומו – בין צרעה ואשתאול. כל אחד יכול לבקר בו.

 samson-03-he

בדרך גוליית

פעילות שמשון גרמה למתיחות בין הישראלים לבין הפלשתים, אשר לאחר זמן הובילה לקרב המפורסם בין דוד לגוליית.

גוליית היה תושב העיר גת – רצ"ב 2 ציטוטים מספר שמואל:

וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת:  גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. (שמואל א יז,ד)

וְהוּא מְדַבֵּר עִמָּם, וְהִנֵּה אִישׁ הַבֵּנַיִם עוֹלֶה גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי שְׁמוֹ מִגַּת ממערות (מִמַּעַרְכוֹת) פְּלִשְׁתִּים, וַיְדַבֵּר, כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁמַע, דָּוִד. (שמואל א יז,כג)

העיר גת עמדה במרחק כמה מאות מטרים מנחל האלה. ביומיינו המקום נקרא תל צופית. מי שלא עצלן ילך מן חורבת העיר מזרחה, יעלה בערוץ הנחל כ- 10 ק"מ ויגיע לאתר הקרב המתולוגי בין דוד לגליית – עמק האלה. לא מין הנמנע שהוא ילך בעקבותיו של גוליית בדרך למפגשו עם מותו.

samson-04-he

 


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

אודות חוקי הטבע ואודות טבע החוקים

מספר מילים על מה שהיה קודם

תחילת האלף ה- 2 לפנה"ס. אמצעי מניעת הריון עוד לא קיימים. נשים יולדות לעתים קרובות, כנראה 5 – 15 פעמים לאורך חייהן, אבל אוכלוסיית העולם אינה גדלה. מדוע?

מכיוון שרק 10% מהילדים מגיעים לגיל בגרות.

כל אדם בכל יומו עוסק בדבר אחד בלבד – להשיג אוכל כדי לשרוד. רצח וגניבה לשם השרדות – התנהגות לגיטימית. מוות מרעב ומוות בקרב על מזון מתרחשים מול עיני כולם בכל יום. רצח הוא תופעה יום-יומית רגילה.

.

המהפכה המנטלית

אמצע המאה ה- 17 לפנה"ס. הרעב בכנען גורם למשפחת יעקב אבינו לרדת למצרים. שם היא מיישבת את ארץ גושן הפורייה.

בניהולו של יוסף בן יעקב בני ישראל בונים את התעלה שחיברה את נהר הנילוס לאגם קארון. תעלה זו עדיין קיימת והיא נקראת (ערבית) بحر يوسف [בחר יוסוף] = (עברית) ים יוסף (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים").

lawsofnature01

תעלת יוסף היא מערכת השקיה מסועפת. היא איפשרה (ומאפשרת) לחדש את מלאי המים באגם קארון מנהר הנילוס, מה שגרם להתפתחות חקלאות יציבה סביב האגם. איום המוות מרעב בקרב בני ישראל במצרים הוסר. כתוצאה מכך, שיעור תמותת הילדים ירד משמעותית -שינוי שגרם לריבוי אכלוסין חסר תקדים – לקראת יציאת מצרים כמות בני ישריאל הגיעה כמעט ל- 4 מיליון (קרא/י את המאמר "מספרים").

430 שנים היו בני ישראל במצרים. במהלך תקופה זו התחלפו 15 – 20 דורות אשר שכחו את סכנת המוות מרעב. מנטליות בני ישראל השתנתה – בקרבם רצח וגניבה חדלו להיות אמצעי הישרדות.

רק האדם שאינו פוחד ממוות מרעב, מסוגל להבין "כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם". רק אדם שבע יכול להקדיש חלק מזמנו להתפתחות רוחנית ואינטלקטואלית. לכן דווקא בתקופה זו ודווקא אצל בני ישראל התפתח אלפבית פונטי, אשר איפשר לרשום את דיבור האנשים המדברים בשפות שונות (קרא/י את המאמר "מדוע אירופה כותבת משמאל לימין?"). אלפבית זה היה בנוי מ- 22 אותיות. בגלל פשטותו הוא היה נגיש לכל אדם, ובכך הוא היה שונה באופן מהותי משאר סוגי הכתיב אשר באותה התקופה היו זכות הנבחרים.

.

הדברות

כעבור 7 שבועות לאחר תחילת יציאת מצרים לעולם הוענקו עשרת הדברות.

הן נכתבו על גבי לוחות האבן באותיות של האלפבית הפונטי העברי. מאז הגופן השתנה (קרא/י את המאמר "מדוע אירופה כותב משמאל לימין?"). להלן עשרת הדיברות הכתובות בעזרת הגופן המרובע המודרני:

 אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. (דברים ה,ו)

לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, כָּל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת–וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם:  כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא–פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים–לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְו‍ֹתָי). (דברים ה,ז – ה,ט)

לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא:  כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. (דברים ה,י)

שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ–לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. (דברים ה,יא – ה,יד)

כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ–לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. (דברים ה,טו)

לֹא תִרְצָח,

וְלֹא תִנְאָף;

וְלֹא תִגְנֹב,

וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא. (דברים ה,טז)

וְלֹא תַחְמֹד, אֵשֶׁת רֵעֶךָ;  וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. (דברים ה,יז)

ננסה לפשט את טקסט עשרת הדיברות ולחלק אותן לקבוצות כדלקמן:

קבוצה א': הדיברות 1, 2, 3, 4 אודות יחסים בין האדם לבין אלוהים:

1. אנכי אלוהיך היחיד לעד.

2. לא תהיה עבד לחפצים.

3. זכותך לבקש את עזרתי אך ורק בעניין החשוב ביותר בחייך. טעותך תפסול את זכותך לעד.

4. לא תחשוב על חומר בשבת.

קבוצה ב': הדיבר 5 – הנוסחה האוניברסלית של קיום עם כלשהו. תשומת לב לפועל "נֹתֵן" בנוסח המקורי. הפועל נמצא בצורת זמן הווה – זה הופך את הדיבר לאקטואלית תמיד.

5. העם קיים על אדמתו כל עוד הוא זוכר ומכבד את אבותיו.

