מדוע הגיע אברהם אבינו דווקא לכנען?
מהו מוצאו של המלך פרעה שקיבל את פניו של יוסף?
.
המהפכה הראשונה
לפני אלפי שנים היה כל אדם בכל דקה עסוק בעניין אחד בלבד – בחיפוש מזון. מי שלא מצא מזון – מת ברעב. בני האדם שטטו על פני האדמה וחיפשו אחר האוכל שהטבע יצר עבורם.
אך הטבע לא היה נדיב. היו קשיים רבים במציאת המזון. אם המזון היה במקום מסוים, הוא הספיק בדרך כלל לאדם אחד בלבד. מיעוט המזון והתחרות על השגתו מנעו מבני האדם להתאחד לקבוצות. לכן האנשים חיו כיצורים בודדים ולא למדו לפעול כקבוצה.
באלף השלישי לפנה"ס התרחשה המהפכה הגדולה ביותר בתולדות האנושות – המהפכה החקלאית. המוכשרים שבין האנשים למדו לגדל בעצמם את מזונם. לקראת המאה ה- 20 לפנה"ס טכנולוגיות יצור המזון התפשטו בשטח הסהר הפורה – זאת הסיבה לכך שאיזור זה קיבל את השם "הפורה".
תמונה 01
אוכלוסיית הסהר הפורה התפצלה לשתי קבוצות בהתאם לשיטת השגת המזון:
- מפיקי המזון.
- גזלני המזון, אשר עסקו בגזילת המזון מהטבע וממפיקי המזון.
.
המהפכה השניה
המהפכה החקלאית גרמה למפיקי המזון להתישב ולגור במקום קבוע – התנאי שעידד הקמת בתי מגורים מסיביים. בהתחלה המפיקים בנו מבנים מאבנים שמצאו בסביבה.
תמונה 02
החרוצים שביניהם עיבדו את האבנים כדי לשפר יציבות הקירות.
תמונה 03
במאה ה- 20 לפנה"ס התרחש מהפך בתחום הבנייה. המפיקים למדו לייצר לבנים מלאכותיות בצורה מלבנית ובמידות אחידות. הלבנים איפשרו להקים קירות יחסית גבוהים ויציבים.
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ" (בראשית יא, ג – ט)
הקטע הנ"ל מתאר את נסיון הקמתו של מבנה גבוה מלבנים – כנראה הנסיון הראשון מסוגו בתולדות האנושות. הנסיון לא צלח מכיוון שהאנשים עוד לא למדו לפעול כקבוצה. הם לא מצאו שפה משותפת ולכן התפזרו לבסוף.
.
המהפכה השלישית
הגזלנים המשיכו לשוטט ברחבי הסהר הפורה תוך חיפוש אחר מזון, ומתוך ידיעה כי אם לא ימצאו את המזון בטבע, יוכלו לגנוב אותו מהמפיקים.
הצורך בהגנה משותפת על מזונם גרם למפיקים לשתף פעולה בינהם ולהתיישב בקבוצות. כאן הגיע השלב החשוב ביותר בהתפתחות המנטלית של בני האדם – פיתוח יכולת לפעילות קבוצתית.
כתגובה לכך, התחילו הגזלנים להתארגן בכנופיות לצורך תקיפת המפיקים.
המוכשרים שבין הגזלנים הציעו למפיקים "גג" לצורך הגנה מפני גזלנים אחרים. מובן שאת דמי החסות הם ניצלו לצורך חיזוק כנופיותהם ולצורך הרחבת גבולות השפעתם. כך נוצרו שליטים, מיסים וצבאות.
כאן יש לציין שמעבר לגבולות הסהר הפורה, אנשים המשיכו לשוטט בבדידות ולגזול מזון מהטבע.
.
הדשא של השכן ירוק יותר
בשלב זה התחלק הסהר הפורה לאזורים קטנים רבים, שכל אחד מהם נשלט על ידי שליט מקומי. בין השליטים התנהל מאבק ללא פשרות ורחמים על הרחבת תחומי ההשפעה. ברור שאוירה שכזאת גרמה סבל רב למפיקים.
