אלכסנדר הגדול – גם הוא?

אלכסנדר הגדול או אלכסנדר השלישי המוקדון נולד ב -21 ליולי שנת 356 לפבה"ס. לאחר שעלה על כס המלוכה של מוקדון ב- 336 לפנה"ס, אלכסנדר השליט את הסדר בארצו ובסביבה הקרובה והחל להתכונן למסע המזרחי. השטח אשר נכבש על ידו הוא עצום. לו מדינה זאת היתה קיימת היום, היא היתה ששית בשטחה בעולם.

 

Macedon 1 En

 

לדעתם ההיסטוריונים הרבים מטרתו של הקמפיין המזרחי היה כיבוש פרס. במאמר זה נחלוק עם הקורא את ספקותינו בעניין זה ונציע דעה שונה לגבי מטרתו האמיתית של הקמפיין.

אלכסנדר יצאה לדרכו מבירת מוקדון עיר פלה באביב 334 לפנה"ס עם צבא של 35,000 חיילים. ברור לכל כי מספר כה קטן של חיילים אינו מספיק כדי לכבוש ולנהל שטח כה גדול.

המסקנה מספר 1: מלכתחילה כוונות אלכסנדר היו צנועות בהרבה – הוא לא תיכנן לכבוש את פרס. מה הוא כן תיכנן? לאחר שחצה את מיצר הלספונטוס (Dardanelles) הוא הלך דרום-מזרחה לאורך חוף ים התיכון ופגש את צבא המלך דרוויש השלישי ליד העיר איסוס (Issus). בקרב זה כוחות הפרסים הובסו ודרוויש ברח מזרחה. לו מטרת הקמפיין הייתה כיבוש פרס, ללא ספק אלכסנדר היה רודף את דרוויש ע"מ לחסלו. אבל הוא פנה דרומה.

המסקנת מספר 2: לאחר קרב איסוס אלכסנדר עדיין לא תיכנן כיבוש פרס.

Macedon 2 Issus

 

תוך תנועה דרומה לאורך החוף המזרחי של הים התיכון, אלכסנדר נצר את העיר צור (Tyre). המצור היה ארוך. אלכסנדר שולח לירושלים בקשת תגבורת.

המסקנה מספר 3: קשר בין מוקדון לבין ירושלים נוצר הרבה לפני האירועים הללו – לבקשת סיוע צבאי יש אופי של אמון וידידות ארוכת ימים.

ירושלים מסרבת לשלוח לאלכסנדר סיוע צבאי.

המסקנה מספר 4: מערכת היחסים בין מוקדון לבין ירושלים לא פשוטה, כעסו של אלכסנדר לא הפחיד את ירושלים.

לאחר כיבוש צור אלכסנדר נע דרומה וכובש את עזה. הוא משאיר את צבאו כולו על החוף ובליווי פמליה קטנה עולה ירושלימה. כאן בשערי ירושלים קרה אירוע יוצא דופן אשר מוזכר במקורות שונים לרבות בספר "קדמוניות היהודים" של יוסף בן מתתיהו (פלביוס).

הציטוט : " … אלכסנדר זיהה מרחוק קבוצת אנשים בבגדים לבנים, הובילו אותה כהנים בגלימות עשויות פשתן עדין, הכהן הגדול בגלימה בצבעי יקינתון וארוגת זהב עם טורבן על ראשו ולוחית זהב אשר חרוט עליה שמו של ה', והוא לבד צעד קדימה, קד קידה לשמו של אלוהים וראשון כיבד בברכה את הכהן הגדול. כאשר היהודים כולם יחד ובקל רם הריעו את אלכסנדר והקיפו אותו, מלכים סוריים וכל האחרים התפלאו מההתנהגותו וחשבו שהמלך יצא מדעתו ".

המסקנה מספר 5: ירושלים חיכתה לביקורו של אלכסנדר והיתה בטוחה ביחסו הידידותי למרות סירובה בסיוע הצבאי בעת מצור על צור.

המסקנה מספר 6: אלכסנדר התייחס לכהן הגדול כאל אישיות בדרגה גבוהה יותר מאשר אלכסנדר עצמו.

אירועים אלה התרחשו בחודש ספטמבר 333 לפנה"ס. אלכסנדר שהה בירושלים במהלך החגים של ראש השנה, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה. הוא הביא קורבן לבית המקדש ונפגש עם האנשים המכובדים של העיר. כאן אנו מבקשים את תשומת לבו של הקורא הנכבד לשלוש עובדות :

1 . אלכסנדר הגיע לירושלים ללא צבאו בליווי פמליה קטנה.

2 . אלכסנדר מיוזמתו שלו קד קידה ראשון בפני הכהן הגדול.

3 . אלכסנדר שהה בירושלים תקופה ממושכת ללא אבטחה וזאת בזמנים שבהם המלכים נורו כחגלות ומלך נדיר הצליח לשרוד עד ליום מותו הטבעי.

המסקנה מספר 7: לקשר שבין אלכסנדר לבין ירושלים היה רקע קודם שבו אין אנו מודעים. מערכת היחסים בינהם היתה מבוססת על אמון הדדי ואמינות ברמות הגבוהות ביותר. לא מין הנמנע כי הביקור לירושלים היה המטרה המקורית של הקמפיין המזרחי.