קבוצה ג': הדיברות 6, 7, 8 מייחדות את האדם מן החיה:

6. לא תרצח

7. לא תזדווג ללא אהבה (קרא/י מאמר "אודות האהבה")

8. לא תגנוב

קבוצה ד': הדיברות 9, 10 מייחדות אדם טוב מאדם רע:

9. לא תשקר.

10. לא תקנא.

הדיברות 6 – 10 הן לא רק ההגדרה המקיפה של המוסר המודרני, אלא הן גם קובעות את סדר ההעלאה המוסרית של האדם – מהדיבר ה- 6 אל הדיבר ה- 10.

.

אודות טבע החוקים

אדם רגיל רוצה לחצות את הכביש במקום שנוח לו ובזמן שנוח לו. אולם החוק מחייב אותו לחצות את הכביש רק בצומת ורק באור ירוק. זה נוגד את רצונו אם כי הסיבות הן מובנות מאליהן.

כל החוקים ללא יוצא מן הכלל אוסרים על אדם לעשות את מה שהוא רוצה, או להיפך, מחייבים אותו לעשות את מה שהוא לא רוצה. חוק כלשהו נוגד לטבע האדם!

לפני כ- 3200 שנה ביום ה- 50 מתחילת יציאת מצרים בני ישראל הביאו לעולם את החוקים האוסרים על בני האדם להתנהג בטבעיות – לרצוח, להזדווג באקראי, לגנוב, לשקר ולקנא. לאנושות קשה מאוד לחיות על פי חוקים אלה. לכן יום קבלת עשרת הדיברות, חג השבועות, הוא יום הולדת האנטישמיות.

.

מדוע דווקא בני ישראל

משתי סיבות:

- בסוף המאה ה- 13 לפנה"ס עם ישראל היה הקבוצה היחידה שבתוכה רצח חדל מלהיות התנהגות נורמלית. לכן, באותה התקופה בני ישראל בלבד היו מסוגלים להבין ולקיים את החוק "לא תרצח".

- בסוף המאה ה- 13 לפנה"ס עם ישראל היוה הקבוצה היחידה בעלת האלפבית הפונטי האוניברסלי. לכן משימת הפצת המוסר הטמון בעשרת הדיברות, נפלה דווקא עליו.

.

קשה להבין את זה בימינו

עד אמצע המאה ה- 20 לספירה תהליך התפשטות המוסר היה איטי מאוד – האנושות היתה עסוקה במאבק נגד המוות מרעב.

בשנים 1932 – 1933 בברית המועצות מתו מרעב כ- 5 מיליון אנשים. ידועים המקרים בהם האם כדי לשרוד אכלה את בשר ילדיה שמתו מרעב.

בשנות ה- 1930 בגרמניה כמעט כל המזון חולק על פי תלושי מזון.

בשנת 1954 באנגליה בוטלו תלושי מזון.

אדם מודרני שמתגורר במדינה מתוקנת יתקשה להאמין שממש לא מזמן, לפני פחות מ- 100 שנה המוות מרעב היווה איום יום-יומי כמעט לכל אדם על פני כדור הארץ.

במחצית השניה של המאה ה- 20 חל מהפך:

- הטכנולוגיות ניצחו את הרעב באירופה ובאמריקה.

- עמי אירופה ואמריקה רכשו אוריינות טוטאלית.

קצב התפשטות המוסר המבוסס על עשרת הדיברות גדל באופן מהותי.

נא לא לחשוב שאנשים הפסיקו לרצוח – לא! אך בימינו, בניגוד למאות השנים הקודמות, במדינות מפותחות רצח הפסיק להוות התנהגות נורמלית. בימינו רצח – הוא מעשה רע. חלק גדול מאוכלוסייה כבר לא מסוגל לרצוח בשל סיבות רגשיות. ועל אף שבענייני מין מזדמן, גנבה, שקר וקנאה האנושות עוד לא הגיעה לרמות רצויות, אך פה ושם התנהגות שכזו כבר נחשבת כמגונה.

קורא נכבד, קבל ברכות! אנו עדים להתפתחות התהליך הגורלי בתולדות האנושות – תהליך ההתקרבות הין האנושות לבין האנושיות.


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

 

אודות האהבה (המשך)

לבן שלי ביום ההולדת ה- 19.5

אודות סוג האהבה אשר חסר לעתים קרובות מידי

אצלנו בבניין בקומה ב' גר זוג קשישים. הם קנו שתי דירות אחת מול השניה. את הדירה השניה הם קנו עבור בתם.

הבת גרה בצרפת. במהלך 5 השנים האחרונות טרם מות הקשיש היא לא ביקרה אצלהם לו פעם אחת.

כשהקשיש הלך לעולמו, גיליתי שהוא היה סופר ידוע. ספריו קראתי ואהבתי. אדם מוכשר, צנוע, רחב לב, הוא נפטר בידיעה ברורה שהבת שלו לא אוהבת אותו.

מדוע?

טבע האהבה – לתת. ככל שאדם משקיע בשני – תחושת האהבה היא חזקה ועמוקה יותר. (ההסבר כאן)

אהבתך לאשתך לעתיד תתחיל מהמשיכה הראשונה.

אהבתך לילדיך תתחיל ברגע הולדתם.

אהבתך להוריך – ממה היא תתחיל? הוריך בכל מקרה יתנו לך את הכל מבלי לדרוש דבר בתמורה. הטבע אינו מחייב אותך לתת להורים, ולכן אהבתך להוריך היא לא דבר טבעי ומובן מאליו.

זאת הסיבה מדוע כתוב: כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, …

כבוד להורים עשוי לגרום לך לדחף לתת להם, וכתוצאה מכך, לפתח את אהבתך כלפיהם, אשר לעתים קרובות כל כך חסרה לילדים (לא להורים). מדוע דוקא לילדים? כיוון שרק האהבה גורמת לאדם תחושת האושר. כיוון שהאהבה גורמת תחושת האושר רק לאדם אוהב.

תהיה מאושר!


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

אודות האהבה

לבן שלי ביום ההולדת ה- 18

 אודות האהבה: מה זה והיכן לחפש?