באותה התקופה תרח אביו של אברהם אבינו, גר באור כשדים שבדרום מסופוטמיה. תוך רצון לברוח ממלחמות בלתי פוסקות לקח תרח את משפחתו, עזב את אור כשדים ועבר לצפון מסופוטמיה לחרן:
"וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם " (בראשית יא, לא)
תמונה 04
בשנת 1839 לפנה"ס (קרא/י את המאמר "כרונולוגיית אבותינו") החליט אברם אבינו להפרד מתרח ולעבור לכנען:
"וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן" (בראשית יב, ה)
תמונה 05
החלטתו התקבלה משיקולים פרגמטיים לגמרי:
- גל המלחמות הגיע לחרן והחיים שם הפכו לבלתי נסבלים.
- לחרן הגיעו שמועות שכנען היא מקום שקט ללא מלחמות.
.
כולם נגד כולם
כשאברם הגיע לכנען, הוא מצא שם אותה אווירת עוינות כמו בשאר איזורי הסהר הפורה. בפרק י"ד בספר בראשית מתואר סיפור הקרב שבו לקחו חלק תשעה מלכים מקומיים: חמישה נגד ארבעה. הצבא שניצח בקרב זה, הובס בסופו של דבר ע"י אברם עם 318 מעבדיו. ככל הנראה, מספר הלוחמים שהשתתפו בסכסוך מזוין זה לא עלה על אלף איש. הדבר מעיד על אוכלוסיית כנען שהייתה די דלילה בתקופה ההיא.
לאחר הקרב התקדם אברם דרומה והגיע למקום מטרת מסעיו – לארץ פלשת.
תמונה 06
.
אבימלך ופיכל
בארץ פלשת שלט אבימלך, אשר נזכר בספר התורה בשלושת המקרים הבאים:
מקרה א': טרם כניסת שרה אמנו להריון אבימלך חושק בה, אך לאחר מכן מתחרט ומחזיר אותה לאברהם.
מקרה ב': מספר שנים לאחר לידתו של יצחק אבימלך כורת ברית עם אברהם:
"עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים" (בראשית כא, לא – לד)
מקרה ג': אבימלך כורת ברית עם יצחק:
"וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְהוָה" (בראשית כו, כו – כט)
במקרה ג' אבימלך ופיכל התנהגו כאילו לא הכירו את יצחק ואף לא שמעו עליו מעולם, זאת למרות הארועים הבלתי נשכחים המתוארים במקרים א', ב' שקרו יותר מ- 100 שנים קודם לכן!
הנה ההסבר לתעלומה:
- אבימלך ופיכל במקרה ב' ואבימלך ופיכל במקרה ג' הם אנשים שונים.
- המילים "אבימלך" ו- "פיכל" הן לא שמות אנשים אלא הן צורות פניית כבוד כמו "הוד מלכותו" או כד'. במילים אחרות, המשפט "וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" היה נכתב בימינו כך: "הוד מלכותו והוד מעלתו שר צבאו, קמו ושבו לארץ פלישתים".
מה עשה אבימלך כדי לזכות בתואר הכבוד שכזה? מדוע הוא היה "אבימלך" ולא סתם איזה מלך מן השורה?
בזמנים הקשים ההם כשכולם נלחמו נגד כולם הצליח האיש הזה לרסן את כוחם של השליטים הסובבים, לפרוס את השפעתו על שטח עצום וליצור בקרב האוכלוסייה המקומית תחושה של שלום ואחדות. כמחווה של הכרת תודה הוא קיבל מהאוכלוסייה את תואר הכבוד: אב המלכים = אבימלך.
.
הפלישתים
כאמור, פלש אבימלך לשטח גדול, לכן השטח הזה קיבל כינוי "פלשת" ואוכלוסיית ארץ פלשת קיבלה כינוי "פלשתים".
"וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים" (בראשית כא, לג – לד)
תמונה 07
.
תחילת עידן הברזל
בארץ פלשת פסקו המלחמות. האוכלוסייה החלה להתגבש ולהתנהג כעם אחד. התושבים עסקו בפיתוח טכנולוגיות בתחומים שונים כמו חקלאות, מערכות השקיה ובנייה. כאן, בפעם הראשונה בתולדות האנושות, התחילו לייצר כלי עבודה מעפרת הברזל. את העפרת מצאו לא רחוק – בהרים בין ואדי פארן לבין ואדי נקורות.
תמונה 08
עידן הברזל של האנושות התחיל בנגב במאה ה- 19 או במאה ה- 18 לפנה"ס (קרא/י מאמר "תחילת עידן הברזל").
.