במהלך שהותו בירושלים אלכסנדר אוסף מידע אודות יציאת מצרים ואודות גלות בבל. נראה שנודע לו משהו חשוב מתולדות משפחתו. כאן ועכשיו אלכסנדר מחליט להמשיך את הקמפיין לכיוון מצרים. אולי להחלטה זו הייו גם מניעים אסטרטגיים, פוליטיים או כלכליים אך הסיבה העיקרית הייתה שונה לגמרי – אודותיה נדון בעוד מספר שורות.

המסקנה מספר 8: ביציאה מירושלים מצרימה אלכסנדר עדיין לא תיכנן לכבוש את פרס.

מצרים נכנעה לאלכסנדר ללא התנגדות. אלכסנדר עסק מעט זמן בלוגיסטיקה של המדינה הכבושה, הניח את אבן היסוד של העיר אלכסנדריה ואז עושה משהו שדורש אם לא הסבר אז לפחות תשומת לב ומחשבה. בליווי פמליה קטנה הוא יצא למסע מסוכן לאורך כ- 800 קילומטרים במדבר ע"מ לבקר במקדש אמון בנווה המדבר סיווה.

Macedon 3 Amon

 

המקדש נבנה בנווה המדבר סיווה ע"י יהודים רועי צאן באמצע המאה השישה עשר לפנה"ס, כלומר, כ- 80 – 100 שנים לאחר ירידת יעקב אבינו למצרים. למילה אמון/אמונה בשפה המצרית העתיקה אין משמעות והיא שימשה כמילה נרדפת למילה "אל", אך משמעותה בעברית למילה זאת ברורה. כנראה היהודים הקדמונים השתמשו במבנה זה לתפילות, כלומר, זה היה בית האמונה או, כפי שאומרים בימינו, בית כנסת. לא מין הנמנע שבית הכנסת הראשון.

שימו לב! אלכסנדר לאחר שחזר מהמסע לסיווה כתב צוואתו ובה ציווה לקבור אותו לא בבירה מוקדון פלה שבה הוא נולד ולא באלכסנדריה אותה הוא ייסד אך ליד המקדש אמון.

המסקנה מספר 9: את הרעיון של מסע למצרים ושל ביקור בנווה המדבר סיווה עלה לאלכסנדר במהלך ביקורו בירושלים. כנראה בירושלים הוא אסף מידע על כך שבמקום זה יש משהו החשוב ביותר והקשור לתולדות משפחתו.

בסוף השנה 332 לפנה"ס אלכסנדר מפנה את צבאו צפונה. אחרי שעבר דרך דמשק, הצבא הגיע לצפון מסופוטמיה. כאן ב- 1 לאוקטובר 331 לפנה"ס בסמוך לישוב יהודי גב-גמל (בלועזית "  Gaugamela ") צבאו של אלכסנדר נלחם וניצח את צבאו של דרוויש השלישי אשר היה גדול ממנו יותר מפי 2. דרוויש השלישי ברח מזרחה אך אלכסנדר לא רדף אותו גם במקרה זה וכיוון את הצבא דרומה אל בבל ואל שושן (Suza).

 

Macedon 4 Gav-Gamal He

 

המסקנה מספר 10: אחרי הנצחון ליד גב-גמל אלכסנדר עוד לא תיכנן לכבוש את פרס. הוא הולך למקומות גירוש היהודים במהלך פלישותיו של המלך נְבוּכַדְנֶצַּר בשנים 598 – 582 לפנה"ס. זה היה מסע שחרור בבל, מקום חיבורו של התלמוד הבבלי, ושושן, עיר שבה אסתר ומרדכי ניצחו את אמן.

Macedon 5 Mauzoley He

 

עם שחרור מסופוטמיה  אלכסנדר סיים את חלקו הראשון של הקמפיין המזרחי.

רק עכשיו הוא מתחיל את חלקו השני של הקמפיין המזרחי –  כיבוש פרס. לשם מה? רבים יגידו "כדי לכבוש פרס!" לדעתנו תשובה זאת היא לא מובנת מאליו. עד עכשיו הכיבושים שלו לא היו מטרה בפני עצמה – הוא הלך בדרכם אבותיו, בעקבות תולדות עמו, במקומות שבהם היה חשוב לו לבקר ולשחרר אותם. מה הוא חיפש בפרס ובהודו? אולי את עקבות השבטים האבודים?

 

Macedon 6 En

 

אלכסנדר נפטר ממחלה בבבל בתאריך 13 ליוני 323 לפנה"ס בגיל 33. גופתו הועברה מבבל לאלכסנדריה ושם נעלמו עקבותיה. מקום קבורתו נחשב כלא נודע.

בית המקדש אמון בנוה סיווה פוצץ על ידי השלטונות המצריים בשנת 1897. בימינו קיים בנוה סיווה מבנה אחר אשר נבנה במאה ה- 5 לפנה"ס ושמו מקדש אמון אך מדובר במבנה אחר שמטרתו לטשטש את זכרו של המקדש המקורי.


באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>