 ישנם סוגים שונים של אהבה: אהבת אם לילד, אהבת אב לילד, אהבה בין בעל לבין אישה, אהבה בין מאהבים, בין חברים, אל האנושות, אל העם, אל המולדת, למקצוע, למקום עבודה, לעורך חיים… קיימת הסכמה כללית שהאהבה השכיחה ביותר והחזקה ביותר זאת אהבת אם לילד.

אך מה יקרה אם להפריד בין האם לבין הילד בעת הולדתו ולאפשר להם להיפגש בעוד 40 שנה?

ברוב המקרים רגשות האם יהיו רחוקים מרגשות האהבה הרגילה של אם לילד. מדוע? מכיוון שהאם לא הורשתה לתת את אהבתה לילד.

טבע האהבה – לתת. ככל שאדם משקיע בשני – תחושת האהבה היא חזקה ועמוקה יותר. אם תרצה להרגיש מה זה האהבה האמיתית – תהיה מוכן לתת את הכל!

קיים סוג האהבה שמביס את כל הסוגים האחרים – זאת האהבה של אדם לעצמו.

זהו רגש חזק מאוד! האיש שאוהב את עצמו לא מסוגל לתת, ולכן לא מסוגל לאהוב את האחר, את העם, את המולדת.

מה זה – אהבה? אהבה – זה כשרון.

לדעת לצייר – זה כשרון. אם אין לאדם כשרון זה, האדם יכול ללמוד לצייר, אבל אומן הוא לא יהיה.

לאהוב – זה כשרון. כדי למצוא אדם בעל כשרון זה, חפש אותו בין אלה שהוכיחו שיש להם את הכשרון.

איך למצוא אותו?

אל תחפש אותו בין בני זוג – שם אין מקום בשבילך.

אל תחפש אותו בין מאהבים – שם קל לטעות.

אל תחפש אותו בין אלה שאוהבים את המקצוע או מקום העבודה – זה לא אמין.

אל תחפש אותו בין אלה שאוהבים את עצמם – זה חסר תקוה.

אהבת העם, אהבת ארץ המולדת – אהבה נקיה שלא דורשת דבר בתמורה. בין אלה שאוהבים את עמם חפש את המוכשרים באהבה.

האנשים אשר שונאים את העמים האחרים, מציגים את שנאתם כאהבה לעמם – הם בעלי כשרון לשנוא. היזהר!


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

 

יב וקייב – ההיסטוריה חוזרת

.

על בית המקדש החלופי ועל ייסוד העיר קייב (בירת אוקראינה).

.

 אי על הנילוס

במורד הנהר נילוס כ- 800 קילומטרים מקהיר מול העיר אסואן ישנו אי. המקומיים קוראים לו אי הפילים. עבור התיירים הוא Island Elephantine. היוונים הקדמונים קראו לו ελεφάντινη [elefantini].

אך אין שם פילים ולא היו מעולם.

איור 01

Ev 01 place of Ev

התושבים הראשונים אשר התיישבו באי במאה ה- 16 לפנה"ס שמו לב לסלעים החלקים והמעוגלים אשר הזכירו להם את צורתו של גב הפיל – כך המקום קיבל את השם "אי היב". משמעות המילה "יב" בעברית העתיקה היא "פיל". צירוף המילים "שן היב" יצר המילה המודרנית "שנהב".

.

גלות אשור

בשנת 740 – 735 לפנה"ס תגלת פילסר השלישי מלך אשור ניהל מלחמה נגד רצין מלך ארם-דמשק ונגד בני בריתו שבקרבם היה פקח מלך ישראל. בשנת 732 לפנה"ס הצבא האשורי פלש לממלכת ישראל מהצפון והחל בכיבוש אדמותיה. המלחמה נמשכה 31 שנה. תושבי ממלכת ישראל נמלטו דרומה לממלכת יהודה. רבים מהם המשיכו מצרימה ונקלטו ע"י האכלוסייה הידידותית אשר ישבה באיזור פאיום מתקופת העבדות במצרים (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים").
האשורים התקרבו לגבול מצרים. הזהירים ביותר שבין הפליטים עלו במורד הנהר נילוס והתישבו במקום מרוחק ומוגן – באי היב.

איור 02

Ev 02 route to Ev

אוכלוסיית האי עם הזמן גדלה. כעבור כ- 100 שנה על האי נבנה בית התפילה. הוא החל לתפקד בשנת 610 לפנה"ס.
בשנת 586 לפנה"ס נבוכדנצר השני מלך בבל החריב את בית המקדש בירושלים ובכך ממלכת יהודה חדלה מלהתקיים. אבד המרכז הרוחני והדתי של בני ישראל.
בעקבות ארועים אילו תושבי האי יב החליטו להפוך את בית התפילה שלהם לבית המקדש החלופי בו הם ערכו את אותם טקסי הפולחן אשר התקיימו עד כה רק בבית המקדש בירושלים. בית המקדש באי הפך למרכז העולמי הדתי של בני ישראל לתקופה של 70 שנה.
כעבור 48 שנים, בשנת 538 לפנה"ס המלך כורש פקד על בני ישראל לחזור מבבל לירושלים ולבנות את בית המקדש. בשנת 516 לפנה"ס בית המקדש השני החל לתפקד. החל ממועד זה פולחן המקדש נערך במקביל בשני המקומות: בירושלים ובאי יב.
במהלך חפירות באי יב במאה ה- 19 לספירה מדענים מצאו מסמכים כתובים רבים אשר מתארים חיי משק, חברה ודת של תושבי האי. כ- 350 מסמכים קיימים עד עצם היום הזה. מהמסמכים ברור כי התקיים ויכוח סוער בין מנהיגי הדת של האי יב לבין מנהיגי הדת מירושלים. הוויכוח עסק בעניין חוקיות קיום שני בתי מקדש בו-זמנית. הדיון נמשך 106 שנה. בשנת 410 לפנה"ס הסתיים הוויכוח משום שבית המקדש באי יב נחרב במהלך פרעות שאורגנו על ידי שלטונות מצריים.

.