היקסוס
להלן העובדות הידועות לנו אודות ההיקסוס:
- השם "היקסוס" הוא מילה יוונית עתיקה אשר מוכרת לנו מכתובות של המאה ה- 6 או ה- 5 לפנה"ס. איך ההיקסוס קראו לעצמם? המדעים עוד לא מצאו תשובה לשאלה זאת.
- ההיקסוס הגיעו למצרים בשנת 1750 לפנה"ס בערך.
- ההיקסוס הגיעו למצרים במרכבות דו-גלגליות, חמושים בכלי נשק מברזל: חרבות, פגיונות, מגני ראש, מגני גוף. בזכות הנשק עשוי מברזל ההיקסוס עלו על כס השלטון במצרים התחתונה ללא שמץ של התנגדות מצד המקומיים.
- ההיקסוס הביאו למצרים טכנולוגיות ייצור כלים מעפרת הברזל.
- התורה מתארת באופן די מפורט את האירועים שהתרחשו בכנען באמצע המאה ה- 18 לפנה"ס, אבל אין בה רמז לתנועת כוחות מזוינים כלשהם דרך כנען לעבר מצרים.
- בכתובות המלך פרעה יעחמס הראשון רשום כי ההיקסוס שגורשו ממצרים בשנת 1550 לפנה"ס ברחו לישוב שרוחן. הישוב נמצא במרחק כ- 20 ק"מ דרומית לעיר עזה. מדוע הם ברחו דווקא לשם? הסיבה היא פשוטה – הם ברחו הביתה.
המסקנות:
- ההיקסוס הם פלישתים, לכן הם היו חמושים בנשקי ברזל מתוצרת מקומית (אז עוד לא היו כלי ברזל מתוצרת אחרת).
- ההיקסוס הם פלישתים משרוחן, לכן הם הגיעו למצרים ללא צורך בחציית כנען – ראה/י את המפה הרצ"ב.
תמונה 09
גם בימינו קיימת עדות לעובדה שאנשי שרוחן היו פרעוני מצרים. התושבים הערביים המקומיים קוראים למקום בו היה ישוב שרוחן בשם تل الفارعة [תל אל-פארעה] = תל הפרעה. הרי לתושבים אלו אף אחד לא סיפר אודות ההיקסוס!
.
יוסף במצרים
עדות חשובה נוספת לכך שההיקסוס הם פלשתים היא סיפור היחסים בין יוסף לבין פרעה.
מאז ההכרות בין אברהם אבינו לבין אבימלך בשנת 1815 לפנה"ס (קרא/י את המאמר "כרונולוגיית אבותינו") ועד לפגישת יוסף עם פרעה בשנת 1631 לפנה"ס עברו כמעט 200 שנות דו-קיום מוצלח של משפחת אברהם וצאצאיו עם הפלישתים. דבר זה מסביר את היחס החם של פרעה מצרים ממוצא פלישתי כלפי יוסף ומשפחתו:
"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן …" (בראשית מז, ה - ו)
.
הפלישתים בין גויי הים
כעבור 430 שנה לאחר הארועים המתוארים לעיל, עזב עם ישראל את מצרים. גויי הים העניקו לו סיוע צבאי בפעולה זו (קרא/י את המאמר "יציאת מצרים: הסיפור שמאחורי הקלעים"). בכתובות המלך פרעה רעמסס הרביעי (ראה/י הפפירוס הגדול של האריס) מוזכרים חמישה שמות של גויי הים וביניהם השם פלשת, כלומר הפלישתים.
.
הפלישתים ובני ישראל
יחסי הידידות בין הפלישתים לבין בני ישראל נמשכו מעל 660 שנה, מעת ההכרות בין אברהם אבינו לבין אבימלך בשנת 1815 לפנה"ס ועד לפלישת בני ישראל לארץ כנען בשנת 1154 לפנה"ס (קרא/י את המאמר "כרונולוגית אבותינו").
לאחר פלישת בני ישראל לארץ כנען התפתחו היחסים הללו בדרכים שונות. היו גם תקופות ידידות וגם מחלוקות. הסיבה למחלוקות היא כי במשך 40 שנה במדבר סיני בני ישראל הפכו למונותאיסטים, אך הפלשתים שהתערבבו עם האכאים נותרו עובדי אלילים (קרא/י את המאמר "איפה קבור הרקולס?" ואת המאמר "המעגל סגור").
באתר זה ישנם מאמרים אחרים. הרשימה כאן