ההיסטוריה חוזרת

בשנת 570 נולד הנביא מוחמד.
כשהיה מוחמד בן 40 הוא התחיל לנבא. בתקופה זאת העולם הים-תיכוני היה שקוע בתהליך התפשטות הדת הנוצרית. בתחילת המאה ה -7 חסידי מוחמד הקימו מדינה חדשה – הח'ליפות המוסלמית (קראו את המאמר "בבשמית רצופה דרך ל…"). כעבור זמן קצר שטח הח'ליפות היה גדול פי שלוש משטח האימפריה הרומית.

איור 03

Ev 03 map of Islamic Khalifut

תוך מאבק על שליטה באכלוסיות האימפריה הרומית והח'ליפות נקטו במדיניות ניצור ואיסלום בכפיה. אי הסכמת היהודים לעבור לדת אחרת גרמה לכך שהיהודים נאלצו לעזוב את בתיהם ולברוח.
לאן?
במאות ה- 7 וה- 8 היהודים שחיו בחלקה המערבי של האימפריה הרומית (10% – 20% מכלל היהודים) עברו לחצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל של ימינו). רוב יהודי האימפריה והח'ליפות כולל יהודי ירושלים נדדו לשטח ממלכת הכוזרים בין הים השחור לבין הים הכספי (ראו אליפסה במפה הרצ"ב).

איור 04

Ev 04 jews to Khazaria

המאה ה- 8. הכוחות המוסלמיים תוקפים את הגבולות הדרומיים של ממלכת הכוזרים.

וכאן ההיסטוריה חזרה על עצמה!

כפי שזה קרה במאה ה- 8 לפנה"ס בנהר נילוס (ראה/י לעיל), קבוצת הפליטים היהודיים עלתה לאורך הנהר דנפר [dnepr, днепр] והתיישבה במקום מוגן – באי.

איור 05

Ev 05 birth of Kiev

ירושלים נכבשה על ידי המוסלמים ולא היתה תקווה שחיי הדת היהודיים יתחדשו שם בעתיד הקרוב. היהודים הקימו בית כנסת באי שבנהר דנפר, בדיוק כפי שזה נעשה לפני כ- 1,600 שנה באי היב. בית הכנסת החל לתפקד בסוף המאה ה- 8 או בתחילת המאה ה- 9. בעיני היהודים האי בנהר דנפר היה כמו האי יב בנהר נילוס ← הוא היה כִּיֵב ← כך נוצר שם העיר קייב [kiev, киев].

 .

 מכתב קייב

 המסמך העתיק ביותר הקיים בזמננו בו מוזכר שמה של העיר קייב הוא המסמך המכונה "מכתב קייב". מסמך זה נכתב בשפה העברית, כנראה בשנת 930 ונשמר בארכיון ספריית אוניברסיטת קיימברידג'.

איור 06

Ev 06 the Kiev letter

המדענים אשר החזיקו בידיהם את המסמך טוענים כי המילה "קייב" מופיעה בו בצורה "קי יוב".
בשנת 882 הנסיך אולג הגיע לקייב מהעיר נובגורוד ואמר משפט אשר נחשב כמשפט מפתח בתולדות רוסיה ואוקראינה. רצ"ב ציטוט מהספר Повѣсть времяньныхъ лѣтъ = "סיפורי שנות הזמן" אשר נכתב במאה ה- 12 – אחד מהספרים הראשונים אשר נכתבו בשפה הרוסית:

איור 07

Ev 07 882 Oleg Mather of russian cities

התרגום לעברית: "והתישב אולג למלוך בקייב ואמר אולג – זאת תהיה אם לערים הרוסיות".
מדוע אמר את זה דווקא אולג?
מדוע הוא אמר את זה דווקא אודות העיר קייב?
מדוע הוא ניסח את המשפט דווקא במילים אילו?
קרא/י את ההסבר המפורט במאמר "אם הערים הרוסיות".
הנסיך אולג התיישב באי בקרבת בית המקדש. אחוזתו היתה ידועה בשם אולג'ישה [olg'ishe, олжише] = (עבר) של אולג או שייך לאולג.

 .

טרחן

המילה "טרחה" נזכרת לראשונה בספר דברים:
א,יב   אֵיכָה אֶשָּׂא, לְבַדִּי, טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם, וְרִיבְכֶם.

בתקופת ממלכת הכוזרים המילה "טרחן" קיבלה משמעות של מילת עידוד אנשי חצר המלך. לאחר מכן היא חדרה לשפות שונות ושימשה כתואר כבוד או כדרגה צבאית דומה לדרגת אלוף בצה"ל. לדוגמה, בשנת 764 הצבא הכוזרי הביס את הכוחות המוסלמיים אשר פלשו מדרום. ידוע שפיקד על המבצע קצין בדרגת ראש טרחן כלומר בדרגה שוות ערך לדרגת רב אלוף בצה"ל.
הכוזרים כינו את הנסיך אולג בכינוי טרחן, לכן האי בו אולג הקים את אחוזתו קיבל את הכינוי:

 אי הטרחן ← (רוסית) Тарханов остров [טרחנוב אוסטרוב] = tarkhanov island

 עם הזמן שם האי השתנה מעט ובימיינו המקום נקרא:

 (רוסית) Труханов остров [טרוחנוב אוסטרוב] = trukhanov island

 כאן באי הטרחן התחילו תולדות העיר קייב.

איור 08

Ev 08 Trukhanov Island

המילה "טרחן" נשמרה במספר שמות גאוגרפיים, לדוגמה:
• העיר (רוסית) Тамань [טמן, taman] נשאה את השם "תמן טרחן" עד המאה ה- 15.
• שם של הנקודה המערבית של חצי האי קרים הוא "פינת טרחן" = (רוסית) Тарханкут [tarkhankut].
• שנות ילדות המשורר הרוסי מיכאל לרמנטוב [lermantov] עברו באחוזת טרחני.
• שם העיר Астрахань [astrakhan] נוצר ממילים אש טרחן – כאן היתה בירת ממלכת כוזרים.

איור 09

Ev 09 Tarkhan He

• טרחן – עד שנת 1945 זה היה שמו של הכפר וישניובקה [vishnёvka] במחוז Krasnoperekopsky ברפובליקה האוטונומית קרים.
• טרחן – עד שנת 1948 זה היה שמו של הכפר דבורובוי [dvorovoe] במחוז Nizhnegorsky ברפובליקה האוטונומית קרים.
• טרחן – שמו של (ערבית) كفر طرخان [כפר טרחאן] במצרים, אשר בסמוך אליו נמצא בשנת 1911 בית עלמין ובו קברים מתקופות שונות החל מהמאה ה- 27 לפנה"ס. הכפר נמצא באיזור פאיום אשר מזוהה אם ארץ הגושן המקראית (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים"). בקברים אילו נמצאו בין היתר תמונות פאיום המפורסמות.
• טרחנה – שם העיר אשר נוסדה בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס כ- 80 ק"מ צפונית-מערבית מהעיר רומא ע"י פליטים ישראליים שנמלטו מפני פלישת תגלת פילסר ה- 3 מלך אשור (קרא/י מאמרים "המעגל נסגר", "משולש הזהב"). מאז שם העיר עוות וביומיינו היא נקראת Tarquinia [טרקויניה].

.


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה

מספר מילים על מה שהיה קודם

באמצע המאה ה- 17 לפנה"ס אוכלוסיית מצרים הייתה מיושבת ועסקה בחקלאות ובעבודות ציבוריות. בני ישראל עסקו ברעיית צאן ובמסחר – עם הגעתם התמלא חלל במבנה הכלכלי של מצרים. חלק ניכר מבני ישראל עזב את מצרים והתיישב בגדות ובאיי הים התיכון. בני שבט דן אשר הקימו את העיר מיקנה נקראו הדנאים. תערובת של בני השבטים האחרים אשר התיישבו בים האגאי קיבלו את הכינוי האכאים (הסבר מפורט תמצא/י במאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים").

כך התחילה עבדות מצרים

לקראת המאה ה- 14 לפנה"ס שטחי אסיה הקטנה (היום שטח טורקיה) יושבו ע"י תערובת שבטים שמיים אשר הגיעו לכאן בתקופות שונות מהמזרח. כאן היו התנחלויות של האשורים אשר קראו לאחרים בשם חתים. אוכלוסייה זו לא הזדהתה כעם אחד.

במאה ה- 14 לפנה"ס הדנאים והאכאים מישבים את חופי אסיה הקטנה. שטחי התישבותם מסומנים בצהוב על המפה הרצ"ב.

תמונה 01

new king 01 Hattites

על החוף הדרומי של אסיה הקטנה מול האי קפריסין הדנאים יסדו קבוצת התנחלויות עם שם משותף דנונה. גם ביומיינו באיזור זה קיימת עיר גדולה אשר שמה אדָנֵה [adana] נוצר ממילה ארמית "אדנא" אשר משמעותה בעברית היא "הדן".

הדנאים הביאו לאיזור טכנולוגיית ייצור נשק וכלי עבודה מברזל (קרא/י את המאמר "מי אתה, פרעה?"). הם השתמשו במרכבות לא רק בשדה הקרב, אלא גם לצורכי המסחר ולתקשורת. הודות לטכנולוגיות החדשות מלכי החתים קיבלו יכולת לשלוט בשטחים נרחבים אשר נקראים בימיינו הממלכה החתית או האימפריה החתית.

נתיב המסחר החשוב ביותר בתקופה ההיא הוא הנתיב אשר חיבר בין מסופוטמיה לבין מצרים והוא עבר לאורך נהר פרת והחופים המזרחיים של הים התיכון (הקו האדום במפה הרצ"ב).

תמונה 02

new king 02 trade way

בסוף המאה ה- 14 לפנה"ס הדנאים בשיתוף החיתים השתלטו על החלק המרכזי של הנתיב והמצב החדש גרם לרצ"ב:

–   גביית מכס משיירות המסחר בדרך ממסופוטמיה למצרים הפכה את מסחר עם מצרים ללא רווחי.

–   חלק מהשיירות הופנו מערבה לכיוון הממלכה החתית ולים האגאי (הקו הירוק במפה רצ"ב).

תמונה 03

new king 03 Hattites trade

סחר החוץ המצרי הצטמצם באופן מהותי. בשנת 1274 לפנה"ס המלך פרעה רעמסס ה- 2 מוביל את צבאו צפונה כדי להסיר את המצור. הצבא המאוחד של הדנאים והחתים נערך מנגד.

תמונה 04

new king 04 Kadesh buttle

התקיימה המערכה הגדולה ביותר של הזמנים ההם. המספר הידוע של החיילים אשר לקחו חלק במערכה בצד המצרי הוא כ- 16,000 חיילי חי"ר ו- 2,000 מרכבות.

אף אחד מהצדדים שנלחמו בקרב קדש לא ניצח, אך תוצאתו החשובה ביותר היתה שמירת המצב הקיים – פרעה לא הצליח לפרוץ את המצור על הסחר עם מסופוטמיה ואשור, ובשל כך המשבר הכלכלי במצרים נמשך.

הדנאים התקדמו דרום-מזרחה והקימו מדינה חדשה – ארם. המדינה הזאת, הממוקמת בצומת דרכי המסחר הראשיות, השטלתה כמעט על כל המסחר היבשתי בתקופה ההיא.

תמונה 05

new king 05 Aram

הכלכלה הקורסת של מצרים דרשה קבלת החלטה. ההיסטוריה מלמדת כי בדרך כלל דיקטטור אינו מסוגל לפתור בעיות כלכליות בעזרת שיטות כלכליות, לכן הוא מחפש את מי לבזוז. כאן יש לציין כי הדנאים לקחו חלק מכריע בתבוסתו של רעמסס ה- 2 בקרב קדש, ובכך ערערו בעיניו את אמינותה של האוכלוסייה העברית ונאמנותה לכס המצרים. כתוצאה מכך המלך החליט לבזוז את בני ישראל. כך החלה התקופה המזוהה עם עבדות מצרים:

וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵףוַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּהָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ. וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה–אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵסוְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵלוַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּפָרֶךְוַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל-עֲבֹדָה, בַּשָּׂדֶה–אֵת, כָּל-עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם, בְּפָרֶךְוַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל-הָאָבְנָיִם:  אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה. (שמות א,ח – א,טז)

ואז בשנת 1274 לפנה"ס נולד משה רבינו. על מה שקרא לאחר מכן קרא/י במאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים".

מי רוצה ללמוד ארמית?

כאמור לעיל במאות 15 – 14 לפנה"ס מספר רב של בני ישראל היגרו ממצרים והתיישבו בים האגאי. לאחר מכן הם התפשטו מזרחה לאסיה הקטנה, לקחו חלק בקרב קדש, התקדמו דרום-מזרחה ובמאה ה- 13 לפנה"ס הקימו את מדינת ארם.

במשך יותר מ- 200 שנה ממאה ה- 15 ועד המאה ה- 13 לפנה"ס בקבוצה זו של בני ישראל, אשר במידה רבה היתה מנותקת מעמה, נוצר ניב מיוחד של שפת העברית. עם הקמת מדינת ארם ניב זה קיבל מעמד של שפה נפרדת בשם השפה הארמית.

אין הבדלים משמעותיים בין השפה העברית והשפה הארמית. כל אדם דובר עברית לאחר מספר שיעורים יידע לקרוא ולהבין את מה שכתוב בשפה הארמית.

לשם המחשה רצ"ב שני ציטוטים מתוך ספר עזרא עם תירגום לעברית:

1.   (ארמית): דְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּ֚י שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל-אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א עַבְדָ֛ךְ אֱנָ֥שׁ עֲבַֽר-נַהֲרָ֖ה … (עזרא, פרק ד', פסוק י"א)

-     (תרגום לעברית): הנה העתק האיגרת אשר שלחו אל ארתחששתא המלך עבדיך אנשי עבר-הנהר …

 2.   (ארמית): וּמַלְכִ֣ין תַּקִּיפִ֗ין הֲווֹ֙ עַל-יְר֣וּשְׁלֶ֔ם וְשַׁ֨לִּיטִ֔ין בְּכֹ֖ל עֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה וּמִדָּ֥ה בְל֛וֹ וַהֲלָ֖ךְ מִתְיְהֵ֥ב לְהֽוֹן: (עזרא, פרק ד', פסוק כ')

-     (תרגום לעברית): ומלכים תוקפניים היו על ירושלים ושליטים בכל עבר הנהר, ומסים נטולים להם:

מתוך הדוגמאות הנ"ל ברור כי 80% – 90% מהמילים העבריות והארמיות הן בעלי אותם השורשים וכללי הדקדוק הם גם אותם הכללים.

עיסוקם העיקרי של תושבי ארם היו סחר בינלאומי ופיקוח על נתיבי סחר. במאה ה- 12 לפנה"ס השפה הארמית התפשטה ברחבי האסיה הקטנה. היא הפכה לשפת התקשורת הבינלאומית ונשארה כזו עד סוף המאה ה- 4 לפנה"ס כלומר עד לתקופת אלכסנדר הגדול (מומלץ לעיין במאמר "אלכסנדר מוקדון – גם הוא?").

מי זה שרדנה?

בקרב בני ישראל אשר התיישבו במאות ה- 15 – 14 לפנה"ס באיים ובחופי הים התיכון הייתה קבוצה אשר התרחקה מאוד ממרכזי התרבות. הם כינו את עצמם שרדנים כביטוי ליכולתם לשרוד.

תמונה 06

new king 06 Sardinia

בספרות הם קיבלו כינוי "שרדנה" כתוצאה מעיוות המילה תוך מעברה בין שפות שונות. שמות שונים כמו האי סרדיניה, יין שרדונה וכד' מזכירים לנו אודות נוכחותם של השרדנים באיזורים ההם.

השרדנים היו חיילים טובים ואמינים. בכתובות פרעה רעמסס 2 סופר כי הוא השתמש בהם כשומרי ראשו.

בהמשך בשנות 1184 – 1154 לפנה"ס השרדנים השתתפו בפלישת "גויי הים" למצרים כתף-אל-כתף עם הדנאים ועם הקבוצות האחרות של בני פזורת ישראל ים-תיכוניים (קרא/י במאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים").


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

אחים בדם

על מה שהיה

בשנת 928 לפנה"ס המלך רחבעם בשל טיפשותו ויוהרתו שם קץ לממלכה המאוחדת אשר התפצלה ל- 2 ממלכות חדשות:

-   ממלכת יהודה אשר איחדה נחלות שבטי יהודה, בניימין ושמעון.

-   ממלכת ישראל אשר איחדה נחלות 9 השבטים הנותרים.

בשנות 701 – 731 לפנה"ס מלכי אשור החריבו את ממלכת ישראל. יותר מ- 3 מליון בני ישראל (קרא/י את המאמר "מספרים") התפזרו ברחבי העולם. מספר לא מבוטל מהם, כנראה מעל מיליון, התנחל ביון ובסביבתה (קרא/י את המאמר "המעגל נסגר"). כך הגיעה לסיומה התקופה המכונה בספרות "תקופת החושך ביון". כך נוסדה תרבות יון העתיקה (קרא/י את המאמר "מדוע אירופה כותבת משמאל לימין?").

בשנת 586 לפנה"ס מלך בבל נבוכדנצר ה- 2 החריב את ירושלים והיגלה את הצמרת הרוחנית והתרבותית שלה לבבל במטרה להעלות את רמת אוכלוסיית ארצו. הוא הישיב את האכלוסיה החדשה בערים הגדולות והעניק לה חופש הפולחן והתרבות.

דיכאון פקד את בני ישראל ברחבי העולם: נחרבה מדינת יהודה – המולדת אינה קיימת יותר!

הדיכאון נמשך 48 שנה.

-

תהילים פרק קלז

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. ב  עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.

ג  כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.

ד  אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר.

ה  אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ו  תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

ז  זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.

ח  בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.

ט  אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.

  -

בשנת 538 לפנה"ס המלך כורש הרשה לבני ישראל לחזור לירושלים ואף מימן את עלייתם. מאז בני ישראל בכל העולם קוראים לעצמם יהודים ולדתם יהדות לאות ההזדהות עם מדינת יהודה אשר קמה לתחיה.

כ- 70% מהיהודים אשר עלו ליהודה מבבל נולדו וגדלו בבבל. שפת דיבור שלהם הייתה ארמית. הם הביאו ליהודה אותיות ארמיות. זה לא היה קשה. האלפבית הארמי הוא אחיו הצעיר של האלפבית העברי – גם בו ישנן 22 אותיות ולאותיות אילו יש אותה המשמעות. האלפבית הארמי היה שונה מהאלפבית העברי בצורת האותיות בלבד.

מאז היהודים השתמשו בשני גופנים: הקדום והמרובע. עם הזמן שימוש בגופן המרובע הפך לנפוץ יותר והשימוש בגופן הקדום הצטמצם. השימוש האחרון בגופן הקדום ע"י היהודים נרשם בשנת 135 לספירה על המטבעות של בר כוכבא.

Blood Brothers 01 He

בשנות 323 – 334 לפנה"ס אלכסנדר הגדול (קרא/י את המאמר "אלכסנדר מוקדון – גם הוא?") הפך את התרבות ההלנסטית לתרבות הדומיננטית באימפריה שלו ואת הניב קוינה של השפה היוונית לשפת התקשורת הבינלאומית.

כל האומות בכל הזמנים נוטות להתאים את הדת למנטליות שלהם. זה מסביר את ההבדלים בין הנצרות האיטלקית, הרוסית והגרמנית. זה מסביר את ההבדלים בין האסלאם הסעודי, האיראני והטורקי. העמים האשוריים של סוף המאה ה- 4 לפנה"ס קלטו את החיצוניות של התרבות ההלניסטית אך לא את מהותה והתאימו את הסממנים החיצוניים שלה למוסר הפרימיטיבי שלהם. ערי יון העתיקה באותה התקופה היו ידועות כמרכז התפתחות המדעים והאמנויות, אך הצמרת ההלניסטית האשורית היתה ידועה בשל התמכרותה להנאות גופניות. בערי יון העתיקה היתה מקובלת חולקת תפקידים בין שני שליטים אשר נבחרו בשיטות שונות ולתקופות מוגבלות, אך באשור עליה על כס המלכות תמיד היתה מלווה במאבק אכזרי ועקוב בדם.

במאות 3 – 2 לפנה"ס התרבות האשורית הפסאודו-הלניסטית, תוקפנית ובלתי מוסרית, היתה ההפך המוחלט מהתרבות ההלנסטית היונית. השליטים האשוריים ניצלו את הדת ההלניסטי ככלי להכרעת העמים הכבושים ועשו הכל למען חיסול הדתות האותנטיות. כל העמים נכנעו אך לא היהודים. החל משנת 300 לפנה"ס לחץ על היהודים גבר וגרם בשנת 165 לפנה"ס להתלקחות המרד בראשות החשמונאים.

ערי יון בתקופה ההיא עמדו בצד היהודים ואף הציעו עזרה. היהודים לא קיבלו את ההצעה מתוך הבנה כי התנגשות בין הכוחות ההלניסטיים לבין הכוחות הפסאודו-הלניסטיים עלולה לגרום למצב רגיש בקנה מידה עולמי.

-

ההתכתבות בין הספרטנים לבין היהודים

במאמר זה נציג קטעי ההתכתבות בין מלכי אשפרתא (ספרטה) לבין ההנהגה הרוחנית היהודית. ההתכתבות (החלק הידוע בימינו) כוללת 3 מכתבים.

קיימים שני מקורות ידיעתנו אודות התכתבות זאת:

-   קדמוניות היהודים – ספר שנכתב ע"י יוסף בן מתתיהו ברומא בסוף המאה ה- 1 לספירה בשפת קוינה. בספר זה צוטטו שני מכתבים: פנית הספרטנים אל היהודים ותגובת היהודים.

-   ספר חשמנאים א' – אחד הספרים החיצוניים של התנ"ך. הספר מכיל 3 מכתבים: שני המכתבים שצוטטו ע"י יוסף בן מתתיהו ומכתב נוסף של הספרטנים אל היהודים.

יש לציין כי יוסף בן מתתיהו הוא בן משפחת הכהנים המקורבת לכהן הגדול וניתוח הפרטים בתרגומו של המכתבים מאפשר להבין כי כנראה הוא בעצמו קרא את המכתבים המקוריים אשר לאחר מכן אבדו. לכן, ניתן להניח שהתרגום שלו הוא הציטוט הקרוב ביותר למקור. רצ"ב צילום התרגום של יוסף בן מתתיהו לשפת קוינה וגם תרגום מקוינה לעברית המודרנית).

-

מכתב #1 – פנית הספרטנים אל היהודים בשנת כ- 300 לפנה"ס:

Blood Brothers 02 Letter 1 koine

יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר י "ב, 226 – 227

מלך הלקדיימונים אריוס לחוניה שלום. נתקלנו בכתב אחד ומצאנו כי היהודים והלקדיימונים מגזע אחד הם ושניהם צאצאי אברהם. לכן כי אחים אנו יהיה נכון שתשלחו אלינו שליחים לכל משאלותיכם. גם אנחנו נעשה כך ונראה שלכם כשלנו ובשלנו גם נשתף אתכם. דימוטלס נושא המכתבים מביא אליכם מכתב זה. הגופן הוא מרובע, החותם הוא נשר אוחז דרקון.

 

נסה/י לנחש באיזו שפה נכתב המכתב המקורי? התשובה תמצא/י בסוף המאמר.

-

מכתב #2 – תשובת היהודים לספרטנים בשנת כ- 165 לפנה"ס:

Blood Brothers 03 Letter 2 koine

יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר י "ג, 166 – 170

והינה העתק הכתב: "יונתן הכהן הגדול של עם היהודים ומועצת הזקנים וחבר הכהנים אל אחיהם האפורים הלקדיימוניים ומועצת הזקנים והעם שלום. אם אצלכם שלום ועסקי הכלל והפרט מתנהלים לפי רוחכם, הרי הכל כרצוננו. אצלנו שלום. בזמנים קודמים הובאה ע  "י דימוטלס האיגרת, אשר העתקה מצ  "ב, מאת אריוס מלככם אל חוניה שהיה כהן גדול אצלנו, אודות קירבת הדם בינכם לביננו. קיבלנו ברצון את האיגרת ונהגנו חיבה כלפי דימוטלס ואריוס אך לא היה לנו צורך בהוכחה שכזאת מכיוון שהדבר ברור מתוך כתבי קודש שלנו. אף לא ראינו לנכון למהר באישור הקירבה שלא נראה כבהולים ליטול את התהילה שניתנה לנו מידכם. ואף על פי שעברו ימים רבים מאז חזרנו והפכנו בקירבה הנושנה שביננו, הרינו מתפללים לאלוהים לשלומכם ולנצחונכם בשעה שאנו מקריבים לו בימי קודש ומועד. ואף על פי שניהלנו מלחמות רבות בשל תאוות החמס של שכנינו, בחרנו שלא להיות למשא לא עליכם ולא על אנשים אחרים הקרובים לנו. ואולם לאחר שהתגברנו על אויבינו שלחנו את נומניון בן אנטיוכון ואת אנטיפטרון בן יאסונוס ממועצת הזכנים המכובדים אצלנו עם מכתבים אל הרומאים וגם אליכם כדי לחדש את קירבתנו. יפה תעשו אם גם אתם תכתבו אלינו ותודיענו על מה שיש לכם צורך בו כי נהיה מוכנים לכל דבר כדי למלא את רצונכם ." הלקדיימונים קיבלו את השליחים בסבר פנים יפות ולאחר שהחליטו על ברית ידידות עם היהודים שלחום לדרכם.

-

אותה ההתכתבות אך עם תוספת של המכתב השלישי הוצגה בספר החשמונאים א'. על פי מחסור בפרטים בהשוואה לספר של יוסף בן מתתיהו, ניתן להניח כי בספר החשמונאים א' תוארה מהות ההתכתבות אך לא ציטוט מדויק.

-

מכתב #1 - פנית הספרטנים אל היהודים בשנת כ- 300 לפנה"ס:

ספר חשמונאים א', פרק י "ב

(כא) אריוס מלך אשפרתא לחוניה הכהן הגדול שלום.

(כב) מצאנו כתוב בדברי הימים כי יושבי אשפרתא והיהודים אנשים אחים המה ואברהם אב לשניהם. (כג) ועתה כי ידענו זאת, הואילו נא וכתבו לנו השלום לכם, וגם אנחנו נכתוב לכם. (כד) גורל אחד יהיה לכולנו, מקנינו וקניינינו יהיו לכם, ומקניכם וקנייניכם יהיו לנו, אנוכי שפטתי אל נכון להודיעכם את כל אלה.

-

מכתב #2 – תשובת היהודים לספרטנים בשנת כ- 165 לפנה"ס:

ספר חשמונאים א', פרק י "ב

 (ז) יונתן כהן הגדול וזקני העם והכוהנים וכל עם היהודים לאחיהם אנשי אשפרתא שלום.

(ח) הנה זה ימים רבים ואריוס מלככם שלח ספרים אל חוניה כהן הגדול לאמור כי אנשים אחים אנחנו, ככתוב במשנה הספר אשר מתחת. (ט) וחוניה שמח לקראת הציר אשר שולח, ויקח את ספר הברית והאהבה מידו. (י) ועתה אם אמנם לא חסרנו דבר ותורת ה' אשר בידינו לתנחומים לנו. (יא) לא חדלנו משלוח לכם את מלאכינו אלה לחדש ולחזק את ברית האהבה והאחווה עמכם, פן נחשב כזרים בעיניכם כי ארכו הימים אשר שלחתם אלינו. (יב) לכן דעו נא כי כל שבת ומועד אשר נקריב בהם קרבן לאלוהים, ונזכרתם גם אתם על עולותינו ובתפילתנו, כאשר יאות להעתיר אל ה' בעד שלום האחים. (יג) כי בשלומם ובכבודם יגל וישמח לבנו. (יד) ואף כי צרות רבות ורעות עברו על נפשנו, כי נלחמנו עם כל המלכים מסביב אשר קמו עלינו להשחיתנו. (טו) לא עלה על לבנו להוגיע אתכם או את בעלי בריתנו לבקש עזרה מידם במלחמות האלה. (טז) כי ה' אלוהים היה בעזרנו, והצילנו מכף צרינו ויכניעם לפנינו. (יז) אולם בשלחנו כעת את מלאכינו את נומיניוס בן אנטיוכוס ואת אנטיפטר בן ישוע לאחינו בני רומא לחדש את ברית האהבה הנושנת עימהם. (יח) הפקדנו אותם ללכת גם אליכם לשאול בשלומכם, ולתת את הספר הזה בידכם, ולחדש את בריתנו אתכם. (יט) ואם ייטב בעיניכם תשיבו אותנו דבר.

 -

מכתב #3 – תשובת הספרטנים ליהודים בשנת כ- 165 לפנה"ס או מאוחר יותר:

ספר חשמונאים א', פרק י "ד

(כ) ראשי בני אשפרתא והעיר, לשמעון הכהן הגדול ולזקנים ולכוהנים ולכל עם יהודה אחינו שלום.

(כא) המלאכים אשר שלחתם אלינו ספרו לנו את כבודכם ואת גדולתכם בארץ, ושמחנו מאוד לקראתם. (כב) את אשר בקשו ממנו כתבנו על ספר דברי הימים אשר לקרייתנו לאמור. (כג) נומיניוס בן אנטיוכוס ואנטיפטר בן ישוע שלוחי היהודים באו אלינו לחדש את ברית האהבה אשר כרתנו עימהם.

-

המסקנות:

המסקנה מס' 1: מתוך ההתכתבות המוצגת לעיל ברור שהספרטנים הם במקורם בני ישראל. זה לא פלא – את ההסבר תמצא/י במאמר "המעגל נסגר".

המסקנה מס' 2: במשפט האחרון שבמכתב הראשון כתוב "הגופן הוא מרובע,…" מכך ברור שמקור המכתב נכתב בשפה העברית.

-

זה מעניין:

אטימולוגית מילת ספרטה:

המילה היוונית Σπάρτη [Sparta] נוסדה ממילה עברית/ארמית אשפרתא אשר פירושה – היפה ביותר.

אטימולוגית מילת לקדיימון:

השורש לקד + המילה המון = λακεδαιμον [lakedaimon] = ההמון המלוקד.


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן